ציפי לבני לא תהנה מחסינות מהעמדה לדין בקובלנה פלילית

ביהמ"ש קבע כי יו"ר קדימה לשעבר לא תהנה מחסינות מפני העמדה לדין בקובלנה הפלילית שהגיש נגדה רו"ח איציק חדד, גזבר קדימה לשעבר, בגין לשון הרע

חברת הכנסת ציפי לבני, יו"ר מפלגת קדימה לשעבר, לא תהנה מחסינות מפני העמדה לדין בקובלנה הפלילית שהגיש נגדה רו"ח איציק חדד, גזבר קדימה לשעבר, שפוטר על-ידה מתפקידו - כך קבעה היום (ג') שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, לימור מרגולין-יחידי.

"בהליך של קובלנה פרטית אין כל מעורבות של הרשות המבצעת, ובכך נבדל הליך הקובלנה הפרטית מהליך של כתב אישום ודומה להליך של תביעה אזרחית. משכך, אין הצדקה תכליתית להחיל על הליך הקובלנה הפרטית את החסינות הדיונית של חברי הכנסת", נימקה השופטת את החלטתה העקרונית.

השופטת ציינה כי הליך הקובלנה פרטית הוא הליך "בעל קשיים מובנים", בשל העובדה שמדובר בהליך פלילי שננקט על-ידי אדם פרטי (ולא על-ידי המדינה), ומכיוון לא קודמים לו הליכי חקירה, ולא ננקט שיקול-דעת בכל הנוגע להעמדה לדין, זאת למרות שהסיכונים להם חשוף נאשם בקובלנה פרטית זהים להם הוא נחשף במסגרת של כתב אישום פלילי.

למרות הקשיים הגלומים בהליך החליטה השופטת כאמור כי חברי כנסת, ובמקרה זה לבני, לא יוכלו ליהנות מחסינות בפני העמדה לדין בגינו.

באוקטובר 2011 נעצר רו"ח חדד על-ידי המשטרה בעקבות תלונה שהגישה נגדו לבני, כחודש לפני שמבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס פרסם דוח חמור באשר לנעשה בקדימה. בהמשך פיטרה לבני את חדד מתפקידו כגזבר קדימה, ובדצמבר 2011 הגיש חדד את הקובלנה הפלילית נגד לבני וכן נגד מנכ"ל קדימה לשעבר, משה שחורי, ודובר המפלגה, שמואל דהן.

בקובלנה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל-אביב, טוען חדד כי לבני, שחורי ודהן טפלו עליו האשמות-שווא, מסרו מידע כוזב והוציאו את דיבתו רעה. לדברי חדד, שחורי ודהן הוציאו לשון הרע נגד חדד בהודעות לכלי התקשורת ב-3 מקרים שונים.

יצוין כי על-פי החוק, הוצאת לשון הרע יכולה להיחשב כעבירה פלילית שהעונש בגינה הוא עד שנת מאסר. בקובלנה נאמר, בין היתר, כי לבני ושחורי מצאו בחדד שעיר לעזאזל, שעליו תוטל האחריות למעשים הפסולים שנעשו במפלגה ובוקרו על-ידי לינדנשטראוס.

לאחר הגשת הקובלנה הפלילית נגדה טענה לבני כי בהתאם להוראת סעיף 4 לחוק חסינות חברי הכנסת, נדרש אישור היועץ המשפטי לממשלה לשם נקיטת הליך פלילי נגדה, לרבות קובלנה פלילית.

לבני טענה כי הן מבחינה לשונית והן מבחינה תכליתית, "נדרש צינור הפיקוח והבקרה הקבוע בחוק חסינות חברי הכנסת, גם ביחס להגשת קובלנות פליליות, שכן מדובר בהליך פלילי לכל דבר ועניין בעל השלכות ותוצאות הרסניות".

טרם ההחלטה לדחות את בקשתה של לבני, פנה בית המשפט אל היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כדי שיחווה את דעתו על הסוגיה, אך באמצעות פרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי), עו"ד אריאלה סגל-אנטלר, הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי אין בכוונתו להביע עמדה בסוגיית החסינות של לבני. (ק"פ 44290-12-11).