הפתעת אוקטובר? "איראן הסכימה לשיחות עם ארה"ב"

שגריר ישראל בארה"ב: הממשל לא הודיע לנו ■ הדלפה של ממשל אובמה ל"ניו יורק טיימס" יום לפני עימות אובמה – רומני על נושאי חוץ ■ פקידים איראניים מתעקשים: השיחות יחלו רק אחרי הבחירות לנשיאות

הפתעת אוקטובר? פחות מחודש לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב ויום אחד לפני העימות בין ברק אובמה למיט רומני על נושאי מדיניות חוץ: ארה"ב ואיראן הסכימו עקרונית, בפעם הראשונה, למו"מ דו-צדדי ביניהן על תכנית הגרעין של האיראנים. כך על פי ידיעה ב"ניו יורק טיימס" שמיוחסת לפקידי ממשל אובמה. מו"מ כזה עשוי להיות המאמץ הדיפלומטי האחרון למניעת מהלומה צבאית על איראן.

לדברי בכיר בממשל, האיראנים עומדים על כך שהשיחות יחלו רק אחרי הבחירות לנשיאות. טהראן אומרת, שהיא רוצה לדעת עם מי היא תישא ותיתן. ההסכמה לפתוח במו"מ היא תוצאה של מגעים אינטנסיביים שהחלו כמעט מיומו הראשון של אובמה בבית הלבן.

פקידי רשות ישראליים הביעו תחילה מודעות, ואפילו פתיחות, ליזמה דיפלומטית, אומר העיתון. אך שגריר ישראל בארה"ב, מייקל אורן, שהתבקש להגיב על הידיעה, אמר בשבת ל"טיימס", כי הממשל לא הודיע לישראל על הסכמה בין ארה"ב לאיראן על מו"מ דו-צדדי. הוא אומר,שממשלת ישראל חוששת שאיראן תשמש במו"מ כזה כדי "לקדם את תכנית הנשק הגרעיני שלה".

"איננו חושבים שצריך לתגמל את איראן בשיחות ישירות, אלא שצריך להחריף את הסנקציות וכל הלחצים האחרים על איראן", אמר אורן.

ה"טיימס" מציין, שהידיעה על המו"מ האפשרי מתפרסמת ברגע קריטי במערכת הבחירות לנשיאות. למידע יש פוטנציאל לסייע לאובמה במערכה נגד רומני. הוא יוכל לטעון שממשלו מתקרב לפריצת דרך במאבק שנמשך עשר שנים לסכל את מאמצי טהראן לפתח נשק גרעיני. בה בעת, המידע גם עלול להזיק לאובמה אם הוא ייראה כמאמץ איראני לקנות זמן.

העיתון אומר, שאין כל ודאות שרומני ירצה להמשיך במו"מ אם הוא יזכה בבחירות. רומני חזר והאשים את ממשל אובמה בעבר שהוא מגלה חולשה כלפי איראן ושהוא אינו מתייצב בנחרצות בצד ישראל נגד האיום הגרעיני של איראן.

רשמית, הבית הלבן מכחיש שהושגה הסכמה סופית לפתוח במו"מ. "אין זה נכון שארה"ב ואיראן הסכימו על שיחות ביניהן או על פגישה כלשהי אחרי הבחירות לנשיאות", אמר טומי ויאטור, דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן. אך הוא ציין, שהמשל פתוח לקיומן של שיחות כאלה. ויאטור הדגיש: "אמרנו כבר מההתחלה שנהיה מוכנים לפגישות דו-צדדיות".

ה"טיימס" מציין, שמידע על הסכמה למו"מ בין ארה"ב לאיראן נפוצו בקרב קבוצה קטנה של דיפלומטים שמעורבים במו"מ עם איראן. יש עדיין סיכוי שהיזמה לא תצלח, גם אם אובמה יחזור וייבחר ב-6 בנובמבר. לאיראן יש היסטוריה ארוכה של הפרחת הבטחות לנהל מו"מ דיפלומטי כדי לפוגג מעט את הלחץ הבינלאומי שמפועל עליה

פקידים אמריקנים אומרים, שאינם יודעים אם המנהיג העליון של איראן, האייתאללה עלי חאמייני, נתן הסכמתו למו"מ עם ארה"ב. ההבנות האמריקניות הושגו עם פקידים איראניים בכירים שכפופים לאייתאללה, לדברי בכיר בממשל אובמה.

מכל מקום, פקידים אמריקניים חוששים, שגם אם שני הצדדים יפתחו במו"מ, תנסה איראן להאריך את השיחות במאמץ לעכב התקפה צבאית ולאפשר לה לסיים שלבים קריטיים בתכנית הגרעין שלה. כמה פקידים בממשל אובמה אומרים, שהממשל יהיה מעוניין להגביל את המו"מ רק לתכנית הגרעינית של איראן, אך טהראן הודיעה, שהיא רוצה להרחיב את האג'נדה ולכלול בה גם את סוריה, באחריין וסוגיות אחרות שמעכירות את יחסיה עם וושינגטון מאז משבר חטיפת הדיפלומטים האמריקניים בטהראן ב-1979.

"מאז ומתמיד ראינו בתכנית הגרעינית נושא שעומד בפני עצמו", אמר פקיד ממשל ל"טיימס". "אנו לא נתיר לאיראנים ליצור זיקה (בין התכנית הגרעינית לנושאים אחרים)".

ההתפתחות החדשה מציבה בעיות גם למטה רומני, מציין העיתון. בעוד שרומני האשים את אובמה בחולשה כלפי טהראן, הוא חשף פרטים מעטים בלבד על תכניתו לטפל במשבר. יתר על כן, הסיכוי למו"מ דו-צדדי עם איראן מציב את רומני במצב עדין: הוא התנגד לכל פשרה שתאפשר לאיראן להעשיר אוראניום לכל רמה שהיא, אך מומחים אומרים שארה"ב תצטרך לעשות ויתור בסוגיה זו כדי להגיע לעסקה.

מצד אחר, אם רומני יביע התנגדות למו"מ עם איראן, הוא עלול להיראות כמי שמוכן להסתכן בגרירת ארה"ב למלחמה נוספת במזה"ת בלי למצות תחילה את כל החלופות האפשריות.

ניקולאס ברנס, שעמד בראש המגעים בין ארה"ב לאיראן בתקופת ממשלו של הנשיא הקודם, ג'ורג' וו. בוש, אמר אמש ל"טיימס", כי תכנית הגרעין של איראן היא "סוגיית הביטחון הלאומי הקשה ביותר שעימה צריכה ארה"ב להתמודד". לדבריו, "אנו צריכים תמיד לשמור על האופציה של שימוש בכוח כמוצא אחרון, אך ניהול מו"מ עם איראן הוא מהלך הגיוני. מה החלופה למו"מ כזה? להתנגש בקיר לבנים שקרוי מלחמה ב-2013, ולא לנסות לדבר עם האיראנים"?

בשלב זה מתנהלים בממשל דיוניים פנימיים על השאלה מה תהיה כמות האוראניום שאיראן תוכל להעשיר במתקניה שלה (ולא מחוץ למדינה). שאלה זו מבליטה הבדל משמעותי נוסף בין אובמה לרומני: האם ארה"ב תהיה מוכנה לקבל תכנית העשרה איראנית, שלא תגיע לרמת העשרה שתוביל לנשק גרעיני, בתנאי שלפקחים בינלאומיים תהיה גישה מלאה למקנים האיראניים, או שצריך להטיל על איראן איסור כוללני להעשיר אוראניום. פקידי ממשל אובמה אומרים, שהם יכולים להעלות על הדעת מצב שבו יותר לאיראן להעשיר אוראניים לרמות נמוכות. רומני אומר שהסכמה כזו כרוכה בסיכונים רבים מדי.

אך רומני שינה את עמדותיו בשאלה זו כמה פעמים. בספטמבר הוא אמר ל-ABC, שהקו האדום שלו דומה לזה של אובמה, כלומר שאיראן לא תורשה לייצר נשק גרעיני. אבל המטה שלו שינה את אתר הקמפיין והוסיף את השורה הבאה: "רומני מאמין שאין זה קביל שלאיראן תהיה יכולת (לייצר) נשק גרעיני".

בין המעורבים בדיונים הפנימיים בממשל: שרת-החוץ, הילארי קלינטון; שניים מסגניה, וויליאם ברנס ו-וונדי שרמן; ובכירים בבית הלבן, לרבות היועץ לביטחון לאומי, תומאס דונילון ושניים מסגניו, דניס מקדונאף וגארי סאמור.

יש ראיות רבות שהסנקציות על איראן עושות את פעולתן. הריאל, המטבע של איראן, איבד 40% מערכו בתחילת אוקטובר ובערים בטהראן נערכו הפגנות במחאה על המצוקה הכלכלית במדינה.