חוויות מקאן: מלחמה ושלום, גרסת הקריאייטיב

‎פסטיבל הפרסום בקאן מעלה הילוך. באומן עלו אמש שוב לבמה עם אריה זהב, רביעי במספר ■ ועוד הפתעה נעימה - ארועטי ברמן ‏GPS‏ לקחו ברונזה עם קמפיין "המוקשים"

‎פסטיבל קאן מעלה הילוך. באומן עלו אמש שוב לבמה עם אריה זהב, רביעי במספר. עוד אריה אחד והם פותחים ספארי בחדר ישיבות. ועוד הפתעה נעימה - ארועטי ברמן ‏GPS‏ לקחו ברונזה עם קמפיין "המוקשים".

זהו, כבר אי אפשר להתעלם מאיתנו. ישראל מתחילה לבסס את עצמה ולהבהב באור זוהר על מפת הקריאייטיב הבינלאומי.

ביום השלישי לפסטיבל, ענף הפרסום הישראלי מתחיל לטפטף עוד ועוד. מרגיש כמו טיול שנתי אבל של כל השכבות בעיר. יחד עם מנהלי קריאייטיב למיניהם, נעים לגלות שמגיעים לכאן גם מצד הלקוח. אחת מהן היא הנציגה של מפעל הפיס. לקוח שמגיע לפסטיבל הוא לקוח שאוהב קריאייטיב, שרוצה לפתוח את הראש. יש משהו בשבוע הזה שעושה את זה. ואכן, עם קמפיין הלוטוגוצים שאדלר-חומסקי עשו להם השנה אפשר לומר שהלקוח הזה יודע לתת לקריאייטיב לעבוד.

‎‎חוגגים עד אור הבוקר

‎אחרי הטקס הולכים בקאן למסיבת הפתיחה של הפסטיבל. ושם? שמחת בית השואבה. בישראל, בקקטוס, אנשים לוקחם את הצבר והולכים הביתה. כאן אנשים רוקדים עד אור הבוקר. מתפרקים לגמרי וחוגגים את הרגע הזה עד הסוף.

במסיבה פגשתי בקלייב, איש קריאייטיב עתיר נסיון, שכבר שנים מנהל את מסלול ‏YOUNG CREATIVE LIONS‏ - מסלול מיוחד בפסטיבל המיועד לסטודנטים עד גיל 30. כאן הם קוראים לזה "צעירים". בארץ בגיל הזה לאנשים מתחילה לדגדג שאלת ה"מתי אני אהיה מנהל קריאייטיב".

אנחנו מנהלים שיחה על המהלכים שזכו ביומיים האחרונים ומגיעים למסקנה שתם עידן ערוצי ה-‏Mass media‏. נו מור ערוצי טלוויזיה עתירי רייטינג יקרים. היום יוטיוב שולטתתת. אם נעשה סטטיסטיקה של כל סרטי המהלכים והקמפיינים שזכו באריות השנה, כולם ציינו את ההצלחה שלהם במונחים של כמות צפיות ביוטיוב. כל זה מעלה את השאלה לאן הענף הזה הולך, מהם המודלים העסקיים של משרדי הפרסום בעתיד וכמה המשקל של הקריאייטיב שמייצר תנועה, הולך וגדל.

הרגע המפתיע של הערב היה כאשר ניגשו אלינו שני בחורים מביירות. אחד מנהל קריאייטיב של ‏DRFTCB‏ והשני קופירייטר. ברגע מקסים שבו כולנו מתעלמים מהמציאות ושוכחים לרגע מהכול, כמו שרק בקאן זה יכול לקרות, הם מפרגנים על ההישג של באומן, ושואלים כל מיני שאלות על תל-אביב. כשאני מבקשת לצלם אותם הם מסכימים אבל מבקשים שלא אפרסם את זה בשום מקום. הגבול של הפתיחות והפרגון נעצר כשמגיעים לפוליטיקה. חימם את הלב לדעת שהעולם הזה של הפרסום יכול לחבר בין אנשים ללא קשר לדת מוצא או לאום. בסך הכול מנהל קריאטיב, בביירות, בתל-אביב, בברצלונה, על מה הוא חולם בלילה? על אריה קטן מזהב שיזכיר לו למה הוא שם.