רק 4% מכלל התלמידים בישראל לומדים במסגרות של חינוך מקצועי ובמשרד התמ"ת ובהתאחדות התעשיינים מוטרדים. לדבריהם, בהיעדר תקציב הולם למען הרחבת מסגרות החינוך המקצועי, מגמת המחסור בכוח עבודה רלוונטי בתעשייה הקלאסית תוסיף ותחמיר בשנים הבאות.
מנתון השוואתי שפרסם היום (א') משרד התמ"ת, על פי דוח האיחוד האירופי, ולרגל פתיחת שנת הלימודים תשע"ג מחר, עולה כי לא פחות מ-64% מכלל התלמידים בגרמניה לומדים במסגרות של חינוך מקצועי: "אנחנו בעת שבה האבטלה גבוהה, אך אל לשכוח שיש מפעלים רבים שמדווחים על מחסור בידיים עובדות ובכוח אדם מיומן. יש יותר מ-5,000 משרות פנויות במפעלים ברחבי הארץ, בכל המקצועות, והתעשיינים לא מצליחים לאייש אותן", אומר היום ל"גלובס" נשיא התאחדות התעשיינים, צבי אורן.
"לשבור את הסטיגמה"
בשנים האחרונות מוצעות לתיכוניסטים מגמות לימוד אטרקטיביות שנועדו לשבור את הסטיגמה ארוכת השנים שמדובר כביכול ב"מוסדות חינוך לחוטבי עצים ושואבי מים". בבתי הספר המקצועיים כבר ניתן למצוא מסלולי לימוד נחשקים כמו קלינטק והתקנה של מערכות סולאריות להפקת אנרגיה; בניית מטוסים ללא טייס; בנייה ירוקה; הרכבה ותחזוקה של קרונות רכבת ועוד. "מדובר במקצועות נחשקים בתעשייה", אומר נשיא התאחדות התעשיינים צבי אורן: "השכר למי שעובד בהם, גבוה מהשכר הממוצע במשק, הוא מתחיל ב-12,000 שקל. ככל שהעובדים האלה יתמקצעו בתחומם ויעלו את פריון העבודה, הם יעלו את שכרם. הכלכלה מסביב תתייצב ותתחזק. זו אחת הסיבות לכך שהכלכלה בגרמניה, בשוויץ ובפינלנד חזקה. מדינות אלה משקיעות רבות בחינוך המקצועי ומכירות בחשיבותו ובתרומתו למשק. אם בעשור הקרוב אנחנו נגדיל את מספר העובדים בתעשייה בכ-40,000 איש - נעלה את הפריון, נשפר את כושר התחרות ונגדיל את הייצוא שלנו בכ-10 מיליארד שקל. יש לנו קונספט להקמת מערך שלם שיישם את זה, הרעיון בבסיסו הוא להביא את התלמידים לחינוך הזה מרצון. כרגע עדיין לא נקבע הרגולטור שיפקח על יישום התןכנית", אמר אורן.
אורן הוא הבעלים של חברת מ.ת.ר, שמייצרת רכיבים לרכבות באזור הנגב. לדבריו, הוא עד למחסור בכוח אדם מיומן, שלמד והוכשר ברזי המקצוע: "הבעיה היא כמותית, אך גם איכותית", אומר נשיא התאחדות התעשיינים: "פריון העבודה של עובד בתעשייה הקלאסית בישראל הוא מתחת ל-50% מפריון העבודה של עובד בתעשה קלאסית מקבילה בארה"ב. חשוב להעלות את פריון העבודה בתחום זה בארץ, לצד מציאת פתרון לבעיה הכמותית וזאת כדי שנוכל להתמודד בצורה טובה ונכונה עם האתגרים שעומדים לפני המשק, לשפר את כושר התחרות שלנו בשוקי העולם ולהגדיל את הצמיחה".
תוכנית חומש
במשרד התמ"ת מתמרמרים מהנתונים שמצביעים על הכרסום והשחיקה המתמשכים בחינוך המקצועי, קוראים להרחבת התקציב השנתי שמופנה לבתי הספר המקצועיים וזאת למען הכפלת מספר הלומדים במסלולים אלה: "96% מתלמידי התיכונים בישראל לומדים במסגרת החינוך העיוני ועל-פי נתונים רשמיים, רק פחות מ-50% מהם יקבלו תעודת בגרות בסוף הדרך. במשרד התמ"ת, בשיתוף עם התאחדות התעשיינים, פועלים לשינוי המגמה ומנסים לעודד תלמידים להשתלב בחינוך המקצועי תוך למידת מקצוע חיוני למשק", אמר היום (א') שר התמ"ת, שלום שמחון. לדבריו, יש לפעול ללא לאות למען החזרת החינוך המקצועי למקום הראוי לו, והצהיר "בכוונתנו להכפיל את מספר הלומדים בחינוך המקצועי-טכנולוגי ולשם כך אישרנו באחרונה תוכנית חומש, בהשקעה של חצי מיליארד שקל. לאור הביקוש הרב להכשרה המקצועית, המחזור בעובדים מקצועיים בתעשייה וההכרה הרווחת בחשיבות החינוך המקצועי, אפשר לומר שיש מהפכה בחינוך המקצועי".
מחר יפנו כ-13,500 תלמידים לכ-70 בתי ספר מקצועיים בכל רחבי הארץ, שנמצאים בפיקוח משרד התמ"ת. התקציב שעומד לרשות בתי ספר אלה מוערך ב-400 מיליון שקל. חצי מיליארד השקלים שעומדים בליבת תוכנית החומש שעליה מדבר שר התמ"ת שמחון, אמורים להתווסף לתקציב הנוכחי. סמנכ"לית המשרד, מיכל צוק, שאמונה בין השאר על תחום החינוך המקצועי, אמרה היום ל"גלובס" כי חרף ההכרה בצורך לעודד את הגישה לחינוך המקצועי ולהעלות את קרנו, "הבקשה שלנו להרחבת התקציב של החינוך המקצועי שוכבת במשרד האוצר כבר מספר חודשים. אנחנו עדיין מחכים להחלטה בעניין", כדבריה.
לדברי צוק, "אין לי דרך להבטיח כרגע שעם פתיחת שנת הלימודים הבאה המצב יהיה טוב יותר מבחינת המספרים. עם זאת, בעצם העובדה שמדובר בסוגיה שעלתה בשנתיים האחרונות אל השיח הציבורי ומדובר בבעיה שזוכה בהכרה רחבה שיש לפתור אותה - יש כדי לסמן התקדמות. החינוך המקצועי לא דעך ביום אחד וגם לא יצמח ביום. מדובר בתהליך, ואנחנו בראשיתו".
דימוי בעייתי
בשיחה עם "גלובס" אמרה היום צוק כי יש לבחון את המודל שהונהג בגרמניה, שנחשבת מובילה בתחום החינוך המקצועי ולאמץ מתוכו למען פיתוח נכון של התחום בארץ: "60% מהתלמידים בגרמניה לומדים בחינוך המקצועי ומדובר במערכת ענפה, שמתקיימת תוך שיתוף פעולה הדוק עם התעשייה. חלק ניכר מהלימודים נעשים במתחמים של חברות תעשייתיות גדולה. אינני יודעת אם נכון יהיה לאמץ את כל המודל, כי המאפיינים החברתיים והתעשייתיים של שתי המדינות שונים, אבל בהחלט יש איפה ללמוד", אמרה.
לפי משרד התמ"ת, בשלוש השנים האחרונות נפתחו בישראל 16 בתי ספר מקצועיים חדשים וחלה עלייה של 20% במספר הלומדים בהם. שם מעידים על קושי בפיתוח החינוך המקצועי, גם בבעיות של תדמית שמרחיקות תלמידים רבים ממסגרות אלה. הדימוי מלפני 20 שנה, של בתי ספר מקצועיים שמהווים את המפלט האחרון עבור תלמידים חלשים שלא הסתדרו במסגרות העיוניות, עדיין רודף את החינוך המקצועי. על רקע אלה, במשרד התמ"ת ובהתאחדות התעשיינים עושים מאמץ לשיפור התדמית ומדגישים כי נוסף על תעודות מקצוע ממשלתיות, מיומנויות יישומיות גבוהות והדרכה רלוונטית שתאפשר היקלטות במקומות עבודה יציבים - לרשות תלמידי החינוך המקצועי עומדים מסלולים שבסופם גם זכאות לתעודת בגרות.
רוית דום: "ברור שצריך מנהלים, אבל גם את פסי הייצור צריך לאייש"
"בעשורים האחרונים הייתה הזנחה של החינוך הטכנולוגי כי האג'נדה של משרד החינוך ושל 'האמא היהודייה' הייתה לייצר עוד עורכי דין, רופאים ורואי חשבון, ולא חרטים או הנדסאים" - כך אומרת ל"גלובס", מנכ"לית רשת החינוך 'עמל' המסונפת להסתדרות הכללית, רוית דום.
"כבר שנים שכל המערכת סבורה שהדבר הכי חשוב הוא לסיים תעודת בגרות. ב-15 השנים האחרונות כל הזמן בודקים את הזכאות לבגרות. משרד החינוך בודק את השלטון המקומי, השלטון המקומי בודק את ראשי הרשויות וראשי הרשויות בודקים את מנהלי בתי הספר. זה הפך למרדף אחר עגל הזהב. אז כולם השקיעו במקצועות ניהוליים, ובמקביל נוצר מחסור באנשי מקצוע. ברור שצריך מנהלים, אבל גם את פסי הייצור צריך לאייש", היא אומרת.
דום מתגאה בכך ששבעים אחוז מבתי הספר של עמל פרוסים בפריפריה. "אנחנו נמצאים מדימונה ועד מטולה. רק בדימונה יש לנו 5 בתי ספר ואפשר להגיד שאת כל מערכת החינוך של דימונה אני מפעילה", היא מספרת.
- את לא חושבת שדווקא בפריפריה צריך להשקיע יותר מאמץ במסלולים העיוניים, לאור העובדה שלימודים אקדמיים הם עדיין מפתח גם להכנסה גבוהה יותר?
"אנחנו לא נגד תעודת בגרות, להפך. איפה שאנחנו יכולים אנחנו דוחפים ללימודים עיוניים בצד לימודים טכנולוגיים. ישנה שכבה אחת של תלמידים שיכולים לסיים תעודת בגרות איכותית מאוד, ובנוסף לה הם לומדים גם רובוטיקה, מדעים, כימיה או הנדסת תוכנה. ישנה שכבה אמצעית שלומדים בה לתעודת בגרות מלאה בצד תעודת מקצוע, וישנה שכבה נמוכה של תלמידים שלא תמיד יכולים ללמוד גם לבגרות ולא בטוח שישתמשו בה. אני מנסה למשוך את השכבה הזאת הכי רחוק שאפשר, אבל אין לי בעיה אם בסופו של דבר יהיה לה 'רק' מקצוע. בסוף צריך גם פועלים וגם מנהלי עבודה".
שר החינוך עשה לא מעט"
- את מרגישה שמשהו השתנה בתפיסה של המערכת? יש חזרה אל החינוך הטכנולוגי?
"שר החינוך, גדעון סער, עשה לא מעט בשנים האחרונות וצריך להגיד את זה - הוא הצליח להשיג 440 מיליון שקל לחינוך הטכנולוגי וזה יצר עתודה מדעית טכנולוגית. אם אני מגדילה את מספר התלמידים במגמת פיזיקה, למשל, אז משרד החינוך מתקצב עבורי עוד שעות לימוד. הבעיה היא שהשקעה בחינוך טכנולוגי זה אומר הרבה מאוד כסף, כי זה כבר לא מה שהיה פעם. זה רובוטיקה, זה מעבדות חדישות, זה להתמודד עם מחסור במורים וצורך להוציא אותם להשתלמויות מקצועיות כדי שידברו בשפה של שוק העבודה של היום".
- גם בתי הספר "הרגילים" מעניקים היום מסלולים מיוחדים במדעים, או בתקשורת וקולנוע מנגד. במה אתם שונים?
"בחממה הטכנולוגית שלנו בצפת, למשל, תלמידים במגמת תקשורת לא רק לומדים להפיק ולביים, הם גם מפיקים בפועל ומתנסים ביזמות. בדימונה התחלנו שיתוף פעולה עם רכבת ישראל והרעיון הוא שהתלמידים שלנו לא רק ילמדו את מקצועות הרכבת, אלא גם שיעבדו בחברה. שתהיה להם תעסוקה".
- את עדיין זוכה להרמות גבה לאור העובדה שיו"ר ההסתדרות, שמינה אותך, הוא גם בן זוגך היום?
"אחרי שנה וחצי בתפקיד, אנשים רואים את העשייה שלי וכשיש עשייה בסופו של דבר בוחנים את מבחן התוצאה. האם קל יותר כשיו"ר ההסתדרות הוא בן הזוג שלי? לדעתי הוא בחר למדר את עצמו צעד אחד יותר מדי".
המקצועות המובילים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
