נדחתה התביעה לביטול תנאי העסקת שלמה אייזנברג במלם-תים

הישג לשלמה אייזנברג. שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א, רות רונן, דחתה אתמול (א') את התביעה שהגיש מאיר ליפשס, המחזיק ב-7.2% ממניות חברת המחשוב מלם-תים הציבורית שבשליטת אייזנברג , שבה דרש לבטל את תנאי ההעסקה של איזנברג בחברה.

שכרו החודשי של אייזנברג כמנהל עסקים ראשי של מלם תים , שאושר כעת על-ידי ביהמ"ש, עומד על 37.3 אלף שקל עבור משרה בהיקף של 35%. בנוסף מקבל אייזנברג תנאים סוציאליים, הטבות, ומשכורות 13 ו-14. עלות העסקתו של איזנברג במלם-תים ב-2010 עמדה על 1.2 מיליון שקל (כ-4 מיליון שקל - אם מצרפים את שכרו בחברה האחות, "ישרס").

התביעה של ליפשס הוגשה בגין מבנה האחזקות המיוחד, שבאמצעותו שולט אייזנברג במלם-תים: כ-15% מהון המניות של מלם מחוזקים ישירות בידי אייזנברג; וכ-37% מחזיק אייזנברג בקבוצת ערד הציבורית, המחזיקה כ-84% במלם.

הרקע לתביעה הוא תיקון 16 לחוק החברות, שלפיו נדרשה מלם לאשר את שכרו של איזנברג, בהתאם למנגנון מיוחד הקבוע בסעיף 275 לחוק. לפי מנגנון זה נדרש "אישור משולש" - בדירקטוריון, בוועדת הביקורת, ובאסיפת בעלי המניות ברוב מיוחד - וזאת, מבלי לספור את קולות בעלי העניין. בהצבעה שנערכה במלם, אושר שכרו של אייזנברג ברוב גדול בשלושת האורגנים של החברה, וקולותיהם של איזנברג ושל קבוצת ערד לא נספרו במניין הקולות - כנדרש.

אישור משולש בשתי החברות?

ואולם, ליפשס, בעל מניות מיעוט במלם - שבעבר שימש כמנכ"ל חברת TTI טלקום, שהשתייכה למלם - ניסה למנוע את אישור שכרו של אייזנברג. הוא טען כי על מנת לאשר את הצבעתה של ערד באסיפת בעלי המניות של מלם, היה על קבוצת ערד גם היא לאשר את הצבעתה ב"אישור משולש", בנוסף על ה"אישור המשולש" במלם.

ב-16 בינואר 2012, ערב אסיפת בעלי המניות במלם, שבה אושרו תנאי ההעסקה של אייזנברג, פירסמה החברה את פנייתו של ליפשס, למנוע את אישור התנאים. ליפשס טען כי "איזנברג עושה בחברה ככל העולה על רוחו, בתמיכת ובסיוע הדירקטוריון. דרך שליטתו בחברה ובדירקטוריון הוא מנהל את החברה באופן שפוגע בביצועיה, ואף עלול להביא לפגיעה קשה במעמדה ובסיכון עתידה - לרבות עתידם של אלפי עובדיה".

מנגנון מסורבל

השופטת רונן קיבלה את עמדת ערד ומלם, שנתמכה על ידי הרשות לני"ע (ר' מסגרת), לפיה אישור כזה אינו נדרש. לדבריה, "אישור משולש" כפול - הן בערד והן במלם - הינו מנגנון מסורבל שיגרום רק נזק, משום שהוא יעביר למעשה את כוח ההכרעה, ביחס לעניינים הקשורים במלם, מבעלי מניות המיעוט של מלם אל בעלי מניות המיעוט בערד. זאת, גם כאשר התובע טוען כי כי האינטרסים של בעלי מניות המיעוט בשתי החברות הללו אינם זהים.

השופטת קבעה כי תוצאה כזו אינה מתיישבת עם לשון החוק ותכליתו. "אני סבורה כי התוצאה, לפיה לא יידרש אישור משולש להחלטות ביחס להעסקתו של אייזנברג כדירקטור במלם, היא תוצאה העולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה", כתבה. "מאחר שלערד יש 55.6% מהון המניות של מלם, ולברבזין (חברה בת של ערד - ח' מ') יש עוד 28.24% מהון המניות של מלם, הרי אם קולותיהם של חברות קבוצת ערד יימנו, קבוצת ערד תוכל להביא לכך שעמדתה תתקבל, במסגרת כל החלטה, בה נדרש רוב של בעלי מניות המיעוט".

ביהמ"ש הבהיר כי הפתרון שמקנה את כוח ההכרעה למיעוט במלם - עדיף. "המיעוט בערד הוא גורם טוב פחות להכרעה בנושאים, כגון היקף המשרה והשכר של אייזנברג, מאשר המיעוט במלם", נימקה רונן.

השופטת דחתה גם את טענת התובע כי העובדה שאייזנברג מחזיק במניות מלם הן ישירות והן בעקיפין באמצעות ערד, גורמת לכך שההחלטה בעניין שכרו ניתנה במצב של ניגוד עניינים. "העובדה שאייזנברג מחזיק במניות מלם, הן ישירות והן בעקיפין באמצעות ערד, מפחיתה דווקא את החשש מפני קבלת החלטה בניגוד עניינים, שתיטיב איתו על חשבון מלם. זאת, משום שאייזנברג נושא בעלויות העסקה לא רק כבעל מניות בערד, אלא גם ישירות, כבעל מניות במלם", קבעה.

ערד יוצגה בידי עוה"ד ד"ר ישראל לשם, אור בר-און גיל, ושי ארז ממשרד מיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדווין; מלם - בידי משרד פישר-בכר-חן-אוריון-וול; והרשות לני"ע - בידי עוה"ד ויינבאום, הלמן ומזר.

רשות ני"ע תמכה בעמדת אייזנברג

רשות ני"ע הגישה אף היא את עמדתה בתיק של שכרו של שלמה אייזנברג בחברת מלם-תים. הרשות הבחינה בין מקרה שבו מבוצעת עסקה על-ידי חברה פרטית בשליטת חברה ציבורית, לבין מקרה של חברה ציבורית שהיא בבעלות חברה ציבורית - כמו במקרה הנדון.

הרשות צידדה בעמדתו של אייזנברג, וכתבה כי, ככלל, עסקה עם בעל שליטה שהוא לטובת החברה המתקשרת (החברה הבת) וכדאית לבעלי מניותיה, תיטיב גם עם החברה הציבורית השולטת (החברה האם), ולהיפך. לכן, כתבה הרשות כי אישור החברה המתקשרת (מלם-תים - במקרה זה) להחלטה, משרת על-פי רוב גם את בעלי המיעוט בחברה האם (קבוצת ערד - במקרה זה).