די להרעבת התרנגולות

הביצים אולי יתייקרו בכמה אגורות, אבל אף משק-בית לא יתמוטט מזה

בישראל כל סיום של מאבק מסמן את תחילתו של מאבק חדש. באחרונה החליטה הממשלה - בצעד ראוי לשבח - לאסור, החל ב-1 בינואר 2013, את הרעבת התרנגולות המטילות בלולים.

למי שלא בקיא בנעשה בענף הביצים, זה נשמע כמו מדע בדיוני: מה פתאום מרעיבים את התרנגולות? ובכן, לא רק שמרעיבים, אלא שהלולנים גם נאחזים בציפורניהם בזכותם לשמר את הנוהג האכזרי הזה, ומיד לאחר החלטת הממשלה הם יצאו למאבק בניסיון למנוע את רוע הגזירה.

ארגון מגדלי העופות מנפנף במשמעויות הכלכליות של המהלך. הביצים, הם מאיימים, יתייקרו משמעותית. כשמציבים את זה כך, מתקבלת ברירה אכזרית: עלינו לבחור בין טובת התרנגולות לטובת העניים. אבל לא מוכרחים לבלוע את הספין הזה כמות שהוא.

קצת רקע: בתעשיית הביצים בישראל נהוגה זה שנים פרקטיקה שמכונה "הנשרה כפויה". מקץ כשנה של הטלה אינטנסיבית, מתחילה תפוקתן של התרנגולות לרדת. כדי להאריך את תקופת הרווחיות של הלהקה, מפסיקים לתת לתרנגולות מזון למשך 10-14 יום. התרנגולות נכנסות למצוקה קיצונית, מנקרות בייאוש בחיפוש אחר המזון שאיננו, מאבדות כשליש ממשקלן ומשירות את נוצותיהן. מכאן נגזר שמו של התהליך (הנשרה כפויה). חשוב לציין כי בלולים אורגניים ההרעבה אסורה לחלוטין.

עבור התרנגולות ששרדו, העינוי מסתיים לאחר כשבועיים. או-אז מחדשים להן את אספקת המזון, ובהדרגה הן חוזרות לעצמן וגם חוזרות להטיל בכמויות גדולות למשך שנה נוספת, ואפילו יותר.

את התהליך המזעזע שתואר כאן כינה פעם באוזניי לולן חביב, "לעשות לתרנגולות רי-סטארט". לו מחשבים היו יכולים להטיל ביצים, היו נחסכות לנו הרבה דילמות מוסריות.

זול עולה ביוקר

ההרעבה הזו נאסרה זה מכבר במדינות האיחוד האירופי. במסגרת רפורמת הלולים המתקרבת, בגילוי של הומניות בסיסית, החליטה ממשלת ישראל לאסור עליה גם אצלנו.

הממשלה החליטה גם להקים צוות מצומצם, שיכלול נציגים ממשרדי האוצר, החקלאות והגנת הסביבה, שיבחן את המשמעויות הכלכליות של הצעד ויגיש את ממצאיו בתוך 80 יום.

הלולנים לא חיכו הרבה: מיד לאחר החלטת הממשלה הם פרסמו הודעה שלפיה הפסקת ההרעבה תגרום להתייקרות משמעותית של הביצים, שתגולגל אל הציבור. ההרעבה, לפי הלולנים, תגרום להתייקרות של 6% במחיר הביצה.

בחישוב גס (לפי 12 שקל לתבנית של 12 ביצים), מדובר ב-70 אגורות לתבנית. לגרסת הלולנים, אם כך, משפחה שרוכשת בממוצע שתי תבניות ביצים בשבוע תשלם עוד 5-6 שקלים בחודש, בשל הפסקת ההרעבה של התרנגולות.

משרד החקלאות הציג בזמנו תחשיב צנוע יותר, שלפיו הפסקת ההרעבה תביא להתייקרות של 2 אגורות לביצה, כלומר 25 אגורות לתבנית, שהם כ-2 שקלים נוספים להוצאה המשפחתית החודשית על ביצים. שום משק-בית בישראל לא יתמוטט מהסכום הזה.

עם כל הכבוד לחישובים הכספיים, צריך לומר: לא כל דבר ניתן למדוד בכסף. אם אנחנו רוצים מזון זול יותר - ובכלל זה ביצים - אין שום בעיה לעשות את זה: אפשר לוותר על תקנים מחמירים של בטיחות מזון, על הפיקוח של השירות הווטרינרי, על סטנדרטים של סביבה ותברואה, על דרישות בסיסיות שמוטלות על כל יצרן מזון ושהופכות את ישראל למדינה מודרנית עם רמה גבוהה יחסית של בטיחות מזון (מקום 22 בעולם, על-פי מדד שפורסם באחרונה ב"אקונומיסט"). אפשר לוותר על כל אלה ולקבל אוכל הרבה יותר זול - אבל איכותו תהיה בהתאם. כמו שסבתי נהגה לומר: מה שקונים בזול, עולה ביוקר.

ההחלטה שהממשלה קיבלה בעניין הרעבת התרנגולות - באיחור מצער של שנים - היא החלטה עקרונית וערכית, שאומרת כי בכל הנוגע להתעללות בבעלי חיים, יש קו אדום שמתחתיו אסור לרדת.

להצבת קווים אדומים של איכות ומוסר יש מחיר, אבל זה מחיר שחברה נאורה מוכנה לשאת בו. במקרה הזה, היא גם מסוגלת. הביצה אולי תהיה יקרה יותר בכמה אגורות - אבל גם הרבה יותר אנושית.

צרו איתנו קשר *5988