בן-בסט: "הדיון סביב תקציב הביטחון נגוע במסע הפחדה"

"הבעיה היא שאם מאמצים תקציב ביטחון רב-שנתי, בשעה שכל יתר התקציבים הם חד-שנתיים, אזי כל עומס אי-הוודאות במשק נופל על כתפי התקציבים האזרחיים". כך אומר הפרופ' אבי בן בסט מהאוניברסיטה העברית, המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז ללימודים אקדמאיים, בשיחה מיוחדת לקראת הדיון המכריע ביום רביעי הקרוב סביב גודלו של תקציב הביטחון ומתווה ברודט.

לדבריו, "זה בולט במיוחד בשנים האחרונות, שבהן המשבר העולמי הגדיל את אי הוודאות הכלכלית, את היקף המסים שהמדינה יכולה לגבות ואת את היקף ההוצאה הציבורית. לכן, השינויים המתחייבים נופלים כולם על השירותים האזרחיים כי התקציב הביטחוני מחוסן מפני השינויים הללו - דבר שאינו סביר".

"התפתחויות בכל תחומי החיים"

לדברי בן בסט, "מערכת הביטחון תבעה במשך שנים רבות שיינתן לה תקציב רב-שנתי כי ישנם המון פרויקטים רב-שנתיים וזה מחייב ודאות. זו טענה נכונה. אבל הטענה הזו קיימת בכל תחומי החיים - מיזמים ארוכי טווח יש גם בתחבורה וגם בחינוך. השקעות בתשתיות הן ארוכות טווח ולכן האבחנה לא צריכה להיעשות בין תקציב הביטחון לשאר התקציבים, אלא בין פרויקטים ארוכי טווח לפעילויות שוטפות".

בן בסט, הוא מבכירי המקרו-כלכלנים בישראל, שכיהן כמנכ''ל משרד האוצר ופעל ב-13 ועדות ציבוריות בנושאים כלכליים רבים, לרבות הוועדה שנושאת את שמו - לבחינת קיצור שירות החובה. הוא היה מהמתנגדים הבולטים של מתווה התקצוב הרב-שנתי שנקבע בוועדת ברודט לאחר מלחמת לבנון השנייה והחריגה מהמתווה הזה, כפי שעולה מנתוני בנק ישראל, מקוממת אותו במיוחד.

"למרות זאת, הם חרגו ממתווה ברודט בכמה מיליארדים. עצם החריגה מעידה שכל הטיעון הבסיסי שהוביל לתקצוב רב-שנתי לא תקף: למרות שניתן אופק ארוך טווח, במערכת הביטחון באים כל פעם מחדש עם דרישות נוספות כי הם לא מצליחים לתכנן ולפעול במסגרת שניתנה להם. אז הם אומרים: 'יש התפתחויות'. אז אני עונה: 'יש התפתחויות חדשות בכל תחומי החיים!'"

ברמה האופרטיבית בן בסט סבור, כי חייבים לקצץ את החריגה ממתווה ברודט ולהחזיר אותה לקופה הציבורית. מבלי להכניס את הביטחון לדיון, יהיה קשה לבצע את ההתאמות הנדרשות בתקציב 2013. לא סביר להחריג את תקציב הביטחון מהדיון על הקיצוצים הנדרשים לנוכח השינוי במצב הכלכלי.

לא מנתחים את כל הגורמים

בן בסט תוקף את הטענות של מערכת הביטחון לפיהן התווספו שלל איומים חדשים. "כשמחליטים על תקציב הביטחון אז בוודאי נשקלים האיומים שעומדים בפני המדינה. התחושה שלי היא שיש הרבה פעמים נטייה להפריז באיומים על מנת להשיג תקציבים יותר גבוהים. מדברים כל הזמן על איומים חדשים. למשל, האביב הערבי ועל כיצד האביב הערבי הגדיל את האיומים. ראשית כל, לא שמעתי דיון ציבורי שמנתח את כל הגורמים באביב הערבי ולא ברור שהתופעה הזו מחייבת תוספת תקציבית" הוא טוען.

"אז יש איסלמיזציה, אנו חשים יותר שנאה כלפי ישראל - זה נכון. אבל למה לא מזכירים את הגורמים שפועלים לכיוון ההפוך - שהם היכולת והרצון לממש את השנאה הזו?", תוהה בן בסט שמסביר, כי " חייבים להתייחס לפוטנציאל הכלכלי של המדינות. מה המצב של מצרים, לוב וסוריה? הכלכלה שם נהרסה. היכולת לרכוש נשק חדש ולהגדיל את הצבא פחתה במידה ניכרת.

"לגבי המוטיבציה, הסיבה לאביב ערבי, טמונה בבעיות פנים. בסבירות מאוד גבוהה, יהיו אשר יהיו הממשלות החדשות, ויהיה היחס לישראל אשר יהיה, הם יפנו יותר תשומת לב פנימה. זו הסיבה שבגללה השתנו המשטרים ולכן המשטר החדש יתמקד יותר בבעיות פנים. את זה לא שמים על השולחן. לאביב הערבי יש מינוסים אבל יש גם פלוסים".

בן בסט מוסיף עוד מרכיב למשוואה: "המדינות הללו זקוקות יותר מבעבר לארה''ב ולאירופה. למה מזכירים רק האיומים? את הנקודות הללו לא מביאים לוויכוח".

"הדבר שהכי מפריע לי בדיון הזה הוא חוסר ראייה רוחבית של כל הסיכונים" מוסיף בן בסט. "החיים שלנו מלאים סיכונים. הסיכון המרכזי כמובן הוא ביטחוני, אבל יש גם סיכונים בריאותיים, תאונות דרכים, שריפות. אנו תמיד עושים את הדיון הזה בנפרד ומבלי להסתכל על מכלול הסיכונים. בכל התחומים, יש סכנת חיים ממשית. צריך לחשוב איזה הקצאת תקציבית תביא לפחות נפגעים. לא ניתן להשיג ביטחון מוחלט באף אחד מהתחומים הללו ולכן אין ברירה - חייבים לחשוב על אופטימיזציה של סל הסיכונים".

השקעה בחיילים מול השקעה בציוד

לפי הניתוח של בן בסט הבעיה היא היסטורית: "אנו מקדשים את הסיכון הביטחוני יותר משאר הסיכונים האחרים".

לפי הראייה של בן בסט, גם לתחומים אחרים, כגון חינוך ובריאות, יש השלכה על הביטחון שגם אותם צריכים להביא בחשבון בדיון על תקציב הביטחון. "השקעה בחינוך משפיעה גם על איכות הביטחון משום שרמת החינוך משפיעה על איכות החיילים שמגיעים לצבא. לצערי, אנו מתעלמים מהאינטראקציות שבין התחומים, כגון ביטחון וחינוך. גם מערכת הביטחון הדגישה כי אחד היתרונות של מערכת הביטחון הישראלית היא איכות החיילים וההשכלה שלהם. תמיד כששוקלים את ההוצאה הישירה של ביטחון חייבים לשקול את מכלול היעדים" הוא מסביר.

לבן בסט ביקרות גם על הרכב ההוצאה לביטחון, שלדבריו, תמיד מצליח לחמוק מהדיון הציבורי. " חייבים לשקול את השימוש בחיילים מול ההשקעה בציוד לחימה מכיוון שהיום מחירו של חייל חובה לצבא הוא אפסי בעוד שמחירו למשק הוא גבוה. לכן יש בזבוז של חיילים ואבטלה סמויה. חייבים להקצות אחרת: יותר תקציב לציוד לחימה ופחות לחיילים".