ארה"ב תעניק לישראל את חבילת הסיוע הנדיבה אי פעם

בחבילה, שנדונה עתה בסנט: הארכת הערבויות האמריקניות להלוואות ישראליות עד 2015, מטוסי תדלוק, תצלומי לוויינים ותחמושות "מיוחדות" ■ זאת, בנוסף למיליארד דולר להגנה מפני טילים ולסיוע השוטף ■ חיל האוויר יתאמן בארה"ב

ועדת יחסי החוץ של הסנאט בארה"ב דנה עתה בהצעת חוק שתעניק לישראל אחת מחבילות הסיוע הנדיבות ביותר שקיבלה אי-פעם: "החוק לשת"פ ביטחוני מוגבר בין ישראל לארה"ב - 2012". אם הצעת החוק תאושר, ואין כמעט ספק שכך יהיה, תקבל ישראל, בין היתר, מטוסי תדלוק ותחמושות "מיוחדות"; יועמדו לרשותה תצלומים שיפיקו לווייני ריגול אמריקניים; והממשל יפתח את המרחב האווירי של ארה"ב לאימונים של חיל האוויר הישראלי. כן תאריך וושינגטון את הערבויות האמריקניות להלוואות ישראליות עד 2015. כך מוסר "דיפנס ניוז" בגיליונו החדש.

הצעת חוק כמעט זהה כבר אושרה בבית-הנבחרים. עוזר לסנטור אמר, כי כמעט 50 סנטורים, מחצית מהסנט, הצטרפו לרשימת "יוזמי" החוק, והוא צפוי לקבל אישור ברוב גדול מאוד, אם לא פה אחד, גם במליאת הסנט.

יזמת החקיקה, שהיקף רכיביה מוגדר כ"חסר תקדים" ב"דיפנס ניוז", משקף את התמיכה הדו-מפלגתית, בשני הבתים, בישראל, ואין ספק שתמיכה זו הולכת ומתעצמת לקראת הבחירות לנשיאות, בנובמבר.

גורם פרו-ישראלי אמר אמש ל"גלובס", כי יש לראות את היזמה החדשה גם על רקע ההסכם הצפוי בין ארה"ב ומדינות אחרות לבין איראן על הגבלת מאמצי טהראן לפיתוח נשק גרעיני. "הצעת החוק הזו קיבלה את ברכת ממשל אובמה שרואה בה מחווה לפיוס ישראל לקראת ההסכם עם איראן, הסכם שישראל כבר החלה להביע את הסתייגותה ממנו", אמר המקור. הוא ציין, שהחלקים הצבאיים של הצעת החוק נדונו בפגישתו של שר הביטחון, אהוד ברק, עם עמיתו האמריקני, ליאון פאנטה, בפנטגון, בשבוע שעבר.

הצעת החוק החדשה מתווספת למיליארד דולר לתכניות ההגנה מפני טילים שמפתחת ישראל עם ארה"ב, ל-3.1 מיליארד דולר, הסיוע הצבאי הצבאי השנתי השוטף (שני הסכומים לשנת הכספים 2013), ול-70 מיליון דולר לרכישת סוללות כיפת ברזל (לשנת הכספים 2012).

"לא צריך להיות אפילו שמץ של חילוקי דעות בין עמדות הרפובליקנים והדמוקרטים בסוגיית ביטחונה של ישראל", אמר ל"דיפנס ניוז" סנטור ג'וני אייזקסון, רפובליקן מג'ורג'יה. "אני גאה להצטרף לעמיתיי משתי המפלגות, בשני בתי-המחוקקים, כדי לחזור ולאשר את מחויבותינו לביטחונה של ישראל באמצעות יזמת חקיקה זו, שהיא בעלת חשיבות קריטית".

וציר בית-הנבחרים הדמוקרטי האווארד ברמן, מקליפורניה, אמר: "ביטחון ישראל והגנה על מולדת העם היהודי אינם נושא למחלוקת בין-מפלגתית". הסנטורית הדמוקרטית ברברה בוקסר העלתה את הצעת החוק על שולחן הסנט.

בינואר הודיע ממשל אובמה לישראל שבכוונתו להמליץ לקונגרס להאריך את תחולת הערבויות להלוואות ישראליות עד ספטמבר 2015. הערבויות עמדו לפקוע בספטמבר השנה ובחדשים שקדמו להודעה האמריקנית שררה דאגה בירושלים שממשל אובמה לא יחדש את הערבויות כביטוי למורת רוח מהעדר התקדמות במו"מ לשלום עם הפלסטינים. הקונגרס הרים בשמחה את כפפת הממשל והוסיף את הארכת הערבויות לרשימת ההטבות ביזמת החוק. בין ההטבות הנוספות:

■ הרחבת שת"פ הפעולה המודיעיני בין ישראל לארה"ב, שכבר עכשיו נחשב הדוק ביותר, לרבות העברת מודיעין שהופק מתצלומים של לווייני ריגול.

■ ישראל תקבל כלי נשק וציוד צבאי חדשים, לרבות מטוסי תדלוק, יכולות הגנה מפני טילים ו"תחמושות מיוחדות" באמצעות הסדרים של "השאל וחכור" (lend - lease agreements).

■ הליכים משופרים לרכישת מטוסי אף 35, מטוסי הדור הבא של חיל האוויר, שיאפשרו לישראל ליהנות מיעילות עלויות רבה יותר ויבטיחו את מסירת המטוסים לישראל בזמן.

■ הרחבת התמרונים הצבאיים בין שתי המדינות כדי להיערך לאיומים משותפים.

■ פתיחת המרחב האווירי של ארה"ב לטיסות אימונים של חיל האוויר הישראלי כדי לפצות על המרחב האווירי המצומצם של ישראל.

■ עידוד והרחבה של פעילות ישראל בנאט"ו, "לרבות נוכחות ישראלית במטה נאט"ו והשתתפות בתמרוני הברית".

■ ארה"ב תעמיד לרשות ישראל ציוד צבאי עודף, במיוחד ציוד שנותר בעקבות יציאת הכוחות האמריקניים מעיראק.

■ ארה"ב תפעל לחיזוק המאמצים למניעת הברחות נשק לעזה וסיכול איומים שנובעים מחדירה לחצי האי סיני.

■ ארה"ב תקצה תחמושות ונשקים נוספים לאפסון במחסני צבא ארה"ב בישראל (שעשוים לעמוד לרשות צה"ל בשעת חירום).

■ הרחבת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחומי ההגנה על ביטחון המולדת, מאבק בטרור, ביטחון ימי, אנרגיה וביטחון ברשת.

■ נקיטת פעולה לשילוב ישראל ברשת ההגנה האמריקנית במזרח הים התיכון.

גרסה החוק שאושרה בבית-הנבחרים גם מסמיכה את ישראל להרחיב את השימוש בכספי הסיוע הצבאי השנתי (כאמור, 3.1 מיליארד דולר) ליישומים רחבים יותר, בעלי אופן מסחרי, ולא רק לרכישות צבאיות טהורות.

שתי הגרסאות (זו של בית-הנבחרים וזו של הסנט) מדגישות את מחויבותה של וושינגטון לשמירה על עליונותה האיכותית הצבאית של ישראל לנוכח האיומים המתעצמים באזור. הן קוראות לממשל לספק את "היכולות הצבאיות הנחוצות" כדי לסכל כל איום, לרבות האצת הפיתוח והייצור של מערכות הגנה משותפות (מפני טילים).

גרסאות שונות של הצעת החוק, שמונחות על שולחנותיהם של סנטורים, כוללות סעיפים שחוזרים וקובעים שמדיניות ארה"ב היא "לתמוך בזכותה המורשת של ישראל להגנה עצמית" ולהטיל וטו על כל החלטה אנטי-ישראלית חד-צדדית במועצת הביטחון של או"ם. גרסאות אלה גם מדגישות את מחויבות ארה"ב "לסייע לישראל במאמציה המתמשכים להגיע להסדר שלום, מבוסס על מו"מ, לסכסוך הישראלי-פלסטיני" ו"לעודד את שכנותיה של ישראל להכיר בזכות קיומה כמדינה יהודית".

אבל אף גרסה אינה מזכירה את התנגדותה רבת השנים של ארה"ב להרחבת ההתנחלויות בגדה ובמזרח ירושלים.