מנכ"ל משרד רה"מ על תקציב צה"ל: "גדול על ישראל"

סימני היציבות השלטונית בישראל: מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר בקושי סוגר שנה בתפקיד, וכבר מוצא את עצמו בעיצומה של מה שנראה כמו תקופת בחירות, ששיאה, על פי ההערכות מהשבוע, צפוי להיות קרוב מהרגיל. לוקר, סרבן ראיונות, מדגיש באוזני מקורביו כי יישאר במשרד ראש הממשלה במידה שנתניהו ייבחר לקדנציה נוספת.

"הוא מקווה, כמובן, שנתניהו ייבחר שוב, כי הוא מאמין בו ובמדיניות שלו ורואה את עצמו כמיישם המדיניות הזו ומעוניין להשלים את המטרות שלה", אומר חבר קרוב. "יחד עם זאת, היה ונתניהו לא ייבחר, הראל יעזוב את התפקיד".

אולי זו הסיבה שלוקר מקדם במרץ את מה שהוא רואה כפרויקט הדגל של כהונתו עד כה: החזרת היכולת למשול לנבחרי הציבור, או כפי שהוא מתאר זאת למקורביו, "להחזיר את הכוח לממשלה ולשרים, שנאלצים לזחול לפני נערי האוצר".

במקביל הוא דואג להראות לאותם פקידי אוצר מי הבוס, עד כדי התנגשות חזיתית. ביולי האחרון, למשל, הוא מנע מאנשי אגף התקציבים להיכנס לישיבת הממשלה כ"עונש" על כך שפרויקטים שונים שאושרו תקציבית לא בוצעו.

מקורביו טוענים שעשה זאת מתוך כוונה מודעת להשפיל ומשתמשים במילים בוטות: "בניגוד למגזר העסקי ששם 70% זה שורת הרווח ו-30% אגו, במגזר הציבורי זה 70% אגו. הוא הרגיש שצריך לתת להם סטירת לחי כדי שיבינו שהם לא מלכי העולם. אנשים שם ארוגנטיים, לא חיים בתוך עמם. ב-90% מהמקרים הוא מסכים איתם, אבל לפעמים יש להם ראייה חד-ממדית. איך אמר מישהו, תן להם לנהל קיוסק, תוך שבוע הקיוסק פושט את הרגל".

- אבל זה לא היה קצת מוגזם?

"תתפלאי, אבל הוא קיבל פידבקים מאוד חיוביים ממנכ"לים, וגם מתוך האוצר".

הפידבקים החיוביים שעליהם מדבר המקורב לא הגיעו מיד. למחרת האירוע הגיעו אל משרדו של לוקר מנכ"ל האוצר, החשבת הכללית וראש אגף התקציבים, כדי להביע את מורת רוחם מהמעשה; באותה הזדמנות הם גם עשו בירור לגופו של עניין, שבסופו עלה כי לוקר צדק בסוגיה העקרונית שבה דובר. ועדיין יש גורמים באוצר שסבורים שאפשר היה להתנהל אחרת. "הוא קצת חמום מוח", אומר אחד מהם, "לפעמים הפה לא עובר מסננת של המוח". וגורם אחר באוצר הוסיף: "זה היה מטופש ומיותר לחלוטין".

התקריות מול משרד האוצר הן כסף קטן בהשוואה למשרד הביטחון שם פתח לוקר חזית של ממש, כשהתעקש על שקיפות במערכת. "זה היה קרב שוחות", משחזר גורם שנכח בדיונים. "64 שנים לא היה דבר כזה. הם צעקו, נאבקו, אבל הראל הבהיר להם, 'לא אני מעל החוק ולא שר הביטחון. חוק יסודות התקציב שמחייב שקיפות יקוים'".

בשיחות סגורות לוקר אינו מפחד להגיד במילים פשוטות את מה שמעטים בישראל מתקשים לומר בקול רם: "תקציב צה"ל גדול על מדינת ישראל. הוא צריך להיות לפי האיומים על ישראל ולא כאחוז מהתוצר".

בהזדמנויות אחרות התבטא לוקר גם ישירות נגד הבזבוז ברכש. "זה מונופול שגוזל מיליארדים", אמר. "תקציב הרכש בצה"ל עולה כל הזמן כי במשרד הביטחון משחקים עם צעצועים, עם הרולס רויס של המטוסים. לפעמים מספיקה מרצדס".

איפה נמצאת הסיירת

להיכן מכוון לוקר בכל הנוגע לשירות הציבורי? לפי מקורביו הוא היה רוצה לפשט את הבירוקרטיה, בין היתר באמצעות זעזוע השירות הציבורי על-ידי הכנסת אלמנטים של גמישות ניהולית, של התייעלות ושל מדדי ביצוע, ואפילו, במקרה הצורך, של פיטורים. הוא מבין את הקשיים ולמקורביו אמר כי "אנשים טובים באים לשירות הציבורי או בשביל הזדמנויות עתידיות או בשביל עוצמה. העוצמה נמצאת כיום במשרדי הביטחון, הממשלה, האוצר והמשפטים. שם, איפה שיש סמכות, כוח ועוצמה - יש סיירת. אבל מי יבוא למשרד הרווחה?".

הוא מאמין בשוק חופשי, אבל לא על חשבון מדיניות רווחה. בשבדיה, הוא נוהג לציין, יש שוק חופשי אדיר, ועדיין יש שם מדיניות רווחה. אלא שכאן, כך הוא אומר למקורביו, "יש ריכוזיות וחוסר תחרות. הבנקים שוחטים בעמלות, הוועדים לא נותנים לפטר עובדים, ועסקים קטנים לא יכולים להתקיים. צריך לתת כמה שיותר עזרה לאנשים כדי שיוכלו להתחרות, לצמוח, לתת תמיכה למפעלים קטנים. מצד שני, אין גמישות ניהולית. היום בלתי אפשרי לפטר מישהו במגזר הציבורי. צריכה להיות הזדמנות שווה לכולם, אבל שהשוק יהיה שוק חופשי אמיתי".

הדגש הגדול במבצע היעילות של לוקר - בזמן המועט שנשאר בקדנציה הנוכחית - הוא נושא התשתיות. הפרויקטים שנמצאים אצלו על הכוונת: קו רכבת לאילת וקידום הקמת מתקני גז תוך מתן תמריצים לרשויות שיסכימו להקמת המתקנים בשטחיהן. לדברי מקורביו, אחד הדברים החשובים מבחינתו בסיפור הזה, הוא "שהפיאסקו של חוף דור, שעלה לנו 10 מיליארד שקלים, לא יחזור" (המדינה אז נסוגה מתוכניתה להקים מתקן בשל התנגדות ארגוני הירוקים והתושבים - ה' מ').

*** הכתבה המלאה - במגזין G