ראיות לבגידה: מה קביל - SMS, מייל, דואר, פייסבוק, בלוג?

לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין בביהמ"ש למשפחה ובבית הדין הרבני, שבמסגרתם נפסלו ראיות מהותיות, כיוון שהושגו בדרכים פסולות ■ מה פסול ומה מותר?

לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני, שבמסגרתם נפסלו ראיות מהותיות, כיוון שהושגו בדרכים פסולות. רק לפני מספר ימים ניתן פסק דין בבית הדין הרבני, במקרה בו הבעל נכנס לבית של אשתו בנפרד נגד רצונה, גנב את הטלפון הנייד שלה, חיטט בו ודלה ממנו מסרונים, המהווים לכאורה ראיה לכך שהיא בוגדת בו.

בצעד יוצא דופן קבע בית הדין הרבני כי חרף חובתו למנוע מאדם קשר אסור בעודו נשוי, הבעל לא יוכל להשתמש בראיות אותן השיג בצורה פסולה ובחוסר תום-לב. השאלה שנשאלת היא: מהן ראיות מהותיות, ומתי הן תחשבנה לפסולות.

מסרונים: לעיתים, צדדים להליך גירושים נוטים להשתמש במסרונים (SMS) שהתקבלו אצל הצד השני כדי להוכיח בגידה. לרוב נוהגים להשתמש בזה גברים על מנת להוכיח בגידה, ובכך להביא להפסד הכתובה ולהימנע מתשלום מזונות אישה. בתי המשפט בדרך-כלל נמנעים מהסתמכות על מסרונים לבדם כדי להוכיח בגידה או מעשה כיעור, כיוון שלטענם ניתן לשתול מסרונים במכשירי טלפון ניידים, ולא ניתן להוכיח את אמיתותם.

דואר אלקטרוני: במקרה של דואר אלקטרוני, יש להבחין בין תיבת דואר משותפת לבני-הזוג לבין תיבה פרטית. ברור כי כאשר קיימת תיבה משותפת, הראיה תתקבל, ואין חשש לחדירה לפרטיות. החשש מתעורר כאשר לאחד מבני-הזוג יש תיבת מייל פרטית, ושם קיימת התכתבות המעידה על בגידה.

ככל שהפגיעה בפרטיות נעשתה בתום-לב, הראיות עשויות להתקבל בבית המשפט. למשל, אם לבעל היו מאז ומתמיד השם והסיסמה של תיבת הדואר של אשתו, או שפרטי המשתמש נשלחו לתיבת המייל שלו - זו לא חדירה לפרטיות. אולם, אם הכניסה למייל נעשתה ללא רשות האישה וללא ידיעתה, הרי שהממצאים התקבלו תוך פגיעה בפרטיות ולא בתום-לב, ולכן הם אינם קבילים.

דברי דואר: גם ביחס לדברי דואר יש לבחון את הדרך שבה התקבלו. קיימת חובת תום-לב, אף אם מדובר בפגיעה בפרטיות. אם פתחתי דואר השייך לאשתי בתום-לב וגיליתי את דבר הבגידה, יוכשר דבר דואר זה ויקבל מעמד של ראיה.

פתיחת כרטיס ברשתות חברתיות ובאתרי היכרויות: רשתות חברתיות ואתרי היכרויות כבר מזמן הפכו למקור מידע מצוין להשגת ראיות בדרך פשוטה, מהירה וזולה. אולם כדי שראיה תהא קבילה, יש להשתמש במידע פומבי ולא פרטי (אלא אם בידי בן-הזוג פרטי משתמש אותם קיבל מבן-זוגו האחר).

יומן אישי: בתי המשפט כבר פסקו לא אחת כי יומן אישי לא יוצג כראיה, אלא אם יוכח כי הוא הושג בתום-לב, אף אם בדרכים פסולות. זאת אומרת, לא תוך גניבה, כפייה או שימוש באלימות כלפי כותב היומן.

■ הכותבת היא מומחית בדיני משפחה.