ההיסטוריה תמתין

מבחינתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כינונה של ממשלת האחדות הלאומית מהווה צעד פוליטי חכם ויש שאומרים מתוחכם, וזאת מכמה טעמים מצטברים.

נתניהו יישען על קואליציה רחבה שאפילו לא הייתה לבן-גוריון, הוא "ייבש" את לפיד, יחימוביץ' ואולי גם את דרעי שימתינו עוד כשנה וחצי, והרי בארצנו הקטנה אלה שנות דור, ועד אז אלוהים הוא גדול. ובנוסף, קיים סיכוי לשנות את פני מרכז הליכוד.

גם שאול מופז עשה צעד פוליטי נכון מבחינתו. כפי שעלה מהסקרים האחרונים, אם הבחירות היו נערכות עכשיו, קדימה הייתה מתרסקת, ואילו בעוד כשנה וחצי יחולו תמורות אינספור, והרי פוליטיקאים חושבים לצערי לטווח הקצר.

במאמר מוסגר ארשה לעצמי להעיר כי כפי שהדברים נראים כיום, גם אם היו מתקיימות בחירות בספטמבר השנה - נתניהו היה מרכיב את הממשלה, וסיעות רבות היו זוחלות, או נכון יותר רצות, לקואליציה בראשותו.

השאלה האמיתית והמהותית אינה אם נתניהו או מופז עשו צעד פוליטי חכם, אלא מה נתניהו בראשות ממשלת אחדות רחבה יעשה במהלך התקופה שנותרה עד למועד הבחירות הבאות.

נותן קרדיט לנתניהו

עד כמה שאני מבין, קיימים 3 או אולי 4 נושאים מהותיים ביותר שהיוו יסוד לכינונה של ממשלת האחדות, והם: קביעת הסדרים חדשים בכל הקשור לחוק טל, שינוי שיטת המשטר והממשל, חידוש התהליך המדיני עם העם הפלסטיני, ולדעתי גם הנושא האיראני מצדיק את קיומה של קואליציה רחבה ורבת-עוצמה.

רבים וטובים סבורים כי הטעם המרכזי לכינונה של ממשלת האחדות טמון בחשש של נתניהו ממרכז הליכוד וברצונו ל"בלוע" את קדימה, תוך דילול וגימוד מעמדם של פייגלין ותומכיו. אני נותן קרדיט לנתניהו שלא זה היה הטעם שהנחה אותו.

לכן, המבחן האמיתי הינו מה ממשלת האחדות הלאומית תממש מתוך כל אותם נושאים מהותיים שהיוו אבן-יסוד לכינונה.

אם תוטל חובת גיוס או שירות לאומי לאלתר (ולא בעוד 5 שנים, כפי שהציע יאיר לפיד); ואם יחודש התהליך המדיני, תוך נכונות לוויתורים כואבים (כלפי הפלסטינים), תהליך שהינו חיוני לישראל אם אנו רוצים למנוע מדינה דו-לאומית בימינו אנו; ואם תשונה שיטת המשטר והממשל הנוכחית, שמשתקת ומסכלת את יכולת המשילות של הממשלה ושל העומד בראשה, ולדוגמה, הגדלת אחוז החסימה, חובת מינוי רבע מחברי הממשלה לשרים מקצועיים חיצוניים (כמו בחברות ציבוריות) שימנה ראש הממשלה לפי שיקול-דעתו, והגבלת הזכות להעביר ראש ממשלה מכהונתו בהצבעת אי-אמון רק אם ההצעה תזכה לרוב מוגבר של 70 חברי כנסת.

ואם תוסיפו לכל אלה כי ממשלת האחדות עשויה להידרש להחלטות גורליות וקיומיות בנושא האיראני - אזי בהתקיים אחד או יותר מאתגרים אלה, הצעד שבו נקטו נתניהו ומופז הוא לא רק חכם פוליטית אלא צעד ענייני וחשוב ביותר לעתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית ושוויונית, והרי כולנו חפצים בשינוי מהותי ואמיתי, ודי לנו במריבות קטנוניות ומיותרות של פוליטיקאים על עוד 3 או 4 מנדטים בכנסת.

ניתנו לנתניהו פסק-זמן והזדמנות-פז בלתי חוזרת לעמוד במבחן התוצאה, לבצע שינויים כבירים ומהותיים, להחזיר את התקווה ולהיכנס לדברי הימים של עם ישראל - ועד אז ההיסטוריה תמתין.

הכותב הוא ראש משרד עורכי הדין כספי ושות'.