הסכם הסליקה בין ישראכרט ללאומי קארד ייפסל

דיוויד גילה ל"גלובס": "לא נסכים לתוצאה שתיפגע בתחרות בסליקת כרטיסי ישראכרט" הבעיה בהסכם היא סעיף דמי הזיכיון שגובה ישראכרט

רשות ההגבלים העסקיים צפויה לפסול את הסכם הסליקה הצולבת בכרטיסי ישראכרט שנחתם בין לאומי קארד וישראכרט. כך נודע ל"גלובס". בתגובה אמר ל"גלובס" הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, "אנחנו ברשות עובדים באינטנסיביות כדי להגיע לתוצאה של תחרות עזה. לא נסכים לתוצאה שתיפגע בתחרות בסליקת כרטיסי ישראכרט".

אתמול (ב'), העבירו ישראכרט בניהולו של דב קוטלר, ולאומי קארד בניהולה של תמר יסעור, בקשה רשמית לפטור מהסדר כובל של ההסכם ביניהם, לרשות ההגבלים. ההערכות הן שהרשות לא תאשר את ההסכם לפני שתכניס בו שינויים משמעותיים, כיוון שלהערכת גורמים ברשות, ההסכם במתכונתו הנוכחית, מהווה חסם לפתיחת סליקת כרטיסי ישראכרט לתחרות. הרשות צפויה לפרסם בתוך כמה ימים את הכרעתה הרשמית בנושא.

כאל תוכל להצטרף להסכם

תיקון ההסכם יאפשר לכאל שבבעלות דיסקונט והבינלאומי, להצטרף להסכם הסליקה. עד כה, סירב מנכ"ל כאל, ישראל דוד, לחתום על הסכם עם ישראכרט בתנאים זהים לאלו של לאומי קארד. לאור זאת, תתאפשר פתיחה מלאה של התחרות ב-15 במאי, המועד שנקבע בחוק.

הבעיה העיקרית בהסכם בין ישראכרט ללאומי קארד, שנחתם לפני שבועיים, היא סעיף דמי הזיכיון שגובה ישראכרט. ישראכרט צפויה לקבל מלאומי קארד סכום מינימלי של 2 מיליון שקל כתשלום בעד השימוש במותג ישראכרט.

לאחר מכן, תקבל ישראכרט עמלה שתיגזר מהיקף הסליקה בכרטיסי ישראכרט, והיא תעמוד על מספר מאיות אחוז (פיפסים) עד פרומיל (10 מאיות), מעל העמלה הצולבת. ככל שלאומי קארד תסלוק יותר כרטיסי ישראכרט, היא תשלם עמלה בשיעור נמוך יותר - אך הסכום אותו תשלם לישראכרט יגדל. הסכום שישולם, יכלול בתוכו את עמלת המינימום, כך שאם לאומי קארד תסלוק מעל ל-2 מיליארד שקל - עמלת המינימום "תיבלע" בתשלום הכולל.

במידה שלאומי קארד תגיע לנתח שוק של סליקת שליש מכרטיסי ישראכרט (כ-11 מיליארד שקל), יגיע התשלום שתעביר לישראכרט ל-8 מיליון שקל בשנה.

ברשות ההגבלים סבורים כי דרישת ישראכרט לגבות כתנאי לסליקת כרטיסיה, סכום לא זניח מעל העמלה הצולבת, מחייבת הסבר פרו תחרותי מנומק כדי להסכים לה.

לראיית רשות ההגבלים, ישראכרט הוא כרטיס עם מסה קריטית (17% מהשוק), ולכן בית עסק שלא יכבד את הכרטיס יפגע בעסקיו. לכן, יש לדאוג לתחרות בשוק. מנגד טוענת ישראכרט, כי המותג "ישראכרט" הוא קניינה ולכן מותר לה לדרוש תשלום בעבור השימוש בו. זאת כפי שויזה, מאסטרקארד ואמריקן אקספרס גובות מהחברות המשתמשות במותגיהן.