"ארה"ב תגיע לקצה הצוק הפיסקאלי, אבל לא תיפול ממנו"

"אנחנו בעיצומה של האי-ודאות", אומר ל"גלובס" אלכס פרידמן, מנהל ההשקעות הראשי של UBS WEALTH MANAGEMENT, האחראי על ניהול נכסים בכ-1.6 טריליון דולר

"ניהול השקעות זה כמו להטיס מטוס. אתה קובע יעד ומתכנן את המסלול, אבל אם תיתקל בדרך במכשול לא צפוי, כמו סערה, תצטרך לבצע שינוי. החוכמה היא לנחות ביעד שהצבת מלכתחילה, בלי תנועות חדות בדרך. זו הדרך שבה אנחנו מנהלים כסף. אנחנו לא מאמינים בשינויים קיצוניים בהתאם לגחמות הרגעיות שיש בשוק". כך מתאר אלכס פרידמן, מנהל ההשקעות הראשי של UBS WEALTH MANAGEMENT, את השקפת העולם שלו בריאיון בלעדי ל"גלובס".

ויחד עם זאת, השווקים ידעו לא מעט סערות עם תחילת המשבר ב-2008, כאלו שאילצו את מנהלי הכספים הגדולים בעולם לתמרן ממשבר למשבר.

"בשנה וחצי האחרונות ראינו איך משבר רודף משבר, ובכל פעם הפוליטיקאים נאלצו לכבות את השריפה התורנית. במקביל, השוק התחיל לאבד סבלנות, המרווחים נפתחו וכל העיניים נישאו לבנק המרכזי שיפעל באופן קוהרנטי, מה שלא קרה. אבל סדרת המעשים של הבנק המרכזי האירופי (ECB) בשבוע האחרון, בהנהגת היו"ר מריו דרגי, (הכוונה היא לתוכנית ה-MOT שעליה הצהיר דרגי, ושבמסגרתה ירכוש אג"ח ממשלתיות בטווח פקיעה של 1-3 שנים - ל' א') מצביעה על גישה שונה לטיפול במשבר. השוק מבין שבדומה למה שהיה עם הפד בשנת 2009, ה-ECB נכנס לתפקיד של מלווה המוצא האחרון (Lenders of last resort)".

- נראה כי המהלכים האחרונים של ה-ECB היטיבו עם השווקים. אפשר לומר שהרע מאחורינו?

"על פניו נראה שהסיכון המרכזי באירופה ירד והמצב יחסית טוב יותר. למעשה, פרמיית הסיכון התחילה לרדת כבר ביולי. עם זאת, צריך לזכור שבסופו של דבר מדובר ביבשת שעדיין עומדת בפני אתגרים רבים, ויש לה דרך ארוכה לאיחוד פיסקאלי. רוב הכלכלות באירופה מתכווצות, מלבד גרמניה, וגם היא תחת לחץ, כך שהן לא אטרקטיביות. נוסף על כך, הדמוגרפיה באירופה בעייתית, וכמובן שאי אפשר להתעלם מנתוני האבטלה הגבוהים, שמוסיפים לאי-יציבות. זאת הסיבה שאנחנו מעדיפים את השוק האמריקני".

- למה? הרי גם הכלכלה האמריקנית מתמודדת עם לא מעט קשיים.

"נכון, אבל בשונה מהאירופים, לאמריקנים יש בנק מרכזי שאפשר לחזות את הפעולות שלו. הכלכלה האמריקנית בכלל, וסקטור הבנקים בפרט, פחות ממונפים יחסית, כך שבסופו של דבר לארה"ב יש מספיק 'דלק' כדי לשלם חובות, והצמיחה חיובית יחסית. לכן, בעינינו כלכלת ארה"ב נראית יותר בריאה. שוק הדיור מתאושש, וזה בהחלט עוזר למשק האמריקני, אבל הבעיה היא שכל הפעולות שהבנק המרכזי עושה עדיין לא מתורגמות בפועל בכלכלה, כי האי-ודאות הפוליטית מעכבת את זה".

- הבחירות והצוק הפיסקאלי בארה"ב לא מטרידים אותך?

"לא נראה לי שארה"ב תיפול מהצוק הפיסקאלי (מדובר ברצף העלאות המסים והקיצוצים התקציביים, שאמור להיכנס לתוקף לקראת סוף 2012 - ל' א'), אבל היא תגיע לקצה. בגלל המצב הפוליטי, העניין לא יטופל לפני הדקה ה-90. זה יהיה נורא לכלכלה האמריקנית אם נעבור את הצוק הפיסקאלי. כולם מכירים בזה, וזאת תוצאה שאף אחד לא רוצה, אבל בגלל שמדובר בשנת בחירות, סביר להניח שכל מי שיכול ימקסם את זה".

להכיר מקרוב את הפעילות בישראל

פרידמן הצטרף ל-UBS לפני כשנה וחצי וכיום הוא למעשה אחראי על ניהול ההשקעות בגוף השני בגודלו בעולם (אחרי בנק אוף אמריקה) המנהל כ-1.6 טריליון דולר. ב-UBS מועסקים כ-7,000 עובדים ברחבי העולם, מתוכם 900 אנליסטים המספקים אנליזות לכל שוק מרכזי בעולם.

ביקורו של פרידמן בארץ נערך במטרה להכיר מקרוב את פעילות ה-WEALTH MANAGEMENT בישראל, וזה מעיד על כך שאסטרטגיית ההשקעות של UBS נבנית תמיד בראייה לטווח הארוך, שממנה גוזרים את אופן ההתנהלות בטווח הקצר. לפני שישה שבועות החליט פרידמן להעלות המלצה לשוק האירופי מ"תשואת חסר" ל"תשואת שוק" - מהלך שאפשר ל-UBS לגרוף רווחים נאים, הודות לראלי שנרשם ביבשת במהלך התקופה.

"בארבע השנים האחרונות חל שינוי באסטרטגיות ההשקעה, שהונע מנושאים מאקרו-פוליטיים", מסביר פרידמן. "הפוליטיקאים הם שלחצו על הכפתורים, והמשקיעים לא באמת התייחסו להערכות שווי ולאינדיקטורים כלכליים. רוב המנהלים ניסו להתאים את ההשקעות למה שהפוליטיקאים חשבו. זה שינוי די גדול, ואני מניח שזה יימשך. כל הדינמיקה השתנה. היום, למשל, כבר אין חופי מבטחים, כי כשיש פאניקה הכול ממילא כרוך זה בזה".

ומה הוא חושב לגבי המצב בישראל? "המצב הגיאופוליטי הוא בהחלט אחד מסימני השאלה הגדולים שמעסיקים את המשקיעים היום, אבל בכלליות לישראל יש מדיניות פיסקאלית שמנוהלת היטב, יש לה יכולת טובה להבטיח חוב ממשלתי, ומהבחינה הזאת היא ניצבת יחסית במיקום אטרקטיבי".

"ריבוי הרגולציה יוצר בלבול"

עם כל הכבוד לבעיות של ישראל, אחת הבעיות המטרידות לא מעט משקיעים היא משבר האמון עם הסקטור הפיננסי. מניותיו של אותו סקטור, שנתפס במשך שנים כנכס דפנסיבי להשקעה, סופגות ירידות חדות ברחבי העולם, וברקע מתגלות שערוריות ענק בפוזיציות מפוקפקות שפתחו גופי ההשקעה הגדולים בעולם על השווקים.

"משקיעים נוטים שלא לאהוב דברים שהם לא מבינים בהם, והיום הם לא מבינים את סקטור הבנקאות", אומר פרידמן. "ריבוי הרגולציה יוצר בלבול בקרב המשקיעים. ה-ECB משנה את מדיניות ההשקעות בניסיון לסייע לכלכלה, הרגולטורים משנים את המדיניות בהתאם, ולכן בבנקים מעדיפים לחכות ולראות את החוקים לפני שהם מלווים. בגלל שבבנקים לא יודעים מה יהיו החוקים, המשקיעים לא יודעים איך מאזן הבנקים ייראה, וזה מעגל קסמים. זו הסיבה שאטרקטיביות הסקטור יורדת, וזה משליך על איך שהבנקים נראים - כולל על האפשרות שלהם להלוות כספים לפי רצון הבנק המרכזי. בסופו של דבר, זה מה שמעכב את התאוששות הכלכלה, כי כדי שחברות יצמחו הן צריכות ללוות".

- אז האשם המרכזי פה הוא בעצם הרגולטור?

"חשוב להבין שהרגולטורים פועלים בצורה הגיונית, כי הם מנסים להגן על הציבור. הבעיה היא שברוב המקרים הם מנסים למנוע טעויות שקרו בעבר, במקום להיות פרו-אקטיביים. זה כמו שעוברים בשדה התעופה בארה"ב, ובמסגרת הבידוק הביטחוני מורידים נעליים. עקרונית, הגיוני לוודא שנוסעים לא מחביאים פצצה בנעליים, אבל זה פתרון שמתבסס על מקרה היסטורי. הרגולטורים מנסים למנוע טעויות עבר, אבל באופן בלתי נמנע מה שקורה, זה שבמהלך הניסיון הזה הסיכון פשוט עובר למקום אחר".

סימני השאלה, לפי פרידמן, ימשיכו ללוות לא רק את הסקטור הפיננסי, אלא גם את הכלכלה העולמית. "אנחנו בעיצומה של האי-ודאות. אני מעריך שבמהלך השנה הקרובה, בעיקר אחרי הבחירות בארה"ב והצוק הפיסקאלי, נוכל לקבל החלטות טובות יותר בנוגע להשקעות, ולחזור להשקיע לפי האינדיקטורים הכלכליים של השווקים והחברות, ולא לפי גחמות ותכתיבים של הפוליטיקאים. עד אז, ניאלץ להישאר בעולם תנודתי".

אלכס פרידמן

■ גיל: 41

■ השכלה: BA מאוניברסיטת פרינסטון, MBA בית הספר למנהל עסקים אוניברסיטת קולומביה, ד"ר למשפטים מאוניברסיטת קולומביה

■ מגורים: ציריך, שוויץ

■ היקף הנכסים תחת ניהולו: 1.6 טריליון דולר

■ עוד משהו: בשנים 2007-2010 היה מנהל הקרן של ביל ומלינדה גייטס