"פעולותיו ומחדליו של עו"ד דורון אפיק, כעורך דין וכנאמן, חשפו את התובעים למעשי המירמה של אלי רייפמן, והשאירו אותם ללא הגנה משפטית ראויה מול מעשים אלה ואף ללא יכולת לפעול במועד למזעור נזקיהם. מעשה המירמה של רייפמן איננו תולדה של תחכום חריג מצדו של רייפמן, כי אם תוצר של התנהלות רשלנית מצדו של עו"ד אפיק"- כך טוענות חברת ווינטון (WINTON CAPITAL HOLDINGS) וקרן Double U trading, בתביעה בסך 30 מיליון שקל שהגישו הבוקר (ה') לבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה נגד משרד עורכי הדין אפיק-תורג'מן.
רייפמן, מייסד חברת אמבלייז, מרצה 4 שנות מאסר, לאחר שהורשע בכך שהוציא במירמה 6.3 מיליון דולר מחברת ווינטון ומקרן Double U trading, באמצעות מצגי-שווא לפיהם הוא מחזיק כ-9 מיליון ממניות אמבלייז. כעת טוענות החברות כי המירמה התאפשרה בעקבות ייצוג רשלני של עורך הדין במשרד אפיק-תורג'מן.
התובעות טוענות כי עו"ד אפיק התרשל בייצוגן בעסקאות לרכש מניות ומתן הלוואה שכרתו עם רייפמן. לדבריהן, עו"ד אפיק התרשל בכך שגרם לקרן להעביר לרייפמן 3 מיליון דולר בתמורה לרכישת מניותיו באמבלייז, וגרם לחברת ווינטון להלוות לרייפמן 3 מיליון דולר תמורת שיעבוד מניותיו באמבלייז לטובתה - וכל זאת בשעה שרייפמן כלל לא החזיק במניות באותה העת.
מדובר בתביעה השנייה שמוגשת נגד משרד עורכי דין בעילה של התרשלות בייצוג בעסקה מול רייפמן. בתחילת החודש הגיש שלי נרקיס, מי שכונה בעבר "מלך השוק האפור", תביעה בסך 73 מיליון למחוזי בפתח-תקווה נגד משרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן. זאת, בטענה כי המשרד התרשל בייצוגו של נרקיס בעסקת הלוואה עם רייפמן. לטענת נרקיס, עורכי הדין מהמשרד התרשלו בכך שגרמו לו ולשותפיו לעסקה להלוות לחברת INVICTA שבבעלות רייפמן 6 מיליון דולר תמורת שיעבוד מניות רייפמן באמבלייז, בשעה שרייפמן כלל לא החזיק במניות.
התעלמות מסימני אזהרה
מדובר בשתי תביעות נפרדות, כל אחת בהיקף 15 מיליון שקל, שאוחדו והוגשו במשותף. בתביעה הראשונה של קרן Double U trading ומנכ"לה, יצחק ווינהאוס, שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג, נטען כי בינואר 2009 התקשרה הקרן בהסכם לרכישת כ-9 מיליון מניות אמבלייז מרייפמן בתמורה ל-3 מיליון דולר.
לדברי הקרן, עו"ד אפיק, שייצג אותה בעסקה, הציג את עצמו כבעל ניסון רב בעסקאות מסוג זה, והבטיח כי ידאג שהעסקה תעניק לקרן הגנה מלאה ומוחלטת. לטענתה, במסגרת הסכם המכר שערך שימש עו"ד אפיק גם כנאמן, ומכוח תפקידו העביר את התמורה לרייפמן - בניגוד לכללי הסכם הנאמנות ובטרם הובטחו זכויותיה.
"אפיק כשל כישלון חרוץ בתפקידו", נכתב בתביעה. "רשימה חלקית ובלתי ממצה של פעולותיו ומחדליו כוללת, בין היתר, את הימנעותו מבחינת מצבן ועצם קיומן של המניות הנרכשות בעסקה, את כישלונו בקביעת מנגנוני הגנה מספקים על זכויות התובעת בהסכם הרכש ובהסכם הנאמנות ואת התעלמותו מפניותיהם המודאגות של התובעים ומסימני האזהרה הרבים שהופיעו לכל אורך הפרשה. התנהלות אפיק היא שהותירה את התובעת מחוסרת הגנה ואיפשרה לריפמן 'לבצע את זממו'".
את התביעה השנייה הגישה חברת ווינטון, הרשומה באיי הבתולה, באמצעות עורכי הדין מאיר הלר ואפרת פקר ממשרד עורכי הדין א' לנדוי. ווינטון הייתה זו שהגישה את התלונה למשטרה כנגד רייפמן, שהובילה להרשעתו.
לטענת החברה, בפברואר 2009 נחתם הסכם הלוואה בינה לבין רייפמן, לפיו החברה תלווה לרייפמן 3 מיליון דולר, כשהבטוחה לפירעונה היה שיעבוד של 9 מיליון מניות שבבעלות רייפמן באמבלייז.
לדברי החברה, עו"ד אפיק שימש כנאמן לטובת ווינטון, והיה אמור להעביר את כספי ההלוואה רק לאחר קבלת הבטוחות המתאימות. ואולם, נטען, עו"ד אפיק העביר את כספי ההלוואה, מבלי לוודא כי המניות אכן מוחזקות בידי רייפמן ומבלי לקבל את הבטוחות הנדרשות.
"עו"ד אפיק התרשל בכך שידע או היה עליו לדעת, טרם שחרור כספי ההלוואה לרייפמן, כי מניות הבטוחה אינן קיימות או כי קיים ספק בדבר קיומן, וחרף זאת לא חקר בעניין ולא התריע בפני ווינטון על כך", נכתב בתביעה.
התביעות הוגשו גם נגד שותפו של עו"ד אפיק, עו"ד שלומי תורג'מן, והשותפות שבבעלותם, משרד עורכי הדין אפיק-תורג'מן. נתבעת נוספת היא חברת הביטוח הראל, שמבטחת את המשרד למקרים של רשלנות מקצועית.
"גל תביעות"
מאפיק-תורג'מן נמסר: "זהו מקרה נוסף בגל התביעות המוגשות על-ידי נושים מאוכזבים של רייפמן, המתדפקים על דלתות משרדי עורכי דין (כנראה בשל היותם מבוטחים). אנו נגיב לבית המשפט לאחר שנקבל את כתב התביעה. נציין רק כי בעבר הוגשה על-ידי עו"ד אפיק תלונה למשטרה בגין ניסיון סחיטה, הקשור לתיק רייפמן ולצדדים המעורבים".
כתבות
ני"ע
