יום גורלי: כל מה שרציתם לדעת על הבחירות ביוון

הכירו את ראשי המפלגות שמתמודדות בבחירות ומה המצע הפוליטי שלהם בנוגע לחבילות החילוץ ותוכניות הצנע של יוון ■ מה היה חסר על מנת להרכיב ממשלה כבר בסיבוב הקודם? ■ מתי יפורסמו התוצאות?

תושבי יוון הולכים מחר להצביע בבחירות הכלליות החוזרות במדינה במה שאפשר להגדיר כבחירות המשמעותיות ביותר עבור המדינה בשנים האחרונות, שכן תוצאות הבחירות לא ישפיעו רק על יוון עצמה אלא גם על גוש האירו והכלכלה שלו ואולי אף על הכלכלה העולמית. בסקירה הזאת נציג את כל הפרטים שצריך לדעת לקראת הבחירות שיחרצו גורלות שיתקיימו מחר.

על מנת לקבל את התמונה המלאה לגבי מה שקורה ביוון צריך קודם כל לדעת מי הם השחקנים המרכזיים שישתתפו מחר בבחירות. כמובן שהנושא המרכזי והכמעט יחידי שיכריע את הבחירות מחר הינו הנושא הכלכלי ובמיוחד העמדה של המפלגות לגבי תוכניות הצנע במדינה. אולם עניין התמיכה בתוכניות הצנע אי אפשר לחלק אותו בין מפלגות ימין ושמאל כי, כפי שניתן לראות בהמשך, יש מפלגות בשמאל שתומכות בתוכניות הצנע ואילו מפלגות מהימין שמתנגדות לצנע.

הראשון ברשימה הינו אנטוניס סמאראס, ראש מפלגת "הדמוקרטיה החדשה" השמרנית, שזכתה במספר הקולות הרב ביותר בבחירות שהתקיימו בחודש שעבר, והשיגה 108 מושבים מתוך 300 המושבים בפרלמנט היווני ולמרות זאת, לא הצליחה להרכיב ממשלה בסיבוב הראשון. סמאראס, בן 61, הינו כלכלן בהשכלתו ועומד בראש המפלגה מאז שנת 2009. סמאראס והמפלגה שלו, תומכים בתוכניות הצנע במדינה ובהישארות יוון בגוש האירו. על פי סקרים מחתרתיים, שפורסמו בימים האחרונים, המפלגה נמצאת במירוץ צמוד עם מפלגת "סירציה" השמאלנית בראשות אלכסיי ציפרס.

אלכסיי ציפרס ראש מפלגת השמאל "סירציה", שהייתה הפתעת הסיבוב הקודם והגיעה למקום השני עם 52 מנדטים. ציפרס, בן 37, הינו המנהיג הפוליטי הצעיר ביותר ביוון, ומתנגד בתוקף לתוכניות הצנע במדינה וחלק מרכזי בקמפיין הבחירות שלו נסב סביב הרעיון לפיו יוון לא תכבד את ההסכם שנחתם על הלווים הבינלאומיים של יוון - רעיון שהתקבל בהתלהבות בקרב המצביעים. אולם אם המהלך הזה אכן יצא אל הפועל, משמעות הדבר היא שיוון לא תקבל מימון נוסף מהמוסדות הבינלאומיים מה שיאלץ אותה להכריז על פשיטת רגל ופרישה מגוש האירו.

איוונגילוס ווניזילוס ראש מפלגת השמאל PASOK, ולמרות נטיותיה השמאלניות והסוציאליות היא תומכת בצעדי הצנע שמונהגים במדינה, דבר שהוביל לקריסתה בסיבוב הראשון של מערכת הבחירות כשקיבלה 41 מנדטים בלבד. ווניזילוס, בן 55, כיהן כשר האוצר של יוון בממשלה האחרונה, והוא חתום על רוב תוכניות הצנע שהונהגו במדינה בשנים האחרונות. למרות שהיה חסר להם מנדט אחד לפחות, לא הצליחו מפלגות ה-PASOK וה"דמוקרטיה החדשה" למצוא מפלגת שלישית שתרכיב יחד איתן ממשלה.

פנוס קמינוס ראש מפלגת "היוונים החופשיים" השמרנית שמתנגדת לתוכניות הצנע ולחבילת החילוץ שקיבלה המדינה. בסיבוב הקודם השיגה המפלגה 33 מנדטים. פנוס היה חבר במפלגת "הדמוקרטיה החדשה" אולם הוא פוטר ממנה לאחר שהתנגד לכוונת מפלגתו דאז להצטרף כשותפה קואליציונית בממשלת אחדות בראשות מפלגת ה-PASOK. קמינוס תמיד טען שיוון צריכה לזנוח את האיחוד האירופי ולבקש סיוע כספי מרוסיה. בשל כך, הקים קמינוס את מפלגתו החדשה רק כחודשיים לפני הבחירות בסיבוב הראשון.

אליקה פפריגה ראש המפלגה הקומוניסטית ביוון. המפלגה הקומניסטית הינה המפלגה הוותיקה ביותר ביוון והעמדה שלה נגד תוכניות החילוץ והצנע היו עקביות לכל אורך הדרך. המפלגה הייתה ממובילות המחאות שהתרחשו ביוון בחודשים האחרונים נגד תוכניות הצנע במדינה. על פי המפלגה הקומוניסטית, יוון צריכה לפרוש מגוש האירו ולהתכחש לחובות שיש לה כלפי ה"טרויקה" שהן האיחוד האירופי, קרן המטבע הבינלאומית והבנק המרכזי האירופי.

ניקוס מיכאלוליאקוס ראש מפלגת "השחר המוזהב" שנחשבת לניאו-נאצית, וזכתה בסיבוב הראשון בבחירות ב-21 מנדטים. המצע שלה התבסס על שנאת זרים ולא פעם נקשר שמה לפעילות ניאו-נאצית במדינה. לפני כשבועיים הדובר שלה היה מעורב בתקרית מביכה בטליוויזיה היוונית כשבמהלך דיון על הבחירות תקף פיזית שתי דוברות של מפלגות השמאל שהתארחו בתוכנית. על פי הסקרים האחרונים, לא בטוח שהמפלגה תצליח לעבור את אחוז החסימה בבחירות מחר.

השחקן האחרון במפה הפוליטית היוונית הינו פוטיס קוביליס בן 63, ראש מפלגת "השמאל הדמוקרטי" שזכתה בסיבוב הראשון ל-19 מושבים בפרלמנט, והוא נחשב לבעל דעות שמאלניות מתונות, ומתנגד לתוכניות הצנע במדינה. הוא טוען שהוא לא יצטרף לממשלה שתומכת בתוכניות הצנע אלא רק אם מפלגת "סירציה" תצטרף איתו. קוביליס היה מבין מקימי המפלגה הקומוניסטית היוונית וכיהן כשר המשפטים לתקופה קצרה בשנת 1989.

הקלפיות ביוון ייפתחו מחר בשעה 9 בבוקר שעון מקומי וינעלו בשעה 7 בערב אז גם יתפרסמו הסקרים הראשוניים של ערוצי הטליוויזיה השונים במדינה. תוצאות אמת יתחילו לזרום לקראת השעה 9 וחצי בערב, כשעל פי ההערכות, תוצאות סופיות יתקבלו לקראת חצות או לפנות בוקר לכל המאוחר.

קשה לקבוע היום מי תנצח בבחירות מחר שכן החל מה-1 ביוני אסור היה לפרסם סקרים רשמיים בכלי התקשורת. המפלגות והאזרחים מתבססים על "סקרים מחתרתיים" שמבצעות חברות פרטיות אבל לא מפורסמות, לפחות לא באופן רשמי, במדינה. הנוהג הזה גורם לבלבול רב בקרב אזרחי יוון. עדות לכך ניתן למצוא במהלך השבוע האחרון כשנפוצה שמועה לפיה מפלגת "סירציה" פותחת פער גדול על פני המתמודדת העיקרית שלה, מפלגת "הדמוקרטיה חדשה". השמועה הזאת גרמה להגברת קצב משיכת הכספים מהבנקים היוונים עד לכדי 800 מיליון אירו ביום.

באיחוד האירופי בפרט ובעולם בכלל עוקבים מקרוב אחרי הבחירות היווניות שכן תוצאותיה עשויות להוביל לאפקט דומינו שיפגע בכלכלה האירופית ואף העולמית. בשל כך, הזהיר היום יושב ראש היורוגרופ ג'אן-קלוד יאנקר את היוונים מההשלכות של דחיית תוכניות הצנע והחילוץ על ידם. יאנקר, שמכהן גם כראש ממשלת לוקסמבורג, כיוון את דבריו בעיקר כלפי אלכסיי ציפרס ומפלגת ה"סירציה". הוא אמר שהוא יבלה את שעות אחר הצהריים של מחר בשיחות טלפון עם נשיא הבנק המרכזי האירופי מריו דרגי על מנת לבחון את התסריטים האפשריים.

גם ראש הממשלה היווני לשעבר ג'ורג' פפנדריאו מצטרף לקריאתו של יאנקר והודיע שהוא תמוך במפלגתו של יריבו הפוליטי המר אנטוניס סמאראס וטען שזו הדרך היחידה להבטחת המשך דרכה של יוון בגוש האירו. "אני מקווה לניצחון של מפלגות פרו-אירופאיות שיצליחו להרכיב ממשלה יציבה ובכך אנחנו נוכל לשפר קצת את תוכניות הצנע", אמר פפנדריאו בראיון לעיתון ה"גארדיאן" הבריטי.

ברשת CNBC קיימו אתמול פאנל פרשנים ובו הם דנו בתסריטים השונים שעומדים בפני יוון. המסקה שהגיעו אליה הינה שרק במידה ולא תתקבל הכרעה בבחירות ביוון השווקים יצנחו, בכל מקרה אחר שבו כן תהיה הכרעה, ולא משנה לטובת מי, השווקים יגיבו בחיוב למהלך שכזה.