לידיעת לקוחות מטבחי do it: הסיכוי להחזר כספי - קלוש

המועצה לצרכנות: "הסיכוי לקבל החזר הוא כמעט אפסי" ■ המפרקת הזמנית: "נעשה הכול כדי שהלקוחות יקבלו את המוצרים" ■ "גלובס" עונה על שורת שאלות בוערות

לקוחות רבים של רשת מטבחי do it, שנקלעה לקשיים ועובדיה הגישו נגדה בקשה לפירוק, חוששים כעת לכספם. מדובר בלקוחות ששילמו חלק מסכום העסקה (ומדובר על אלפי ועשרות אלפי שקלים), וטרם קיבלו את המטבח. בשורה התחתונה, הצרכנים יפסידו את כספם, אלא אם תיחתם תכנית הבראה שתפרוש עליהם חסות מלאה.

עו"ד ליזה חדש, שמונתה כמפרקת הזמנית של החברה, מפגינה אופטימיות: "יש אור בקצה המנהרה. המטרה היא למכור את החברה כעסק חי. יש פניות של מתעניינים, ואנחנו נעשה הכול כדי כדי שהלקוחות יקבלו את המוצרים שהזמינו".

רשת מטבחי do it היא לא הראשונה שפושטת רגל בענף, ולמרבה הצער, כנראה גם לא האחרונה. למרות זאת, נראה כי לא הצרכנים ולא המשווקים לומדים את הלקח, וגם המחוקק לא מטריח את עצמו להסדיר את הנושא על-ידי קביעת תקנות לגובה המקדמה שיש לשלם בעת ההזמנה.

כידוע, רכישה של מוצר כמו מטבח כרוכה בעלויות של עשרות אלפי שקלים. אופי העסקה כולל תשלומים המתחילים במקדמה או בתשלום ראשוני, בתשלומים קצרי-מועד ובתשלום הסופי עם קבלת המוצר.

בשונה מענף הרכב, למשל, בו הצרכנים משלמים מקדמה ששווייה פחות מ-5% מסכום העסקה, בענף המטבחים נאלצים הצרכנים לשלם סכום ראשוני הגבוה בהרבה, גם אם קבלת המוצר תעשה בעוד חודשים ארוכים.

"בענף המטבחים השוק קבע סטנדרט של תשלום מראש, שמגיע גם ל-50% משווי העסקה", אומרת גלית אבישי, מנכ"לית אמון הציבור. "הפתרון חייב לבוא דרך החוק. לאור העובדה שבמקרים רבים הצרכנים הם שנושאים את מימון החברות, נדרש פתרון רגולטורי שיקבע מה שיעור התשלום שמשולם מראש.

"הסדרי המימון צריכים לייצר מטריה אינטליגנטית שמסתכלת על כלל הגורמים ומייצרת פתרון בטוח לצרכנים. ככל שהמשק נמצא במצב קשה יותר - מופעל לחץ על הצרכנים, והפורמט הזה פשוט לא יעבוד. אי-אפשר להפיל על הצרכנים את העול המימוני של החברות העסקיות, וכאן נדרשת התערבות מיידית של הרגולטור".

בסיוע עו"ד ניסים מזרחי, יועץ משפטי במועצה לצרכנות, "גלובס" קיבץ מספר תשובות לשאלות שמטרידות את לקוחות החברה וצריכות להעסיק כל צרכן בבואו לבצע עסקה בסדר גודל כזה:

- ביצעתי עסקת תשלומים בכרטיס אשראי, מה דין התשלומים שטרם הועברו לחברה?

עסקאות תשלומים דרך כרטיס אשראי בטוחות יותר מתשלום בצ'ק או במזומן, במובן של הקטנת הנזק. החוק מקנה לחברת האשראי סמכות חשובה: הקפאה מיידית של תשלומים עתידיים לחברה שהוגדרה כחדלת פירעון.

"המשמעות היא שכספי הלקוחות לא יועברו לחברה אך יישארו בנאמנות אצל חברת האשראי עד להכרעת בית המשפט", מסביר עו"ד מזרחי. "החיובים נמשכים, אולם הכספים נשמרים לטובת הלקוח. בית המשפט יקבע אם הכספים יוחזרו ללקוח. במקרה שמתקיים משא-ומתן אינטנסיבי בבחינת תכנית הבראה לחברה, יכול בית המשפט להכריע כי כספם של הלקוחות לא מצוי עוד בסיכון, ולכן יעביר את החיובים להמשך העסקה מול החברה החדשה".

פעולה זו באה במטרה להקטין נזקים עתידיים, אולם אינה פותרת מצב של תשלומים שכבר הועברו לחברה. חברת האשראי עושה אבחנה בין מצב של "כשל תמורה מלא", שבו המוצר לא סופק כלל - ובין מצב של "כשל תמורה חלקי", שבו המוצר סופק אבל יש פגמים או תיקונים.

"את הדגש חברות האשראי שמות על מי ששם כסף על קרן הצבי", מסביר מזרחי. "עם החלטת בית המשפט חייבות חברות האשראי להשיב ללקוחות את כספן תוך 10 ימים".

- האם אפשר לבטל את העסקה?

"כאשר חברה נכנסת למצב של חדלות פירעון ומתנהל הליך משפטי, אי-אפשר לבטל את העסקה או להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות", מסביר מזרחי. "הליך של חדלות פירעון מקפיא את יתר ההליכים מסביב. ברובד הראשוני בית המשפט ירצה להציל את החברה, כאשר פירוק הוא ההליך הסופי".

- כמה זמן יכול להימשך התהליך?

"בית המשפט אינו מגדיר פרקי זמן קצובים, אולם מאיץ את התהליך לטובת כולם ומקיים דיונים אינטנסיביים. אני מקווה שהתהליך יימשך שבועות ספורים", אומר מזרחי.

- מה דין עסקה שנעשתה בצ'קים דחויים?

מזרחי: "מדובר בסיפור מסובך המסתמך על דינים מנדטוריים מיושנים שמזיקים לשני הצדדים. התנאי שבו בית העסק יקבל צ'ק הוא שיהיה גורם שלישי יאבטח את הצ'ק. במקרה של do it, החברה התקשרה עם חברה לאבטחת צ'קים שלכאורה לוקחת על עצמה את כל הסיכון.

"בפועל הצ'ק של הלקוח מועבר לטובת החברה השלישית ביודעין כמובן, ורק לאחר אישור, הצ'ק מכובד. בתביעה אישית יכול בית המשפט לפסוק כי גם לחברה הזו יש ממד של אחריות כלפי הצרכן, בעיקר כאשר הייתה מודעת לקשיים של do it שלא כיבדה את התחייבותיה לצרכנים".

- מה גורל כסף מזומן שהועבר כמקדמה?

מזרחי: "הסיכוי לקבל החזר הוא כמעט אפסי. הצרכן הופך להיות נושה ורשאי להגיש בקשת חוב על-פי חוק החברות. הבשורה הרעה היא שהצרכנים הם הנושים האחרונים במדרג".

יצוין כי אין דירוג בתוך רשימת הצרכנים (כלומר מי נושה מועדף או לא), אין קשר לסכום ששילם הצרכן לחברה או למועד שבו הכסף שולם במובן של עדיפות בין הנושים הצרכנים. הראשונים בדירוג הנושים הם הבנקים.

- האם חוזה ההתקשרות תקף לאחר תוכנית ההבראה?

"החוזה שהיה בהסכם ההתקשרות הראשוני עם החברה שפורקה אינו תקף, משום שממילא לא ניתן לקיימו. כונס הנכסים ייצור הסכם חדש, בדומה להסכמים שיהיו גם עבור העובדים. בפועל כל צרכן יצטרך להגיע לחתום על הסכם חדש".

- האם אפשר לבטל את העסקה לאחר תוכנית הבראה?

"אי-אפשר לבטל את העסקה מול הליך ההבראה. בית המשפט לוקח בחשבון את ההגנה על החברה הרוכשת".

- מה יכול לעשות צרכן שרכש בינתיים מטבח חדש?

"במקרה כזה הצרכן הופך להיות נושה של החברה".

- מה קורה אם המטבח הוזמן דרך קבלן?

"מבין הצרכנים הבודדים שלא משדרגים את מטבחי הסטנדרט שמציעים הקבלים ומממשים את הזיכוי (המזערי), באופן תיאורטי הקבלן חייב לספק את המטבח לפי ההסכם עם הרוכש".

- אילו פעולות יכול לנקוט צרכן שנפגע?

"כרגע כלום. עליו להמתין ולראות כיצד מתקדם ההליך המשפטי".