"אנחנו אומרים תודה על חלוקה של 50-50 עם הוט ו-yes"

עמרי בץ, מנכ"ל טלית תקשורת שמפיק ומייצג בישראל עשרות ערוצים, יודע שהשוק עומד להשתנות בצורה דרמטית ■ בראיון ל"גלובס" הוא מגלה מהו תנאי הסף להצלחה של ערוצי פרימיום, ומסביר איך מתבצעת חלוקת ההכנסות מול הוט ו-yes

"בעוד 5 שנים", אומר עמרי בץ בביטחון, "התעשייה הזאת תראה אחרת לגמרי". בץ (38), מנכ"ל טלית תקשורת, מנהל את אחת החברות המשמעותיות בעולם ההפכפך של הטלוויזיה הרב-ערוצית. כשהוא מביט אחורה על השנה הלא פשוטה שעבר וקדימה על מה שצפוי בשנה הקרובה, נראה שלא תמיד הוא יודע אם לשדר אופטימיות או פסימיות. בכל אופן, ברור לו שהכול עומד להיראות אחרת, והוא ערוך לכל תרחיש.

"השינוי הכי משמעותי שיקרה הוא כניסה של חברות תקשורת חדשות לשוק הזה, במקביל להתקדמות טכנולוגית", הוא אומר בראיון ל"גלובס". "ברגע שכל בית פה יהיה מחובר ל-100 מגה-בייט, אז צריכת התכנים באינטרנט תהיה שונה לחלוטין מהצריכה היום. אני עדיין חושב ש-yes והוט יהיו השחקנים הכי חזקים, אבל המפה תשתנה, הצריכה שלנו תשתנה, הסכומים ישתנו, כל נושא התקשורת יהפוך להיות הרבה יותר ממה שהוא היום".

קבוצת טלית תקשורת היא מחברות התוכן הוותיקות בישראל. את שמה קנתה לעצמה בהתחלה בעיקר בזכות זרוע ייצוג האמנים והפקות הבמה שלה. כיום מחזיקה החברה במספר חברות-בת ובהן זרוע הערוצים המחזיקה בזכויות לכ-30 ערוצים, בהם 20 שמשודרים על המסך כרגע. המוכרים שבמותגים הם שלל ערוצי נשיונל ג'יאוגרפיק, יורוספורט על ערוצי הבת שלהם, הערוצים הצרפתיים TV5 ופראנס 24 וערוץ האופנה הבינלאומי FTV.

בתחום הילדים מחזיקה החברה בערוץ ג'וניור ובערוץ בייבי הבינלאומי, אולי אחת ההצלחות הישראליות הגדולות בעולם הטלוויזיה. טלית שולטת לחלוטין בבייבי ישראל, והיא שותפה שווה עם ענקית הטלוויזיה פוקס אינטרנשיונל בשלוחותיו של הערוץ על פני הגלובוס. כיום הוא נחשב לערוץ התינוקות הגדול בעולם.

- עד כמה השוק הרב-ערוצי הוא מנוע צמיחה אמיתי לחברה כמו שלכם?

"מנועי הצמיחה היחידים של חברות כמו שלנו הם ערוצים בתשלום. היום קשה לבוא להוט ול-yes עם ערוץ ולבקש עליו מחיר קבוע. האפשרות היחידה לבקש כסף על ערוץ, היא אם אתה בא להחליף ערוץ אחר. תקציבי התוכן בפלטפורמות הולכים ויורדים, והם מנסים לקצץ בהוצאות שלהם בטלוויזיה".

- אז היום כל ערוץ שיש לך, אתה צריך להציג אותו כערוץ פרימיום, ואז יש חלוקת רווחים. איך מתחלקת העוגה?

"זה יכול לנוע מ-50-50 וצפונה".

- לכיוון הפלטפורמה?

"אם זה צפונה, זה תמיד לכיוון הפלטפורמה. בוא נאמר שעל חלוקה של 50-50 אנחנו אומרים היום תודה".

- אתה חי בנוח עם האחוזים?

"הייתי שמח אם המילה 'צפונה' הייתה נעלמת".

- ועדיין שווה ללכת ולהשקיע, למצוא ערוצים חדשים ולהפיק אותם?

"לא כל הערוצים מרוויחים. אני לא יכול להגיד לך שזה מודל שהייתי ממליץ לכולם להיכנס אליו. אבל אם אתה יודע לעשות אותו נכון, אז זה מודל שאפשר לעשות ממנו הכנסות יפות".

- אבל בסיס המנויים הוא מאוד צר, במיוחד כשאתה מדבר על ערוצי נישה.

"לערוץ טוב יש עשרות אלפים מנויים. הוא יכול להגיע ל-30-50 אלף מנויים, אבל זה הולך ונהיה יותר ויותר קשה. המכירות היום גם הולכות ונעשות יותר קשות, ואתה צריך להוציא הרבה יותר כסף על מכירות מאשר מה שהוצאת פעם".

במהלך השיחה בץ מסמן את רף הקיום של כל ערוץ: "כל ערוץ שיכול בסופו של יום להביא לעצמו כמות מנויים של 20 אלף מנויים ומעלה מכל פלטפורמה - יש לו זכות קיום. המפיק הוא זה שצריך לשים את הכסף, ולכן ההימור הוא שלו".

השקה מחדש של ערוצי לייף סטייל

המחאה החברתית השפיעה מהותית על שוק התוכן הניזון מפרסומות. בץ טוען כי הזעזוע הורגש גם בטלוויזיה הרב-ערוצית, בעיקר בשל המודעות הצרכנית שהתחדדה. "בטלוויזיה הרב-ערוצית זה תהליך ארוך יותר. אני חושב שבשנה וחצי-שנתיים האלה עשינו מאמצי שיווק עילאיים, והיום כל מנוי שאני מביא עולה לי הרבה יותר כסף. אני מוציא יותר כסף על תוכן, ויותר ויותר קשה לגייס מנויים. יש תחרות מאוד קשה, כי הפלטפורמות גם העלו הרבה מאוד ערוצים, מתוך ניסיונות להילחם באיומים מהסלולר והאינטרנט תוך קניית יותר תכנים".

מאמצי השיווק של טלית התרכזו באחרונה גם בשני ערוצי לייף סטייל שרכשה והשיקה מחדש, "בית" ו"קארמה". "אני מניח שיצטרפו לערוצים האלה השנה עוד 2-3 ערוצים", אומר בץ.

שני הערוצים נמצאים בחבילות בהוט ופתוחים כמעט לכל בתי-האב של חברת הכבלים. "קארמה", לעומת זאת, לא משודר ב-yes, ואת "בית" צריך לקנות בלוויין, בנפרד. לדברי טלית, יש לו כמה עשרות אלפי מנויים. "בימים אלה עשינו רכישה משמעותית של תכנים בערוצים שילכו וישתדרגו".

- משלמים עליו 17.90 בחודש, זה יקר מאוד, לא?

"מי שקובע את המחירים של הערוצים הן הפלטפורמות, והמחירים הם די סטנדרטים לכל ערוצי הלייף סטייל. אפשר לקנות חבילות, ואז זה זול יותר".

- אתה חושב שזה מחיר סביר?

"כל ערוץ כזה עולה הרבה מאוד מיליוני שקלים בשנה. בסופו של יום יש לנו שני לקוחות, את הכסף אנחנו עושים בחלוקת הכנסות, ולכן אנחנו צריכים שהמנויים יקנו אותם. אם יותר מנויים היו קונים, יכולתי להוריד את המחיר. בכמות המנויים שקונה היום ובתוכן שאני צריך לבנות כדי להחזיק ערוץ, אין יכולת להוריד את המחירים בצורה משמעותית. האם הייתי שמח לתת את זה במחירים זולים יותר ועדיין להרוויח את אותו הדבר? ברור".

- אתה לא מרוויח את מה שיכולת להרוויח בגלל שהפלטפורמה לוקחת נתח משמעותי.

"כן. אבל זו זכותה. היא מספקת לי את שירותי התשתית ותומכת בי שיווקית ומחזיקה צוות ושירות לקוחות. זה בסדר שהיא לוקחת כסף".

- ואיך אתה מרגיש שההתמודדות שלכם מול הפלטפורמות משתנות עם הזמן?

"בגדול, פלטפורמות תמיד יהיו חזקות יותר ממפיק פרטי. לנצח הכוח אצלן, וזאת מהסיבה הפשוטה שיש רק שתיים - הוט ו-yes. אבל אם אתה בא עם מותגים טובים, אין סיבה להוריד אותם מהאוויר. אני לא רואה שמישהו מוריד ערוץ כמו נשיונל ג'יאוגרפיק".

החבילה הצרה מפחידה את השוק

האיום המשמעותי ביותר שעשוי לטלטל את התעשייה, בעיני בץ, הוא דווקא מה שנראה בעיני הציבור ובעיני הרגולטור כבשורה צרכנית - החבילה הצרה.

באחרונה החליטו במועצת הכבלים והלוויין לצאת יחד עם הוט ו-yes לניסוי שיבחן חבילת בסיס מצומצמת במחיר סמלי ללקוחותיהן. "זה מפחיד אותנו כספקים, מפחיד את הפלטפורמות וצריך להפחיד גם את הלקוחות", אומר בץ.

- מדוע אתה רואה בכך איום?

"היום אנשים משלמים סכום שנע בין 200 ל-300 שקל ומקבלים טלוויזיה רב-ערוצית מלאה. הצרכן מקבל 200 ערוצים, ויש מעין סובסידיה צולבת בין הערוצים. כלומר להוט ול-yes יש את ההכנסות הבסיסיות, והם יכולים לבוא לערוצים הזרים ולנהל משא-ומתן קשוח יחסית, להוריד את המחירים שלהם בצורה די משמעותית ולקבל את כל אחד ממאות הערוצים בתנאים יחסית טובים. כך הם יכולים לספק את זה ללקוח ב-200 שקל".

לדברי בץ, "ברגע שתהיה חבילה צרה בהוט וב-yes, כמות ההכנסות שלהן תרד משמעותית, יכולת המשא-ומתן שלהם מול הערוצים הזרים תרד דרמטית. ומה שיקרה זה שרוב הערוצים שהלקוחות ירצו לא יהיו בחבילה הצרה, לקוחות עדיין ירצו שתהיה להם טלוויזיה, והם יתחילו לקנות את הערוצים בנפרד ויצטרכו לשלם הרבה יותר מ-20 שקל לערוץ, כי פתאום תהיה תחרות בין הערוצים ובין עצמם".

- אבל התחרות בין הערוצים לא תוריד את המחיר?

"יכול להיות, אבל מצד שני זה עשוי דווקא להעלות את המחירים כי ערוצים שהתרגלו לקבל, לצורך העניין, חצי מיליון דולר בשנה, או מיליון דולר בשנה, יצטרכו להביא את אותן הכנסות מכמות מנויים קטנה יותר ולכן גם להעלות מחירים. בסופו של יום הצרכן ימצא את עצמו נשאר עם אותו תשלום חודשי של 220 שקל, רק עם 20 ערוצים ולא 200".

- דווקא עידן+, שהורחב באחרונה בכנסת, נחשב כאיום משמעותי יותר על הפלטפורמות. אתה חושש שספקיות התוכן ישלמו את מחיר הפגיעה בהוט ו-yes?

"כן, כל הספקים. גם ספקי הריהוט המשרדי של הוט ו-yes ייפגעו, כי יהיו שם פחות עובדים, ואז יצטרכו פחות כיסאות. ברור שכל השוק הזה יפגע. אבל אני עדיין לא רואה ב-DTT בשורה גדולה, כי DTT בעולם צריך להתבסס או על שירות ציבורי או על פרסומות. בארץ השידור הציבורי מאוד מוגבל, וגם האיכות שלו מוטלת בספק. אבל מעבר לערוצים 2 ו-10, אני לא רואה איך נכנסים לשם ערוצים מספיק איכותיים שיכולים להביא מספיק מנויים לסיפור הזה".

- הכוונה היא להכניס ערוצים נושאיים.

"ומי יממן אותם? המודל המסחרי לא יהיה תשלום, כי כל המודל מאחורי DTT הוא לא לגבות כסף. באשר לפרסום, זו עוגה מוגבלת. רוב הכסף שהולך לטלוויזיה מתרכז במדורת השבט, שהיא נכון להיום ערוץ 2. ערוץ 10 הוא עוד מדורונת לידו".

לדברי בץ, המטרה המקורית עם הקמת מערך ה-DTT המורחב הייתה להפעיל לחץ על הפלטפורמות לספק חבילה צרה, אבל הלחץ לא יגיע משם. "כניסה של חברות תקשורת נוספות, OTT (טלוויזיה על גבי רשת האינטרנט - ל"א) או IPTV, יהוו גורמי לחץ הרבה יותר משמעותיים על חברות הכבלים והלוויין לייצר חבילות צרות".

לדברי בץ, "מפת התקשורת משתנה. פעם היא לא הייתה ריכוזית ו'קבוצתית' כמו היום. היום הכל הופך להיות מרוכז בקבוצות תקשורת. יש לך את בזק מהצד הזה ואת הוט מהצד השני, את סלקום-נטוויז'ן ואת פרטנר שרוצות להיכנס. נהפוך ל-4 קבוצות גדולות".

- נשמע כמו הזדמנות מצוינת עבורכם.

"באופן עקרוני זה אמור יום אחד לעשות לנו טוב. כי אם אני מסתכל על קולגות שלי, שמוכרים ערוצים בחו"ל וכולם מדברים אתי על זה שבמדינות בהן נכנסה הטלוויזיה באינטרנט, מחירי התוכן ירדו אמנם, אבל בסופו של יום העלייה במספר הפלטפורמות העלתה את כמות המזומנים שהם קיבלו. בארץ מחירי התוכן בשנים האחרונות הלכו וירדו ולא נכנסו שחקנים חדשים, בגלל שאנחנו מדינה קטנה, בגלל הריכוזיות במשק, בגלל הרגולציה המסובכת".

"ערוצים שנוגעים לילדים הם חזקים באופן אוטומטי"

תוכני טלית באינטרנט מגיעים למאות אלפי צפיות בממוצע בחודש. במקרה של "קופיקו", סדרה שטלית מפיקה ל-yes, כמות הצפיות מגיעה למיליונים באתר וואלה.

"לא ראיתי עדיין בשום מקום שהאינטרנט פגע בנו או בטלוויזיה הרב-ערוצית", אומר בץ, "אני עדיין חושב שהוא כלי שיווק יותר מאשר תחרות. גם בגלל שהאיכות של הטלוויזיה באינטרנט היא עדיין לא האיכות שהאנשים מצפים לה על מסך מוגדל בסלון".

ובכל זאת, "כל החוזים המשפטיים משתנים באופן טבעי עם המדיה הזאת, והיום כל חוזי הרכש נעשים תוך קניית זכויות מלאות. זאת לעומת העבר, אז לכל מדיה היה חוזה. בהיבט הזה ברור שמתכוננים ונערכים לדבר הזה. אני לא יכול להגיד לך שחברה כמו שלנו יכולה היום להסתמך על מדיות אחרות חוץ מטלוויזיה ברמת דוח הרווח וההפסד החודשי שלה".

בץ מהסס לנקוב בטרנד הנוכחי בעולם הרב-ערוצי. לדבריו, הוא עוד מחפש אותו ועם זאת ברור, שבעולם הילדים שווה להמשיך ולהשקיע. "ערוצים שנוגעים לילדים הם באופן אוטומטי חזקים, ואני מניח שבחודשיים הקרובים נעלה עוד משהו חדש בתחום", אומר בץ.

- איך זה ששוק שנראה כה רווי ממשיך לגדול ללא הרף?

"בערוצי הילדים, מה שחזק זה לא הערוץ עצמו, אלא מה שיש בפנים. הילדים מזפזפים בין התכנים שתופסים אותם. הילדים יודעים מה הם מחפשים ובאילו שעות ולאילו ערוצים ללכת".

- בשוק הערוצים לילדים מאוד קל לחפף, לא?

"אני לא יכול להגיד לך שאין חירטוטים בעולם הילדים. אבל הסדרות שמוכיחות את עצמן הן איכותיות ויקרות מאוד. אני יכול להגיד שעלות של הפקה של עונה של 'קופיקו' זה מיליוני דולרים. כדי לייצר את הסדרות המובילות אתה עדיין צריך להשקיע המון כסף. נכון שמסביב אתה יכול לחרטט, כי בסוף צריך למצוא מודל כלכלי מאוזן. כי אם כל התוכניות יעלו מיליוני דולרים, אז גם לקנות את הערוץ יעלה מאות שקלים".