האם רו"ח דודי גולדברג ירוץ לנשיאות לשכת רו"ח?

לפני שנים הואשם רו"ח דודי גולדברג בהטרדות מיניות מילוליות של שתי מזכירות במשרדו, אך ביהמ"ש ביטל את הרשעתו לאחר שאימץ תסקיר מבחן בעניינו ■ כעת הוא מתכנן להתמודד על ראשות לשכת רואי החשבון, מה שמדאיג עובדות בלשכה

מערכת הבחירות הבאה לנשיאות לשכת רואי החשבון תהיה שוב סוערת במיוחד. זאת, לאור זהות המועמד החדש לנשיאות - רו"ח דודי גולדברג, המכהן כיום כסגן נשיא וכיו"ר מרחב תל-אביב של הלשכה.

ל"גלובס" נודע כי גולדברג כבר הודיע לנשיא הלשכה, רו"ח דורון קופמן, על כוונתו להציג את מועמדותו לנשיאות ולהתמודד מולו בבחירות הקרובות, העתידות להיערך בנובמבר.

ההערכות הן כי סיכוייו של גולדברג, שותף בכיר במשרד רואי החשבון ליאון-אורליצקי, לזכות בבחירות הם גבוהים, שכן הוא נהנה מתמיכה רחבה בקרב רואי חשבון החברים בלשכה אשר מקווים כי הנשיא הבא יהיה משורות משרדי רואי החשבון הגדולים בארץ.

עם זאת, עוד בטרם נמסרה ההודעה הרשמית על מועמדותו לוועד המרכזי של הלשכה, ובטרם נקבע מועד לקיום הבחירות, כבר נשמעות טענות באשר לכשירותו. עובדות בלשכת רואי החשבון פנו ל"גלובס", בטענה כי הן חוששות מכך שגולדברג ייבחר לנשיא. זאת, בעקבות פרשת ההטרדות המיניות המילוליות של שתי מזכירות במשרדו, שבה היה מעורב לפני שנים מספר.

עובדת הלשכה אמרה ל"גלובס" כי "לא ייתכן שנשיא של מקום ציבורי, נשיא מכהן, יהיה אדם שהורשע בהטרדות מיניות (יצוין כי הרשעתו בוטלה מאוחר יותר, א' ל'-ו'). נשים שעובדות בלשכה חושבות כך, אבל הן מפחדות לדבר. אנחנו מתלחששות על כך בשקט, מחשש שאם נמחה בקול רם, נאבד את מקום עבודתנו".

גולדברג (56) הואשם ב-2007 בכך שבשנים 2004-2005 הטריד מילולית שתי מזכירות במשרדו (משרד עצמאי שניהל ואשר התמזג בהמשך לתוך משרד ליאון-אורליצקי), תוך ניצול מרות. ההטרדות נגעו לאמירות מיניות שאמר גולדברג למזכירות, ובהן דברים בוטים באשר למידת החזייה וסוג הלבנים שלהן ועוד. תלונת מזכירה שלישית לא הבשילה לכתב אישום.

ההרשעה בוטלה

גולדברג לא הודה במעשים שיוחסו לו. ב-2007 הוא הורשע, תחילה, בעבירה על החוק למניעת הטרדה מינית, שעונשה המרבי הוא שנתיים מאסר.

אולם בשלב גזירת דינו ביטל בית משפט השלום בתל-אביב את הרשעתו של גולדברג. השופטת דורית רייך-שפירא אימצה בכך את המלצת שירות המבחן בעניינו, וגזרה על גולדברג עבודות לתועלת הציבור ללא הרשעה. למעט ביטול ההרשעה, הקביעות העובדתיות בהכרעת הדין - שלפיהן הטריד מינית-מילולית שתי מזכירות - נותרו בעינן.

במהלך השנים האחרונות שבהן מכהן גולדברג כסגן נשיא הלשכה, לא נשמעו טענות כלשהן על התנהלותו, אך כעת - כאשר הוא מבקש להתמודד על נשיאות הלשכה - שבה הפרשה לרדוף אותו.

בלשכת רואי החשבון עובדים כ-40 איש, לרבות הנהלה ועובדים זוטרים, מתוכם כ-4 גברים והשאר נשים. עובדת בלשכה אמרה ל"גלובס" כי אף עובדת אינה מעיזה לצאת בגלוי נגד המועמד, מחשש למשרתה. בין הנשים שחוששות לדבר ישנן מזכירות ועובדות אדמיניסטרציה שסבורות כי תלונה בעניין תנקום בהן.

לדבריה, "מאז שנודע כי דודי מתכוון להתמודד על התפקיד, נשים כאן מדברות על זה שזה לא ראוי, אבל אנחנו חוששות לדבר, לצאת נגד מועמדים כאלה ואחרים. מעבר לכך, כולן פה בטוחות שהוא ייבחר. הוא זוכה לתמיכה רחבה מאוד".

העובדת הוסיפה כי "הנשים חוששות לתפקידן. מהמזכירה הכי פעוטה שחוששת שתוטרד בדרכים שונות או תפוטר בתואנות-שווא, ועד לבכירות יותר. אנשים מפחדים לאבד את הפרנסה".

עובדת נוספת בלשכה אומרת כי "אף אחד לא מדבר על תכונותיו של גולדברג, שייתכן כי הוא אכן ראוי לתפקיד. הבעיה אינה עם כישרונותיו או הצלחותיו בתפקידיו. יש כאן אמירה ערכית על איפה אנחנו רוצים לעבוד. מדובר במשרה ציבורית, ועובדי ציבור רוצים לעבוד בצוות נקי, שהעומד בראשו יכול לשמש דוגמה אישית. אם העומד בראש אינו נקי-כפיים ומעד בחייו, איך עובדיו יוכלו להזדהות אתו ואיך הוא יוכל להניע אותם?".

הבחירות לנשיאות לשכת רואי החשבון מתקיימות כל 3 שנים, כאשר רואה חשבון החבר בלשכה - מלבד הנשיא המכהן - מודיע על כוונתו להתמודד מול הנשיא. בשנים האחרונות מערכות הבחירות בלשכה היו סוערות ולוו בחילופי האשמות הדדיים בין המועמדים שהתמודדו בבחירות ובין חברי "המחנות" שלהם. מערכת הבחירות האחרונה ב-2010, שבה נבחר רו"ח יגאל גוזמן לנשיא הלשכה, הסתיימה זמן קצר אחר-כך במותו הטרגי של גוזמן מאירוע לבבי.

גולדברג: "מכפישים את שמי מסיבות פוליטיות"

דודי גולדברג מסר בתגובה: "הטענה שעלתה בשנת 2005 בנושא הטרדה מינית מילולית הסתיימה ללא הרשעה. חבל שישנם גורמים שמנסים לפגוע ולהכפיש את שמי הטוב לאור הבחירות הצפויות בלשכת רואי חשבון בקרוב, מסיבות פוליטיות בלבד.

"נושא זה עלה והיה ידוע בבחירות הקודמות בשנת 2009, שבהן נבחרתי ליו"ר מרחב תל-אביב ולחבר הוועד המרכזי בלשכה. אני פעיל מרכזי בלשכה ונתתי ממיטב שנותיי, יותר מ-20 שנה, לטובת המקצוע וציבור החברים.

"הטענות שעלו נגדי הן עניין פוליטי, מגמתי. גורמים משתמשים בפרשה הזו כדי להכפיש את שמי הטוב לאור הבחירות. ב-7 השנים האחרונות אני עובד עם מרבית עובדי הלשכה, כולל הנשים שבהם, בעבודה משותפת, והפעילויות שלי עם עובדי הלשכה והפעילים האחרים הניבו שביעות-רצון אצל החברים. לראיה - כנס אילת שנערך השנה, והשתתפו בו כ-5,500 אנשים".

באשר למועמדותו לנשיא הלשכה, אומר גולדברג: "הרבה חברים ממשרדי רואי חשבון פנו אליי בבקשה שאקח על עצמי את התפקיד ואצעיד את הלשכה למעלה. לאור פניות רבות אלה, אצא בהודעה מסודרת לתקשורת בנושא מועמדתי לנשיא לשכת רואי החשבון בבחירות הקרובות. לשכת רואי החשבון חשובה לי, המקצוע חשוב לי, ובשבילי זה פרויקט חיים יותר מ-20 שנה".

פרשת ביטול ההרשעה: "הותרת ההרשעה עלולה לדרדר את הנאשם לייאוש"

הרשעתו של רו"ח דודי גולדברג בהטרדות מיניות מילוליות בוטלה ב-2008, אולם המקרה ממשיך לרדוף אותו בכל מערכת בחירות בלשכה.

בהכרעת הדין הראשונה בעניינו קבעה השופטת כי "ממונה שנוהג באופן תדיר להשתמש בביטויים, בדיחות ומחמאות שבהם רמזים מיניים, יוצר במקום העבודה אווירה לא נעימה עד כדי עוינת. שימוש בביטויים וסיפור בדיחות, שלפי אמות-מידה אובייקטיביות יש להם אופי מיני, מהווה עבירה גם אם לא כוונו לאדם ספציפי, משום שהביטויים עשויים להשפיל, לבזות או לפגוע בכבודם של הנוכחים במקום".

עם זאת, השופטת נעתרה לבקשה לקבל תסקיר בעניינו משירות המבחן, שמונה לבחון אם לבטל את ההרשעה. השירות סבר כי בנסיבות העניין אין הצדקה להותיר את ההרשעה, בין היתר משום שהאמירות שיוחסו לגולדברג אינן משקפות את התנהגותו. בתסקיר תוארו ילדותו והתבגרותו בבית הורים ניצולי שואה, "שהשפיעו על עיצוב אישיותו הנוקשה והשרישו בו שאיפה בלתי מתפשרת למצוינות".

לדעת השירות, טיפול שעבר גולדברג אצל פסיכולוגית קלינית-רפואית הביא אותו לתובנה ש"על רקע דרישותיו למצוינות מעצמו ומאחרים (והמתלוננות בכלל זה), לא הצליח לשלוט בכעסים, התנהג באופן פוגע לכפופים לו וכנראה שגם אמר למתלוננות דברים המתייחסים למיניותן, שעליהם הביע חרטה וצער".

שירות המבחן התרשם כי העבירות חריגות להתנהגותו של גולדברג בתחום המיני וכי הוא אינו מסוכן לציבור, ולכן המליץ לבטל את ההרשעה. שתי המזכירות שהתלוננו הסכימו לכך.

השופטת ציינה כי גולדברג הביע חרטה, הרשעתו החמירה את מצבו הנפשי והשפיעה לרעה על תפקודו המקצועי, וכי הטיפול שעבר מעיד שסיכויי שיקומו גבוהים. לפיכך היא קבעה כי "הותרת ההרשעה על כנה עלולה להחמיר את המצב עוד יותר ולדרדר את הנאשם לתסכול ולייאוש", וכי "ביטול הרשעה יעשה טוב לו ולציבור כולו".

גולדברג חויב לבצע 250 שעות שירות לתועלת הציבור.