כשהוראת השעה סותרת חוק

לטעמנו בשל היות הוראת שעה מאוחרת לחוק, ספציפית ובעל תכלית מיוחדת, הסוטה מתכליתו הרגילה של החוק, במקרה של סתירה בין השניים, יש להעדיף פרשנות לקיום פטורים על פני שלילתם. התמריצים הרלבנטיים לרשימתנו הם פטורים משבח לדירות והקטנת שיעור מס השבח לקרקעות.

כך לדוגמה סעיף 49/1 מונע מתן פטור ממס שבח לפי חוק מיסוי מקרקעין הרגיל במקרים של מתן אופציה, כאשר בעת מתן האופציה היה מעניק האופציה בסטטוס שאיננו פטור ממס שבח גם אם יהיה פטור ביום מימושה של האופציה. לטעמנו, ככל שמימושה של האופציה חל בתקופת הוראת השעה וככל שהמוכר בוחר להשתמש בפטור ממס שבח לפי הוראת השעה ולא בפטור רגיל, יוכל המוכר לבקש פטור לפי הוראת השעה מבלי שמגבלת סעיף 49/1 תחול עליו ותמנע ממנו את הפטור ממס שבח.

כך גם לדוגמה סעיף 72א לחוק מס שבח המונע מכירה בפטור ממס שבח של דירות שזכו להקלות מכוח חוק עידוד השקעות הון או מכוח חוק העידוד להשכרת דירות, לטעמנו לא יחול על דירות שיימכרו תחת הוראת השעה. כך מוכרים שדירותיהם היו קבורות לעד ללא פטור, אחרי שבחרו להחיל על עצמם חוקי עידוד עשויים למצוא מזור למצבם בהוראת השעה.

ניתן למצוא דוגמאות נוספות כמו שלילת הפטור ממס שבח מכוח סעיף 72ב לחוק מיסוי מקרקעין לדירות הנמכרות אחרי פירוק של איגוד שלא היה כל העת איגוד מקרקעין, ואשר מכירת אותן דירות תחת הוראת השעה איננה חוסמת את קבלת הפטור ממס שבח לגביהן.

הכותבים הם ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין וממשרד אלתר עורכי דין