החברה הקטנה מראש העין שרוצה להתחרות ראש בראש עם אילון מאסק

חברת הייסקיי הישראלית הוקמה לפני עשור כמעט, ב-2015, והפעילות הלוויינית שלה נשארה כמעט לחלוטין מתחת לרדאר התקשורתי המקומי. כעת המצב הזה משתנה. שמה של החברה, המספקת שירותי תקשורת לוויינית לענפי תעשייה כגון חקלאות, כמו גם ספקי תשתיות קריטיות, ענפי הדיג והספנות, עולה שוב ושוב בתקשורת הגלובלית, זאת אל מול לא אחרת מאשר סטארלינק, מיזם שירותי התקשורת הלוויינית של אילון מאסק.

● נדל"ן, זהב או מניות - באיזו השקעה תקבלו את התשואה הגבוהה ביותר בטווח הארוך? 
● הפרופסור שהפך לאחד היועצים המובילים בתחום הלוהט בעולם, בחינם 

בסוף אפריל האחרון הכריזה CNH, ספקית רכבי החקלאות השנייה בגודלה בעולם, על שיתוף פעולה עם Intelsat (אינטלסאט), אחת ממפעילות רשתות התקשורת הלווייניות הגדולות בעולם. האחרונה תספק שירותי תקשורת לוויינית לרכבי החקלאות שמפיצ CNH.

מספר חודשים לפני כן, בדצמבר האחרון, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, חתמה אינטלסאט עצמה על הסכם השקעה ושיתוף פעולה עם הייסקיי הישראלית, שבמסגרתו תשתמש הראשונה בפלטפורמה שמפתחת הייסקיי. ישנן חברות תקשורת לוויינית המחזיקות בלווייני התקשורת עצמם, כגון אינטלסאט או סטארלינק של אילון מאסק, אבל אצל הייסקיי הסיפור אחר. החברה מפתחת מסופים שאותם ניתן להתקין על רכבי החקלאות למשל, ודרכם ניתן להתחבר לשירות הלווייני דרך הרשת האלחוטית, זאת ללא תלות ברשת לוויינית אחת מסוימת. כיום, רק לכ-19% מכלל השטחים החקלאיים יש גישה לרשת אלחוטית, כך לפי וול סטריט ג'ורנל.

הייסקיי מול סטארלינק

ענף החקלאות, כמו ענפי תעשייה נוספים, מוציא משאבים רבים יותר ויותר על השקעה בתחום התקשורת הלוויינית, שמאפשר בין היתר תקשורת באזורים שאותם לא מכסה רשת הסלולר. "טכנולוגיית תקשורת לוויינית עוזרת לפתור אתגרי תקשורת מורכבים עבור חוות הממוקמות באזורים שאליהם קשה להגיע", אמר מארק קרמיש, מנהל הדיגיטל והמידע הראשי של CNH הלונדונית, בראיון לוול סטריט ג'ורנל מהשבוע שעבר.

בינואר האחרון חתמה ענקית רכבי החקלאות האמריקאית ג'ון דיר על הסכם דומה בענף עם חברת סטארלינק של מאסק, זאת בין היתר כדי לספק קישוריות לוויינית לציוד החקלאי שמפיצה ג'ון דיר.

ראש בראש מול מאסק באותה עסקה הייתה לא אחרת מאינטלסאט עצמה, והייסקיי לצידה. סטארלינק התחרתה גם במכרז של CNH, שאותו כאמור קיבלה לבסוף אינטלאסט.

 עובדי חברת הייסקיי / צילום: הייסקיי

שירות התקשורת הלווייני המוצע בסטארלינק פועל דרך לוויינים השייכים לה, ומתמקד בעיקר בלווייני תקשורת הפועלים קרוב יותר לאטמוספירה, במסלול הקפה נמוך וקצר יותר מלווייני תקשורת מסורתיים. לוויינים נמוכי מסלול הם כאלו המסוגלים לאסוף ולשדר נתונים רבים יותר מהר יותר. עם זאת, בהייסקיי מסבירים כי לא כל חברה זקוקה לאותה מסת נתונים רחבה, ובהתאמה התשלום על התקשורת הלוויינית הנמוכה גבוה יותר.

"אנחנו מאפשרים גמישות רבה יותר ללקוחות שלנו", מסבירים בהייסקיי. "לוויינים נמוכים קרובים יותר לאנטנות על פני הקרקע, מה שמאפשר בין היתר אספקת קצבי מידע גדולים יותר, אבל טרקטורים, למשל, אינם צריכים טווח מידע כזה". לדבריהם, "השירות שאנחנו מציעים הוא ורסטילי יותר עבור הלקוח. מה גם שהוא זול יותר".

עוד הבדל שמציינים בהייסקיי הוא האופן שבו עובדת רשת התקשורת. "בסטארלינק הרשת סגורה. כל הנתונים מגיעים לדאטה-סנטר של סטארלינק ומשם עוברים ללקוח. אצלנו זה אחרת, אנחנו לא נוגעים בנתונים של הלקוח, הלקוח יכול להקים רשת פרטית משלו על גבי התשתית שלנו".

חברות ענק וממשלות

בדוח של חברת מחקרי השוק Markets and Markets האמריקאית, הסוקר את תעשיית הלוויינים המסחריים הגלובלית בתחום ה-IoT (האינטרנט של הדברים) בשנת 2023, נמצא כי שוק זה צפוי לצמוח מהיקף של 1.1 מיליארד דולר בשנת 2022 פי שלושה כמעט, ל-2.9 מיליארד דולר, עד לשנת 2027.

לפי ממצאי הדוח, הביקוש לשירותי תקשורת מבוססת לוויינים נמוכי-מעוף, לצד צמיחה מתמשכת של שלל ענפי תעשייה, הם המניעים העיקריים של השוק. עוד לפי הדוח, ארגוני ענק אמורים להוות את נתח השוק הגדול ביותר בענף. גורמים בתעשייה מסבירים כי שוק הלוויינים בכללותו ולא רק נמוכי-המעוף גדול הרבה יותר בהיקפים. בדוח של The Business Research Company, הסוקר את תעשיית הלוויינים המסחריים בכללותה במהלך השנה הנוכחית, ההשערה הינה ששוק זה יגדל בכ-2 מיליארד דולר כבר בשנה הנוכחית.

עוד לפי הדוח, הצמיחה העתידית גדולה אף יותר, וההשערה היא ששוק זה יצמח לסכום של 37 מיליארד דולר כמעט בארבע השנים הקרובות. עוד ציין הדוח, כי השקעות של ארגונים גדולים, כמו גם של ממשלות בתחום, הולכות ומתרבות.

לראיה, באפריל 2022 חתמה אמזון, בראשות ג'ף בזוס, על עסקת שיגורי לוויינים, הגדולה אי פעם, שבמסגרתה ישגורו לחלל מעל 3,000 לוויינים מסחריים עבור הרשת הלוויינית של אמזון, כך לפי בלומברג. עוד לפי בלומברג, ממשלת סין מקימה צי של לוויינים נמוכי-מעוף בעצמה.

מספר חברות לוויין ותעופה מובילות באירופה חברו גם הן יחדיו לפרויקט, בשווי של 6 מיליארד אירו, תחת השם IRIS², לשיגור רשת לוויינים מסחריים. ההשערה היא כי עד סוף העשור הנוכחי ישוגרו לחלל מעל ל-100 אלף לוויינים מסחריים, מעל פי 20 ממספרם בתחילת שנת 2022, כך לפי בלומברג.

גייסה 60 מיליון דולר

לסטארלינק עצמה, נכון לחודש אפריל האחרון, 5,874 לוויינים, מתוכם 5,800 פעילים, כך לפי האסטרונום ג'ונתן מקדואל. לעומתה, חברת אינטלסאט מפעילה ומתחזקת כיום מעל 72 לוויינים, מתוכם 52 בבעלותה ו-20 בבעלות לקוחותיה.

כאמור, הייסקיי הוקמה בשנת 2015 על ידי שחר קרביץ, המכהן כמנכ"ל החברה, מוטי ליטוצ'בסקי, וירון שחר. עד היום גייסה החברה כ-60 מיליון דולר, ולה 70 עובדים, מרביתם בישראל. בין המשקיעות העיקריות של החברה, לצד המצטרפת האחרונה כאמור, אינטלסאט, ניתן למנות את קרן ההון ST Engineering's מסינגפור ואת SDF, זרוע ההשקעות האסטרטגית של קרן ההון סיכון Tawazun מאיחוד האמירויות.

עם המשקיעים נמנים גם דייוויד וסיימון רובן. כנשיא החברה מכהן תמיר פרדו, מי שכיהן כראש המוסד לשעבר. לאחר פרישתו מהצבא, היה בין מייסדי חברת הסייבר XM Cyber, שנרכשה בשנת 2021 על ידי תאגיד הענק הגרמני Schwarz Group. במקביל, היה בין מייסדי חברת ההחזקות OSEG, המשקיעה בין היתר בחברות אנרגיה ירוקה.

פרדו אומר לגלובס כי "תעשיית התקשורת הלוויינית מתפתחת במהירות שיא ומתמודדת עם אתגרים טכנולוגיים עצומים. הייסקיי מקדימה את כל המתחרות שלה בחשיבה יצירתית במיוחד, שעונה על האתגרים הללו, והביאה לפריצות דרך ייחודיות שזיכו אותה בהכרה בינלאומית ובחוזים מבטיחים עם חברות ענק בתחום". לדבריו, הפכה הייסקי "מחברה קטנה בראש העין לשם דבר בתעשייה".