הקיץ השחור של האדומים

תור הזהב של הפועל ת"א הסתיים. הזכייה השלישית ברציפות בגביע לא משנה את העובדה שיש רק שתי תחזיות לעתיד: האחת קודרת, השנייה קודרת עוד יותר

טוטו תמוז כינה אתמול (ג') את אלי טביב "חתיכת אפס". סלים טועמה קרא לו "לארוז את המזוודות ולעוף מפה". וואליד באדיר, בחור מנומס ופוליטיקאי לא קטן שבמהלך הקריירה הארוכה שלו הקפיד להותיר רשמים, חיובים ושליליים כאחד, אך ורק על המגרש - בחר במופגן להניף את הגביע ביחד עם שי אבוטבול, שהוא השחקן המוקצה והמושמץ ביותר על-ידי הבעלים. מרקו שולר ואפולה אדל, זרים שבסך הכל סגרו את עונתם הראשונה בישראל, הבינו גם הם מהר מאוד את המצב ואמרו "שבצורה הזאת לא ניתן להמשיך". אחרי שבמשך השנה השתדלו לשמור עד כמה שניתן על כבודו של מי ששילם להם את המשכורת, אמש היו אלו גם השחקנים של הפועל ת"א ששחררו כל רסן.

מי שכבר מזמן שחררו את הרסן הם אוהדי הפועל ת"א. 20 אלף אדומים אתמול באצטדיון ר"ג קראו "לא רוצים טביב בהפועל". בינואר השתחררה הנצרה גם ליו"ר דורון אוסידון, המנכ"ל ניר ענבר והדובר קובי ברדה, שלושה מינויים של טביב עצמו, שהספיקו להם כמה חודשים ספורים של סבל כדי להודיע לבוס שהם הולכים הביתה. שלושה אנשים שונים שמילאו השנה במערכת את הפונקציה של "מנהל קבוצה", ברחו אחרי תקופה קצרה בתפקיד. בשבוע שעבר היה זה זאביק זלצר, מנהל מחלקת הנוער ואחד מאנשי המקצוע הכי מוערכים שיש כאן, שהודיע על עזיבה וביכה את ההזנחה והתת-תנאים במתחם וולפסון. בקיץ ראינו את יוסי אבוקסיס, שהיה מועמד לתפקיד המאמן הראשי, מתלונן על ניהול מו"מ לא הוגן מצידו של טביב.

דניאל בר-טל, פרופסור לפסיכולוגיה חברתית-פוליטית מאוניברסיטת ת"א, הגה מונח מקצועי לתפישה המדינית הפרנואידית לפיה "כל העולם נגדנו, ולכולם יש כוונות זדון": הוא קרא לה "תסמונת המצור", או "תסמונת מצדה". בראיון אתמול לפאנל של ערוץ הספורט, שבו הטיח האשמות בכל מה שזז וכל מה שדומם בהפועל ת"א, טביב לא הסכים להודות אפילו בטעות אחת שהוא עצמו ביצע. לפני כמה חודשים הוא אמר ש"כל מי שמבקר אותי, לא מבין כלום בניהול". טביב, כך עושה רושם, נמצא עמוק בתוך התסמונת.

***

הפועל ת"א סיימה אתמול את תור הזהב הגדול ביותר בתולדות המועדון. שלוש שנים עם אליפות אחת, שלושה גביעים, הופעה מוצלחת בליגת האלופות, ולפרקים מסוימים (בתקופת גוטמן) גם כדורגל משובח. סיימה, כי האופק של הקבוצה הזאת נצבע כרגע בגוונים שנעים בין אפור לשחור.

סצנריו א', שחור: טביב לא ימכור את המועדון, הסגל ייחלש בצורה משמעותית, רוב השחקנים הבכירים יתפזרו החוצה, שחקני נוער יתפסו את הבמה. הקהל יעשה חרם מנויים. הפועל צפויה להפוך לקבוצת תחתית.

סצנריו ב', אפור: יש רוכש. אבל כמיטב מסורת הבאסטות של טביב, המו"מ איתו נמשך, ונמשך, ונמתח עד הרגע האחרון שבו לכולם יוצא עשן לבן מהאוזניים. טביב ממקסם את רווחיו. ואחר-כך נשארת אדמה חרוכה, עם מעט מדי זמן לבעלים החדש להכין קבוצה ראויה ולבצע בקרת נזקים.

לאור השבר העצום בין טביב לכל מה שקיים לו איזשהו קשר קלוש לצבע האדום, קשה לראות סצנריו בהיר. העתיד הקרוב של הפועל נראה במקרה הטוב מעונן חלקית.

***

מכבי חיפה פתחה את העונה הזאת עם תקציב התחלתי של 63 מיליון שקל (שבהמשך צמח עוד יותר). ספק אם הכנסות המועדון העונה הגיעו אפילו למחצית מהסכום הזה. המשמעות: יעקב שחר שם הרבה מאד כסף מהכיס בשנה החולפת. ומה הוא קיבל על ההשקעה? קבוצה רופסת, כושלת, לוזרית, מקום חמישי, אין גביע, אין אירופה. קבוצה שהוא צריך לנער, לטלטל, ולבנות מחדש.

בנייה מחדש אמורה לעלות הרבה כסף לשחר. האם השתוללות הרכש של קיץ 2011 (שבה צירפה חיפה 11 שחקנים חדשים) תוביל את שחר להיות מרוסן יותר בקיץ 2012? סביר להניח שהתשובה לשאלה הזאת נמצאת דווקא בקיץ 2013, אז תיכנס חיפה לאצטדיון החדש שלה. כדי למכור הרבה מנויים ל"סמי עופר" הדנדש, כדי לחנוך אותו בסטייל עם משחקים מהצ'מפיונס ליג - חיפה חייבת לקחת אליפות בעונה הבאה. זה עשוי להיות מביך עבור חיפה לעשות עוד עונה כמו זאת שהרגע הסתיימה: זה עשוי להוביל להתרחקות הקהל הרחב שלה ממנה, דווקא כשיצטרכו אותו בהמוניו, במגרש של 30 אלף מקומות.

בקיצור, צפו לפקקי תנועה כבדים על כביש החוף. חיפה לא הולכת לנוח בפגרה הזאת.