הממשלה אישרה: הגרעון בתקציב יעמוד על 3% בשנת 2013

(עדכון) - ראש הממשלה בישיבה: "נצלח את הבחינה הזאת ואת המיצר הזה בהצלחה. אין לי שום ספק. לא רציתי להכביד יותר מדי את נטל המס"

הממשלה אישרה לפני זמן קצר את ההצעה של שר האוצר וראש הממשלה להגדלת יעד הגרעון ועדכון מתווה הפחתת הגירעון לשנים 2013-2019. המתווה ימשיך לחתור להפחתת יחס החוב תוצר לשיעור של כ-60% בשנת 2020. השינוי במתווה אינו משנה את כלל מגבלת הגידול בהוצאה התקציבית בהתאם לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, תשנ"ב-1992.

לפי ההצעה בשנת 2013 הגירעון לא יעלה על 3% , בשנת 2014 הגרעון לא יעלה על 2.75% , בשנת 2015 הגרעון לא יעלה על 2.5% , בשנת 2016 הגרעון לא יעלה על 2% והחל משנת 2019 ואילך הגרעון יעמוד על 1.5% לכל היותר.

נזכיר כי ראש הממשלה ושר האוצר החליטו בשבוע שעבר, כפי שנחשף באתר "גלובס", להכפיל את יעד הגרעון על מנת למנוע העלאת מסים גדולה מדי. על אף ההתנגדות המפורשת של הממונה על אגף התקציבים, גל הרשקוביץ שחשף את הסתייגותו, ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שהתבטא בחריפות חסרת תקדים נגד ההחלטה, ראש הממשלה ושר האוצר העלו את ההצעה להצבעת הממשלה היום.

נתניהו ציין בישיבה כי "הנושא העיקרי שיבוא היום לשולחן הממשלה הוא יעד הגירעון. שר האוצר קיים איתי דיונים רבים, קיימנו גם דיונים עם הצוותים המקצועיים, עם נגיד בנק ישראל, עם היועצים הכלכליים שלי - וההמלצה שהחלטתי לאמץ היא המלצת שר האוצר בדבר גירעון של 3%".

"אני רוצה להסביר מה אנחנו עושים ומה אנחנו לא עושים. מה שאנחנו לא עושים זה לא משנים את יעד ההוצאה. בסופו של דבר, הדבר שהממשלה שולטת בו זה יעד ההוצאה, ובזה אנחנו דבקים בקפדנות, ותמיד דבקנו בכך בקפדנות. אני יכול להגיד לכם שכשהייתי שר אוצר במשבר הכלכלי ב-2003 אמרתי 'על ההוצאה אנחנו שולטים שליטה מוחלטת'. לגבי ההכנסות - הן יכולות לעלות ולרדת. מה שהממשלה שולטת בו זה יעד ההוצאה. אנחנו מתקנים את יעד הגירעון ביחס להכנסות ליעד 'מאסטריכט' - זה היעד, הסטנדרט של אירופה - 3%. נדמה לי שבאירופה, גרמניה אולי היא המדינה היחידה שנמצאת מתחת לזה. רוב המדינות, אם לא כולן, נמצאות מעל זה. אנחנו נהיה שם. גם זה מחייב אותנו לפעולות לא פשוטות - אנחנו נצטרך לעשות שורה של דברים, גם בתחום המסים, כדי לעמוד ביעד הזה. אבל אני לא רציתי - לא ב-2003 כשהייתי שר אוצר ולא עכשיו כששוחחתי על כך עם שר האוצר - להכביד יותר מדי את נטל המסים".

נתניהו הוסיף: "כשאתה מכביד את נטל המסים, אתה מדכא צמיחה, וכשאתה מדכא צמיחה, אתה עושה שני דברים: אחד, אתה מגדיל את האבטלה, ושניים, אתה בסופו של דבר מגדיל את הגירעון. ועל כן, אני חושב שזה המינון הנכון, והחלטתי לקבל את המלצת שר האוצר, משום שאני חושב שזה הדבר המידתי. עדיין נצטרך לעשות התאמות במסים - זה אומר שנצטרך להעלות מסים מסוימים. וכדי לעמוד ביעד ההוצאה, נצטרך לעשות דברים נוספים, ואנחנו נעשה את זה, ואנחנו נעמוד הן ביעד ההוצאה והן ביעד הגירעון, ובסופו של דבר, על זה ניבחן - ואנחנו נצלח את הבחינה הזאת ואת המיצר הזה בהצלחה. אין לי שום ספק. ודבר אחרון, הילדים יצאו לחופש. אני מבקש לומר לילדי ישראל שייהנו ויבלו, אבל שתי בקשות: אחד, להיזהר בכבישים וגם בחופים, להיזהר. והדבר השני, הכי חשוב, מניסיון חיים ארוך, תקשיבו לאבא ואימא. תעשו מה שהם אומרים לכם".

נזכיר כי הצעת המחליטים כוללת גם מתווה יורד של גרעון ממשלתי שמחליף את המתווה שהוצע על ידי נתניהו ושטייניץ בשנת 2009, עת עלו לשלטון, והחליטו לשנותו כשהבינו שלא יצליחו לעמוד בו. לפי המתווה הישן, יעד הגרעון היה יורד בחצי אחוז עד שנת 2015 לרמה של 1% מהתמ''ג. במתווה החדש, אין יעדים קבועים ומפורשים לכל שנה, אלא שבכל שנה הגירעון חייב להיות נמוך יותר לעומת השנה הקודמת, כאשר נקבעו שני יעדים: עד שנת 2016 חייבים לעמוד ביעד של 2% מהתמ''ג, כאשר בשנת 2019 חיביים לעמוד ביעד של 1.5% מהתמ''ג. "אלו יעדים ריאליים שנוכל לעמוד בהם אם ננקוט בצעדים הנדרשים" אמר שטייניץ בפורום קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה ע''ש אלי הורוביץ בשבוע שעבר.

"יעד הגרעון שנקבע הוא גבוה מדי. היעד הזה עלול להקשות ולצמצם את הגמישות אם נאלץ לנקוט בצעדים נוספים, ויש סיכוי לא קטן שנאלץ לנקוט בצעדים נוספים ותהיה הרעה נוספת. יחד עם זאת, היעד שנקבע על ידי שר האוצר, הוא סביר. כעת, הדבר החשוב, הוא לקבוע באופן ברור ומיידי, איך אנו עומדים ביעד זה. צריכים להבהיר את זה באופן מיידי" אמר גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים בתגובה להחלטה בפורום קיסריה.

כאמור, פישר היה עוד יותר תקיף ואמר כי "צריכים להוריד את יעד הגרעון ל-2.5%. למה? כדי שכולם יוכלו לסמוך עלינו ולא יחשבו שאנו לא אמינים. אנו חייבים לשכנע את כולם שהממשלה עצמה והאזרחים מאמינים שזו המדיניות המתאימה כדי לשמור על המשק. כל עוד לא נשכנע - לא נצליח. אם לא נשמור על המשק ועל האיתנות והיציבות שלו, לא נוכל לשמור על האתגרים האחרים שיש לנו, כולל האתגרים הביטחוניים" אמר נגיד בנק ישראל בפורום קיסריה.

על אף הביקורת הקשה שנשמעה סביב המהלך, בסביבתו של ראש הממשלה סבורים כי לא תהיה בעיה לאשר את המתווה החדש.