לבי לבי לשוקי למברגר. המשנה לפרקליט המדינה אמור להחליט אם להעמיד לדין את אביבה וינשטיין, רעיית היועץ המשפטי לממשלה. לא נעים. בכל זאת אשת הבוס. ולא מדובר בסתם אישום, אלא אישום פלילי.
ושוב העניין הזה עם העוזרת, שבמקרה זה היא עוזר, אזרח הודי. החשד הוא שאותו עוזר הגיע ארצה על תקן של מטפל סיעודי, אולם הועסק בבית וינשטיין בעבודות בית - דבר האסור על-פי החוק.
לא כדאי להתפתות
עכשיו תשמע, שוקי. עם כל הסימפטיה למצבך הקשה, לדעתי אין לך הרבה ברירות. על שולחנך מונחת חוות-דעת של רשות האוכלוסין וההגירה, שבה נאמר כי יש מקום להעמדה לדין. כאן ראוי לשים נקודה.
אתה, שוקי, לא יכול ללכת נגד חוות דעת כזאת כאשר מדובר בבוס שלך. אם בנתונים האלה אתה פוטר את יהודה וינשטיין מאשמה - דמך בראשך. בטח בתקשורת, אבל יכול להיות שגם מעבר לכך.
לא כדאי לך, שוקי, להתפתות לחשוב כי מדובר במצב של "ארור אם אתה עושה וארור אם לא". כאן מדובר רק באופציה אחת: "ארור אם אתה לא עושה". זה יותר מצב של "אם יש אבל, אז אין אבל". בטח אחרי שגברות קודמות, כמו למשל נילי פריאל של אהוד ברק, הועמדה לדין. אפילו אם אתה, שוקי, מגיע למסקנה אמיתית וישרה שאין מקום לכתב אישום - אתה צריך להביא זאת להכרעת בית המשפט.
ומה עם הבעל?
שאלה זו היא כמובן הרבה יותר רגישה. יהודה וינשטיין אומר שהוא לא ידע כי לעוזר ההודי אין את האישורים הנדרשים. זה לא בלתי הגיוני שאדם עסוק לא ידע דברים כאלה.
אבל כשאני קורא שאין ראיות שוינשטיין כן ידע, אני תמה. במקרה של בכירים, ובוודאי היועץ המשפטי, הודעה כזאת לא מספיקה. הכי חשוב לדעת מה אומר היועץ המשפטי, לשמוע זאת ישירות ממנו, לא כחלק מהודעה של רשות האוכלוסין. אם תהיה אמירה ישירה כזאת - אני אאמין לו. בכל מקרה אחר, תהיה לי בעיה.
ענין של ריח, לא טעם
שאלה אחרת היא אם וינשטיין יכול, או צריך, להמשיך בתפקידו אחרי פרשה כזאת. אמנם מדובר (לפחות כרגע) באשתו - ובכל זאת יש בעיה, בשלב זה בעיקר של מראית-עין.
כשלעצמי, הייתי רוצה לראות את וינשטיין ממשיך, לטעמי הוא עושה עבודה טובה, אבל במקרים כאלה לא הטעם קובע, אלא הריח.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.