ואולי זו בכלל הזדמנות קנייה?

כשהכותרות בתקשורת מבשרות על מותו של שוק המניות, אצלנו זה דווקא מעורר שורה של שאלות קיומיות

הכותרת באתר "גלובס" ב-24 במאי אמרה: "הפייננשל טיימס מכריז: זהו מותו של שוק המניות". כמובן שצורפה לכתבה תמונה מתאימה, של ברוקר הטומן את ראשו בכף ידו, מה שיכול לבטא ייאוש (למרות שאולי הוא חושב על דברים אחרים).

כמנהל תיק מניות, אני שואל את עצמי מה לעשות עם הכרזה כזו. נתחיל בכך שעמיתיי ב"גלובס" הלכו צעד קטן קדימה בהשוואה לפייננשל טיימס, שכן שם נוסף סימן שאלה להכרזה, מה שמשאיר גם מקום לתשובה "לא". חשוב לזכור שזהו טבעו של התוכן הפיננסי המתדפק על מוחכם: הוא מתחיל במחקר/מחשבה/רצון לתשומת לב של אנליסט בבית השקעות, ומשם נוצר כדור שלג מילולי שמעצים אותו. אם כדור שלג שכותרתו "מותו של שוק המניות" פוגש אתכם ביום בו אתם מפסידים, הוא מתיישב חזק על מפת הדיכאון במוח ומשפיע על החלטותיכם. למשל, למכור מניות במחיר השפל של כל הזמנים, פעולה שדי חופפת לטיימינג של כותרות דרמטיות שליליות.

נייר עם ערך?

דמיינו לרגע את וורן באפט; סביר שככל שיותר עיתונים יכריזו על מותו של שוק המניות, כך הרעב שלו לקנות מניות יגדל. אני מניח שבאפט אוהב את נוריאל רוביני - ככל שזה משחרר סרטי אימה, הוא מוזיל את מחיר הקנייה של באפט. ולראיה, באפט הוא אחד מעשירי העולם ורוביני, כך נכתב לא מזמן, צובר הפסדים על חברת המחקר שלו.

אבל הכול יכול להיות. ייתכן שבעוד 1,000 שנה יקראו בספרי ההיסטוריה על שוקי המניות ועל כל חוסר ההיגיון שהיה בהם. יכתבו שם איך אנשים השקיעו את כספם במה שהם חשבו כי הוא נייר ערך; או איך בתי ההשקעות בוול סטריט קיימו איתם ריקוד מושחת שמושתת על בניית חלום וריסוקו; איך מנתחים טכניים האמינו שגרף נרות יכול להאיר את דרכם; ואנליסטים קראו בכדור בדולח שקוראים לו אקסל. יכול להיות. סביר להניח שאם לפני 15 שנים הייתי כותב כאן על תחייתו של הזהב וחזרתו להוות נכס השקעה, הייתם צוחקים עליי וקונים עוד מניות אינטרנט.

אז איך מתמודדים עם כותרות מסוג זה? איך מצד אחד מונעים מהן לייצר תגובת פאניקה או זלזול אימפולסיבית, ומצד שני מחבקים את השאלה ובוחנים אותה קצת?

9 משפטים לשחרור החשיבה על השוק

למי שמתקשה לצאת מהשיתוק שהכותרת על מותו של שוק המניות הכניסה אותו אליו, להלן כמה משפטים שאם תאמרו אותם בדמיונכם לעבר דמות וירטואלית שמכריזה על מות שוק המניות, הם יעזרו לכם לבחון את הטענה ואולי להגיע למסקנות אחרות, חדשות, שלא חשבו עליהן קודם. למשל, על שוק מניות מפותח יותר, על הגדרה מעודכנת של בעלות על מניות ושל חובות החברה, והקשר בינם לבין הקהילה והסביבה וכדומה.

אז תגידו את המשפטים הבאים:

"אתה אומר ששוק המניות מת רק משום שאתה מיואש מההפסדים שלך (ואפשר גם: משום שאתה שמח לאידם של המפסידים, שלעגו לך כששוק המניות עלה)".

"כותרות כאלו הן הגורם שיכול לקבור את שוק המניות בעודו חי".

"להכריז היום על מותו של שוק המניות זה כמו להכריז על מותו של כל אדם הלוקה בהתקף לב. יש להבחין בין טווח קצר לארוך, וגם לזכור את יכולת השיקום האנושית, המתבטאת גם ברמה האישית וגם בהיבטים רחבים של הקיום האנושי".

"האם נכון לומר את זה גם לגבי שוק המניות הסיני, ושל מדינות אחרות שהתפתחות כלכלית משמעותית עוד לפניהן?".

"איך תדע שאתה לא טועה, וזו בעצם נקודת הקנייה הטובה ביותר של מניות בשנים הקרובות?".

"אני יודע שכוונתך בכותרת הזו היא רק לעודד חשיבה ולדחוף אותי לחפש את המניות הטובות ביותר, שאוכל להרוויח עליהן גם בתקופה קשה".

"זה לא ששוק המניות מת, דפוסי ההשקעה בו משתנים ומתחדשים".

"מה זה אומר בדיוק ששוק המניות מת, מבחינת גיוס הכסף של חברות? ואיך תהיה הבעלות על חברה? ומה יקרה למניות הקיימות?".

"היו כבר תקופות שחשבו ששוק המניות מת ומאז הוא התאושש - אז מה הופך את הירידות הנוכחיות לכאלו שגזר דין מוות בחובן?".

אני מקווה שהשאלות הללו יעזור לכם לגבש תובנות ודרכי פעולה חדשניות, שונות ויצירתיות. ספרו לנו עליהן. גם תיק הקניון ספג מכה. מנקודת מבט של טווח קצר - זו מכה אנושה. מנקודת מבט רחבת טווח, עבר ועתיד, היא חלק מהספורט ובהחלט לא נוק-אאוט. אנו ממשיכים להשביח את רשימת המניות, משתדלים להימנע מטעויות שעשינו בשנה האחרונה, ומחפשים את הדרך להתאים את עצמנו הכי טוב למודל שוק המניות העתידי.

זיו סגל, A level 2 Chartered Market Technician. שותף-מייסד ואסטרטג השקעות ראשי בחברת Green Ocean. אין לראות בטור המלצה לרכישה/מכירה של ניירות ערך ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.