דעה: מח"ר מיד - להקים מחלקה לחקירות רופאים

דוח מבקר המדינה האחרון, העוסק בתביעות רשלנות רפואית, מעורר סוגיות שאין להתעלם מהם. המבקר מיכה לינדנשטראוס מפנה לסוגיה בעייתית ביותר של טיוח מקרים של רשלנות רפואית והסתרתם מפני המטופלים.

הסתרה זו מתבטאת, בהתאם לדוח, לא רק באי-בירור של מקרי רשלנות רפואית, אלא בטיוח אקטיבי, כגון השמדת תחקירים. הדוח אף מציג את אוזלת-היד של משרד הבריאות בבירור תלונות ובדין המשמעתי. בהתאם לעמדת המבקר, הטיפול במשרד הבריאות נעשה תוך ניגוד עניינים. אין להתפלא, אפוא, שהתוצאות של הדיונים המשמעתיים דלים ביותר.

קריאת הדוח צריכה להביא למסקנה ברורה: רק בתי המשפט - במסגרת תביעות נזיקין - יכולים לקדם את מקצוע הרפואה באפיקים ראויים ולחשוף נהלים ומקרים חריגים. בנסיבות אלה, הזכרת רעיונות של הגבלת תביעות היא מקסם-שווא ומנוגדת לעובדות שנמצאו.

הדוח ממליץ לבחון העברת הטיפול בתלונות למשרד המשפטים, אבל נראה כי המלצה זו אינה מספיקה. כאשר התעוררה בעיה של ניגוד עניינים בחקירת שוטרים, הוקמה מח"ש. דומה שמן הראוי שנתעורר כולנו למח"ר - מחלקה לחקירת רופאים - חדש.

מחלקה זו צריכה לטפל לא רק ברשלנות הרפואית, אלא אף בפעולות הטיוח. ככל שיש תופעה של השמדת ראיות והדחת עדים, הרי שמדובר בתופעה עבריינית, שיש לטפל בה בכלים המצויים בחוק העונשין, ובהחלט שלא בכפפות משי.

תופעה קשה נוספת שהדוח עומד עליה היא המונופול הקיים בתחום ביטוח הרשלנות הרפואית, ומן הראוי שהממונה על ההגבלים העסקיים ייתן עדיפות לטיפול במונופול זה. תוצאה של תופעה זו היא שגופים רפואיים שונים החליטו "לבטח" את עצמם ביטוח עצמי.

צודק המבקר בכך שהוא מצביע על הצורך המיידי בפיקוח על הסדרים אלה: אדם רגיל יכול שלא לבטח את עצמו, אבל התוצאה תהא שבמקרה של קטסטרופה, הוא יקרוס. ההחלטה, הרווח האפשרי (חיסכון בפרמיות) והסיכון - הם שלו.

הביטוח העצמי של המוסדות הרפואיים שונה: במקרה של רווח, הם יקטפו את הפירות. במקרה של קטסטרופה, הציבור יצטרך לאסוף את השברים. לא מדובר במצב של נטילת סיכון, אלא בחוסר אחריות.

בעניין אחר כשל, לדעתי, המבקר בכך שקשר בין "רפואה מתגוננת" וריבוי בדיקות לבין תביעות נזיקין. הטיעון של "רפואה מתגוננת" הוא תירוץ בלבד של הרופאים שלא לשתף פעולה עם המערכת הבודקת. הרופא המחליט על בדיקות יתר, אינו עושה כן בגין תביעות נזיקיות.

יש לציין גם כי ריבוי הבדיקות מעודד על-ידי הרפואה הפרטית, המוכרת את הבדיקות בכסף מלא. מכל מקום, ברור שלא ניתן להגביל בדיקות אלה, מסיבות פטרנליסטיות, רק מאחר שמאן דהוא - רופא או מבקר - סבור כי אין לעשותן.

לסיום, הדוח מונה סדרה של 6 (!) דוחות שעסקו בתחום הרשלנות הרפואית ואשר לא יושמו כלל. לאור ניגוד העניינים עליו עומד הדוח, אין תקווה גדולה שמשהו חיובי ישתנה גם הפעם. המבקרים יבקרו, והשיירה תעבור.

■ עו"ד אסף פוזנר הוא שותף במשרד כהן, וילצ'יק, קמחי ושות', ומומחה לרשלנות רפואית