חללית המחקר של נאס"א "קיוריוסיטי" נחתה על המאדים

רכב השטח החללי קיוריוסיטי (סקרנות) נחת הבוקר בשמונה על המאדים, לאחר מסע בן שמונה חודשים. רגעי הנחיתה, שכונו על-ידי בכירי נאס"א "שבע דקות של אימה", עברו בשלום, וכעת הרכב מתחיל לשלוח מידע מהמאדים לכדור הארץ, בעיכוב של שבע דקות בלבד. במשרדי נאס"א ניתן היה לחזות היום במהנדסים בוכים מהתרגשות, לאחר שהמשימה שהחלו בה לפני 10 שנים, הגיעה לשיאה.

המסע האמור מכונה "המיזם היקר והחשוב ביותר של נאס"א בעשור האחרון". נאס"א הפסיקה בשנים האחרונות לשלוח בני אדם לחלל, אולם היא ממשיכה להשקיע במיזמי חלק חלל מורכבים ויקרים - עלה יותר מ-2.5 מיליארד דולר לייצר ולתחזק את רכב החלל (ראו מסגרת).

הקיוריוסיטי שוקל 900 קילוגרם ומצויד ב-7 מצלמות מסוגים שונים וביניהן: מצלמות רחבות עדשה ומצלמות עם עדשה צרה, מצלמות וידאו וסטילס, מצלמות עם פילטרים שונים כדי להפיק מידע שונה לגבי הרכב האדמה והאוויר. מצלמות שמאפשרות לצלם ישירות מן המאדים את השמש ומצלמות עם יכולות לראיית לילה.

כמו כן מוצבת על הרכב "מצלמה" כימית שיודעת לחוש וליצור תמונה של החומרים הכימיים בסביבתו. זיהוי החומרים הכימיים מאפשר להתמקד באזורים המעניינים, בעיקר אלה שיש בהם תנאים הנראים רלוונטיים לחיים. בנוסף מותקנים חיישני רוח, לחץ אוויר, לחות, טמפרטורה ורקמות קרינה אולטרה סגולה שמגיעה מן השמש.

בנוסף למפגש הפאסיבי של קיוריוסיטי עם המאדים, יש למחקר גם צד אקטיבי. קיוריוסיטי בהחלט לא קיבל הנחיה שלא להשאיר עקבות. הוא מצויד בקרן לייזר שיכולה ליינן את השכבה העליונה בכל סלע שהוא פוגש, כדי שניתן יהיה לקלוט במצלמות את תוצרי הפירוק ולהבין טוב יותר ממה עשוי הסלע.

מכשיר אחר בוחן את הרכב האדמה, על-ידי הקרנתה בקרינות מסוגים שונים ואיסוף המידע המוחזר מן האדמה. זאת, בדומה להדמיה גיאולוגית, על פי אותם עקרונות באמצעותם מתבצע צילום רנטגן רפואי.

מעבר לכך צויד הרכב בדלי וכף, כדי שיוכל לאסוף דגימות אדמה מן המאדים. בתוך המכשיר ישנה מיני-מעבדה אוטומטית לניתוח הדגימות. ניתן לבצע בה מגוון עיבודים כגון לשרוף אותן, כדי לנתח טוב יותר את הרכבן ולהעביר את המידע לכדור הארץ.

המטרה הבאה: אדם על המאדים

קיוריוסיטי נסע למאדים במשך 8 חודשים. כעת הוא צריך לתמרן בטריטוריה הלא מוכרת, בתנאים שעדיין אינם ידועים עד הסוף, מבלי לסכן את עצמו ואת ההשקעה הגדולה בו. נוהג בו צוות שיושב בכדור הארץ, ומעביר לו פקודות המגיעות אליו בעיכוב של שבע דקות, אך יש לו גם יכולות תמרון משלו.

החיים על המאדים, ככל שיש כאלה, כבר התרגלו לביקורים מאיתנו. מספר כלי רכב כבר נסעו על המאדים, הראשון מביניהם כבר ב-1971. היה זה מרס 3, רכב חלל רוסי שהצליח לנסוע על מאדים 20 דקות לפני שהתקלקל. כלי רכב אמריקני ששוגר לאחר מכן חקר את המאדים מ-1976 עד 1982. מספר משימות נוספות הגיעו למאדים במהלך השנים שעברו מאז, ושרדו בין כמה חודשים לכמה שנים.

למרות שכעת נאס"א אינה מבצעת משימות מאוישות לחלל, נשיא ארה"ב ברק אובמה הצהיר כי היה רוצה לראות אדם נוחת על המאדים עד 2030, בזכות משימות מאוישות ממשלתיות, או פרטיות. חיפוש תנאים לחיים על המאדים נועד לא רק כדי לגלות אם אנחנו לבד (או שלא), אלא גם כדי לשריין עבורנו בית חלופי, אם וכאשר האנושות תהפוך את כדור הארץ לבלתי נסבל.