דסק"ש תפצה תובע ייצוגי ועורך דינו ב-4 מיליון שקל

התביעה נגעה להנפקת הזכויות שביצעה כור ב-2008 *דסק"ש גם תתרום 14 מ' ש'

פשרה בבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת דסק"ש, תמנע את הגעתו של בעל השליטה בחברה, נוחי דנקנר, לביהמ"ש כדי לתת עדות. בסוף השבוע דיווחה דסק"ש כי היא הגיעה לפשרה בתביעה הייצוגית שהוגשה נגדה, נגד דנקנר ונגד חברי דירקטוריון על ידי עו"ד יעקב סבו. סבו טען כי הנפקת זכויות שהוצעה על ידי בעלי השליטה בכור בנובמבר 2008, נעשתה במטרה לדלל את חלקו של הציבור במניות כור, תוך ניצול המשבר הפיננסי העולמי וירידת כוח הקנייה של בעלי המניות.

כעת, על פי הסכם הפשרה, תתרום דסק"ש סכום שנתי של 3.5 מיליון שקל במשך ארבע שנים לעמותה לטובת הציבור, שתוקם בהתאם להסדר הפשרה, ותסייע לאוכלוסיות חלשות ובעלות צרכים מיוחדים. במקביל, תדחה הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד החברה, ודנקנר לא יצטרך להעיד בבית המשפט.

עוד נקבע בהסדר הפשרה כי דסק"ש תשלם לתובע הייצוגי, עו"ד סבו, גמול בסך 750 אלף שקל, ולבא כוחו, עו"ד רון דרור, 3.24 מיליון שקל. תוקפו של הסכם הפשרה מותנה במספר תנאים מתלים וביניהם אישורו על ידי בית המשפט ועל ידי האסיפה הכללית של דסק"ש.

לפי הפשרה, קביעת הגמול לעו"ד סבו ושכר הטרחה לעו"ד דרור התבססו על המאמצים שהם שהשקיעו בניהול ההליך, "לרבות הסיכונים שנטלו על עצמם", ובכלל זה מימון חוות דעת מומחה של פרופ' ירון זליכה, החשב הכללי באוצר לשעבר.

עוד עולה מהסכם הפשרה כי בעלי המניות, שבשמם הוגשה התביעה הייצוגית, לא יקבלו פיצוי כלשהו ומי שתתמן את הפשרה היא קופתה של דסק"ש, תוך שכל יתר הנתבעים, ובהם דנקנר נושאי משרה ודירקטורים נוספים, לא יהיו אחראים לכל נזק או עילה, והתביעה האישית נגדם תידחה.

"רווח מיידי של 320 מיליון ש'"

הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד דסק"ש הוגשה ב-2009 ועסקה בהנפקת זכויות שבוצעה על ידי בעלי השליטה בכור בנובמבר 2008. לטענת סבו, בעלי השליטה פעלו בניגוד לתשקיף שפורסם במאי 2008, תוך שהם קובעים מחיר נמוך ביותר הן ביחס למחיר המניה והן ביחס להון העצמי. כך עלה בידיהם להגדיל את החזקותיהם בכור מ-66% ל-74%, ולרשום רווח הון מיידי של 320 מיליון שקל.

הנתבעים טענו בתשובתם כי כור נאלצה לצאת בהנפקת זכויות בשל הצורך הדחוף להגדיל את יתרת המזומנים שלה, כדי שהאשראי שנטלה לא יעמוד לפירעון מיידי. לדבריהם, דרך פעולה זו נכפתה על החברה בשל המשבר העולמי שגרם לצניחה בשווי השוק של שתי החברות שהיו השקעותיה העיקריות, קרדיט סוויס ומכתשים, והיקף ההנפקה נגזר מגודל הסכום שהיה צריך לגייס: 600 מיליון שקל. לדבריהם, לא נעשה ניסיון לדלל את חלקו של הציבור, וממילא לא יכלו להשפיע על זהות רוכשי המניות או היקף הרכישה על ידי הציבור.