תחרות להוט ו-yes?

האם פרטנר וסלקום ימהרו להציע טלוויזיה על גבי האינטרנט?

1. פרטנר וסלקום ממתינות כבר מספר חודשים להחלטה משמעותית של משרד תקשורת. המשרד צפוי לבטל את הסכם השימוש בתשתיות של בזק והוט, שקיבל את הכינוי 'הסכם הג'יגות'. הצעד הזה של צפוי לסלול את דרכן של חברות הסלולר לעולם הטלוויזיה.

פרטנר וסלקום רוצות, בתמצית, להפסיק לשלם כל שנה סכום של כ-40 מיליון שקל עבור התשתיות של בזק והוט. בשלב השני, אם הכול יעלה יפה, שתי החברות אמורות להציע שידורי טלוויזיה על גבי האינטרנט. השאלה הרלוונטית בימים אלה היא האם שתי החברות אכן ייכנסו לעולם הטלוויזיה כאשר המשרד יבטל את ההסכם שהוזכר לעיל.

שיחות עם מספר גורמים בענף מלמדות כי לא מדובר בהחלטה טריוויאלית. למרות ההצהרות המוקדמות של פרטנר וסלקום, נדמה כי לפחות הראשונה למדה לקח חשוב מן העבר, והיא לא מתכוונת להיחפז בכניסה לעולם הטלוויזיה. אחרי ששרפה מאות מיליוני שקלים על המיזם אורנג' טיים, פרטנר מבינה היום שאין לה שום סיבה להשקיע במיזם לפני שיהיה לה ברור, ככל הניתן, לאן מועדות פניו של שוק הטלוויזיה.

המנגינה שמשמיעה פרטנר היום שונה לגמרי מהמנגינה שהשמיעה לפני מספר חודשים. החברה גייסה פרוייקטור למיזם, והתוכניות עדיין לא הוסרו מסדר היום, אבל בשוק מעריכים כי החברה הורידה הילוך ביחס להכנות ואולי אף הקפיאה את המיזם.

התמונה בסלקום דומה למדי. ממש כמו פרטנר, סלקום הרשמית טוענת כי היא תיכנס לעולם הטלוויזיה על גבי האינטרנט מיד לאחר ביטול הסכם השימוש בתשתיות בזק והוט. בחינה מעמיקה של הפרטים מגלה כי מדובר רק בחלק מהסיפור.

סלקום נמצאת במצב מתקדם יותר בהיבט של ההיערכות למיזם, ולכן נשאלת השאלה למה היא לא יוצאת איתו? האם במצב של תחרות חזקה היא לא הייתה רוצה להשיג יתרון על פרטנר, להשיק מוצר טלוויזיוני חדש ולמצב את עצמה כאלטרנטיבה להוט ו-yes?

העיכוב בהשקת המיזם בסלקום יכולה לרמז על שתי אפשרויות. או שהחברה מכינה השקה מפתיעה - או שגם היא, כמו פרטנר, מבינה שהרגולציה עדיין לא אמרה את המילה האחרונה, ולכן אין לה שום סיבה לרוץ להיכנס לתחום חדש.

מה שמכריע בסופו של יום הם המספרים. פרטנר וסלקום צפויות להשקיע מאות מיליוני שקלים כדי להציע מוצר שיעמוד באותם סטנדרטים של איכות וחוויה שקיימים כיום אצל המתחרות. כל זה, אגב, מבלי להביא בחשבון ש-yes והוט יגיבו למהלך וייתנו פייט הולם בתחום שהוא עסק הליבה שלהן.

לצד הסיכונים, כניסה אפשרית לתחום החדש יכולה לתרום לא חברות לא מעט. בסלקום ובפרטנר מאמינים שהוט ו-yes מרוויחות רווחיות עודפת על הטלוויזיה, ושהמחירים גבוהים מדי. הן מביאות דוגמאות לסלי תקשורת מהעולם שכוללים מאות ערוצים במחירים של הוט ו-yes. מלבד זאת, הן סבורות כי הטלוויזיה היא מוצר שבמסגרת של 4 קבוצות תקשורת, חייב להיכלל בסל השירותים שלהן.

ההנחה הזו דורשת הוכחה. עד כמה יש צורך בתיווך המפעיל, כגורם ש'אורז' את התוכן, בעולם שבו התוכן נגיש לכולם באינטרנט? כפי שקרה בעולם התוכן הסלולרי, שבו ציוד הקצה והאפליקציות חיסלו את עולמות התוכן של המפעילים, לא מן הנמנע כי אותו הדבר יקרה גם בטלוויזיה - יצרני המסכים ויצרני התוכן יעקפו את המפעילים ויגיעו ישירות לצופה.

איך שלא מנתחים את הסיטואציה של פרטנר וסלקום, במסגרת התכוננותן לעולם הטלוויזיה, מתקבל הרושם שההתלהבות מהכניסה למהלך כבר לא בשמים. זה לא מסתמן כמנוע הצמיחה החזק שממנו הן יקבלו פיצוי על אובדן ההכנסות בעולם הסלולר.

העובדה שהוט פגעה בהן קשה בליבת העסקים שלהן, דרך הוט מובייל, וכל האמוציות המתלוות לכך, אינה תחליף לראייה מפוכחת ולניתוח עסקי של שוק הטלוויזיה. האם במצב שבו התחרות בסלולר נמצאת בעיצומה, והחברות נדרשות לשינוי דרסטי בצורת העבודה שלהן, כניסה לשוק חדש, על כל ההשקעות והסיכונים הכרוכים בכך, היא צעד נכון?

מי שמציג את העמדה הנכונה בעניין הזה הוא חיים רומנו, מנכ"ל פרטנר, שהצהיר כי לא אכפת לו מה יעשו המתחרים - הוא לא ייכנס לשום הרפתקה חדשה בלי לדעת בדיוק איך הוא מחזיר כל שקל.

2. בחזרה להסכם השימוש בתשתיות. ההתנהלות של הוט בנושא השוק הסיטונאי והסכם השימוש בתשתיות שלה, היוו בחודשים האחרונים מופת שלילי לדרך שבה החברה מסבירה את עצמה. ההנחה הרווחת בשוק, שלפיה הוט אינה מעוניינת בשוק הסיטונאי ועושה כל מה שביכולתה לטרפד אותו, ראויה לניתוח.

האם הוט מוכנה להסתכן בכך שהתנגדותה לשוק הסיטונאי תביא לכך שפרטנר וסלקום יסגרו הסכמים לשימוש סיטונאי רק מול בזק? האם הוט לא למדה לקח מההתנהלות של פרטנר, שסירבה לסגור הסכם עם הוט מובייל ועם גולן טלקום על שימוש ברשת שלה וראתה איך הן סוגרות עם פלאפון וסלקום?

משהו באסטרטגיה של הוט נראה לא ברור. נדמה כי הוט מאמינה שכפי שהיא הצליחה לבטל את פתיחת הרשת שלה למתחרים (במסגרת ועדת גרונאו, שקבעה שהשוק הסיטונאי יחול רק על גבי רשת בזק), גם הפעם משחק על זמן יחולל את אותה תוצאה, למרות שוועדת חייק קבעה כי השוק הסיטונאי יחול גם עליה.

הוט כנראה משחקת על זמן - או שהכלב ימות או שהפריץ ימות. הסיכון מבחינתה משתלם או שווה לפחות לסיכון שטומן בחובו השוק הסיטונאי, שיאפשר למתחרותיה להיכנס לליבת הרשת שלה ולהתחרות בה. הוט יודעת שהטריפל שלה (טלוויזיה אינטרנט, טלפוניה - ובעתיד גם סלולר) הוא הכלי החזק ביותר שהיא יכולה להציע בתחרות, ושאותו אין למתחרותיה.

לפיכך, שוק סיטונאי שיעניק לפרטנר ולסלקום הזדמנות להציע טריפל דומה לשלה, הוא איום ששווה לה לנסות ולדחות ככל הניתן. גם אם בסופו של דבר פרטנר וסלקום יסגרו עם בזק על השוק הסיטונאי, הוט סבורה כי היא תוכל להגיע איתן להבנות דומות בתוך זמן קצר, כך שמבחינתה המושג "אחרי החגים" מעולם לא היה רלוונטי יותר.