למה נתן משרד החקלאות פטור ממכס לכמה יבואני דגים?

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס בודק בימים אלה מידע שהצטבר במשרדו ובו חשדות לכאורה כי אישורים לא תקינים שנתן משרד החקלאות אפשרו ליבואני דגים להתחמק מתשלום מכס. עד כה לא התקבלה החלטה אם לבדוק את החשדות במסגרת משרד המבקר או להעבירם לחקירה במכס או במשטרה.

הסיפור אינו מורכב במיוחד: במטרה להגן על ענף הדיג הישראלי מוטל מכס על יבוא סוגי דגים הנדוגים או המגודלים בישראל. בשל המקצועיות הנדרשת לאבחנה בין סוגי הדגים נתונה הסמכות לאישור הפטור למשרד החקלאות. המידע שהצטבר מעורר את החשד כי כמה יבואנים קיבלו פטור ממכס על יבוא דגים שלא אמורים ליהנות ממנו. היקף הכספים שנחתו בכיסי אותם היבואנים, מיותר לציין, רחוק מלהיות מבוטל.

איך זה עובד

המכס חל על כל הדגים המשתייכים לסוג מסוים (סוג במובן של "משפחה"), גם אם מדובר ב"אחים" או "בני דודים", כלומר מינים שונים של אותו סוג. למשל, סוג הדג המגיע לשולחנכם בשמו המסחרי לוקוס (Epinephelus בלטינית) כולל כמה וכמה מינים: הלוקוס החי בים התיכון (4 מינים שונים), הלוקוס הגדל במפרץ אילת, מין נוסף שגדל בים האדום ועוד ועוד. המכס אמור להיות מוטל על כל סוגי ה-Epinephelus בלי קשר למין המשני שאליו הם שייכים. דוגמה אחרת היא אמנון הירדן (Oreochromis) הדג שאותו מגדלים בבריכות הקיבוצים באזור הכנרת ועמק הירדן. לאמנון יש "בני דודים" רבים הנפוצים בין היתר באפריקה ובמזרח הרחוק. לפי הכללים אין לייבא לישראל בפטור ממכס שום דג מסוג Oreochromis, על מיניו השונים.

אישור הפטור ממכס מורכב משני שלבים. בראשון, המקצועי יותר, פונה היבואן לאגף הדיג במשרד החקלאות ומבקש אישור עקרוני שהדג אינו נדוג או מגודל בישראל. אם בקשתו מאושרת, הוא מקבל טופס שעליו חתום ראש אגף הדיג חיים אנג'וני, שבו נאמר: "דג זה אינו גדל בארץ או אינו נדוג בישראל ובים התיכון" (ר' תמונת אישור לדוגמא).

במקביל פונה היבואן לאגף לסחר חוץ במשרד בראשותו של איציק בן דוד ומבקש פטור למשלוח ספציפי שאותו הוא מבקש לייבא. האישור שניתן הוא טופס הנמסר לפי סמכות שהואצלה על-ידי המנכ"ל ולפיו הדג עומד בכללי המכס.

הביורוקרטיה שתוארה כאן שווה הרבה כסף ליבואנים. סך יבוא הדגים לישראל מסתכם ב-70 אלף טונות בשנה. על פילה דג שאינו נדוג בישראל המכס הוא 5 שקלים לק"ג בעוד המכס על פילה דג הנדוג בישראל הוא 11 שקלים. כלומר הפער הוא 6,000 שקלים לטון. דגים קפואים מיובאים בקונטיינרים של 12 טונות, כך שעל פטור חוסך היבואן (ומפסידה המדינה) 72 אלף שקלים לקונטיינר.

על-פי המידע שהגיע למבקר המדינה, קיבלו בשנים האחרונות כמה וכמה יבואנים פטור ממכס גם עבור סוגי דגים הנדוגים בישראל. אישורי הפטור החריגים ניתנו בעיקר לדגים מסוג לוקוס, פלמוד (פלמידה לבנה), ברבוניות, ג'רבידה (המכונה ברבון) ופרידה. לפי החשדות לכאורה, הפטור ניתן בנימוק שמיני המשנה הספציפים של הדגים אינם נדוגים בישראל או גדלים בה.

המנהל שמאחורי האישור

מטבע הדברים, זיהוי מיני הדגים השונים ושיוכם ל"משפחות" מחייב מקצועיות רבה. במשך שנים טופל הנושא על-ידי עובד אגף הדיג, צבי סנובסקי, שהקפיד וערך ביקורות בנמלים ונודע בין היבואנים כמחמיר. סנובסקי גם היה הגורם המקצועי שאיתו פעלו חוקרי מכס ומשטרה כשצצו חשדות להברחות מעזה וממקומות נוספים.

ב-2008 לקח מנהל אגף הדיג חיים אנג'וני את הטיפול באישורי המכס מידיו של סנובסקי, ומאז הוא מטפל באישורים אלה באופן אישי.

שמו של אנג'וני מוכר במשרדו של לינדנשטראוס. בדו"ח מבקר המדינה הקודם (61) שעסק בהידלדלות הדגה בכנרת בעקבות תחקיר "גלובס" (מוסף G, "מה אכפת לציפור", 4.11.10), נמתחה ביקורת חמורה על אנג'וני בגין שורת מחדלים: התרשלות באכלוס דגיגים, הימנעות מעריכת סקרים חיוניים לניהול ענף הדיג, אי אכיפה של הנחיות, היעדר פיקוח וטרינרי נוכח מצב תברואתי ירוד של מפעלי הדגים וטיפול כושל בבעיית הקורמורן - הטורף הגדול בכנרת של דג האמנון (מושט).

המבקר התייחס בחומרה יתירה לכך שב-11 השנים האחרונות, אנג'וני אישר ללא סמכות שימוש ברשתות בעלות עיניים קטנות מהתקן בכנרת, ואפילו מימן לדייגים רשתות בלתי חוקיות, וכך נפגעה אוכלוסיית הדגים הצעירים. המבקר קובע: "אנג'וני נושא באחריות להתיר דיג ברשתות בלתי תקניות, שפגעה בדגה בכנרת".

המבקר הדגיש בדו"ח: "אגף הדיג לא ניהל את הדיג באגם באופן תקין, והוא אחד האחראים להידרדרות במצב הדגה באגם... אנג'וני נושא באחריות למצב שנוצר". מחדלי אגף הדיג, אומר המבקר, "מעוררים חשש לפגיעה אקולוגית אם חלילה תהפוך הכנרת לאגם שחיים בו מעט דגים מזנים ספורים".

תגובות: "בקרוב יוחלט"

מבקר המדינה נשאל מה בדעתו לעשות במידע שהצטבר בעניין אישורי הפטור ממכס, ומלשכתו נמסר: "הנושא בבדיקה, בקרוב יוחלט".

משרד החקלאות התבקש להגיב על נסיבות מתן הפטורים לסוגי דגים (כולל מינים הכלולים בהם) והעביר את התגובה הבאה: "הגנה על הדגים המקומיים ניתנת באמצעות קביעת מכס ליבוא דגים אשר נדוגים בישראל. ההגנה המכסית ניתנת בשני מקרים: לדגים הנדוגים בישראל, וכן כשהדגים מהווים חלק משמעותי בדיג המקומי. כל בקשות הפטור שהגשת לבדיקתנו כוללות מינים אשר אינם נדוגים בים התיכון, למעט אישור אחד שעודנו בבדיקה".

Lichtman@globes.co.il