הבחירות לנשיאות לשכת רואי החשבון יתקיימו ב-6 בנובמבר

זאת לאחר שבית הדין לערעורים של לשכת רואי החשבון דחה את ערעור הנשיא, דורון קופמן, על החלטת בית הדין של הלשכה לקיים את הבחירות במועדן

עכשיו זה סופי: הבחירות לנשיאות לשכת רואי החשבון יתקיימו ב-6 בנובמבר, בניגוד לעמדתו המתנגדת של נשיא לשכת רואי החשבון המכהן, רו"ח דורון קופמן, שביקש לדחות את המועד. זאת לאחר שבית הדין לערעורים של לשכת רואי החשבון דחה את ערעורו של קופמן על החלטת בית הדין של הלשכה לקיים את הבחירות במועדן.

נקבע כי קופמן פעל שלא כדין כשאר הודיע לחברי הלשכה על דחיית מועד הבחירות וכי הכשלים בהודעה על הבחירות הקרבות לחברי הלשכה, אותם העלה קופמן, הנם כשלים טכניים ולא מהותיים, ואין בהם בכדי להביא לדחיית המועד.

כזכור, לפני כחודשיים חשף "גלובס" את כוונתו של רו"ח דודי גולדברג, המכהן כיום כסגן נשיא וכיו"ר מרחב תל-אביב של הלשכה, להתמודד מול קופמן בבחירות לנשיאות. עם פרסום ההודעה על מועמדותו החליט הוועד המרכזי בלשכה שלא להמליץ על קופמן כמועמד מטעמם בבחירות הקרובות, אלא על גולדברג. מועמדותו של קופמן התאפשרה רק לאחר שגייס מספיק קולות מחברי הלשכה (שאינם חברי ועד) שיתמכו בו כמועמד.

ההחלטה עליה ערער קופמן ניתנה בעתירתם של הוועד המרכזי של הלשכה, הנמנים עם מחנה תומכיו של רו"ח דודי גולדברג במועמד לנשיאות. רו"ח מנחם רהב, מזכיר כבוד של הלשכה; ורו"ח יזהר קנה, סגן נשיא הלשכה; עתרו כנגד קופמן, בטענה, כי הוא מנסה להכשיל את קיום הבחירות לנשיאות הלשכה.

לטענתם, בישיבות שקיים הוועד המרכזי הוחלט על מועד עריכת הבחירות בראשית נובמבר, ואולם קופמן פעל לסיכול קיום הבחירות, בין היתר באמצעות עיכוב משלוח ההודעה על מועד הבחירות; סירובו להעלות את הנושא להצבעת הוועד ו"פיצוץ" ישיבה שדנה בנושא. בהמשך, שלח קופמן הודעה לחברי הלשכה לפיה הבחירות לא יתקיימו ב-6 בנובמבר.

מנגד, טען קופמן כי עריכת הבחירות במועד שנקבע מנוגדת לתקנון, כיוון שהודעה עליה לא נשלחה לבוחרים במועד, אינה חוקית ואינה דמוקרטית. עוד טען, כי חברי הוועד העותרים מנסים "לגנוב" בחירות, והציע מועד חלופי על המועד שנקבע, ה-6 בדצמבר. בשבוע שעבר קבעו דייני בית הדין של לשכת רואי החשבון, עו"ד ורו"ח יחזקל פלומין, רו"ח ברוך גיירמן ורו"ח אריה חנן, פה-אחד, כי הבחירות יתקיימו במועד הראשון, וציינו כי בישיבת הוועד בה הוחלט על מועד הבחירות, הודה קופמן עצמו כי ה-6 בנובמבר הוא המועד הנבחר.

"לאור זאת", קבעו, "העתירה שהוגשה התייתרה".

על החלטה זו הגיש קופמן עתירה דחופה לבית המשפט המחוזי בטענה כי ההחלטה ניתנה בלא סמכות בניגוד לתקנון הלשכה, במעמד צד אחד ותוך ניגוד עניינים. ואולם, עתירה זו נדחתה ובית המשפט קבע כי על קופמן למצות את ההליכים בבית הדין לערעורים של הלשכה. מכאן ערעורו של קופמן לביה"ד לערעורים.

אך גם בבית הדין לערעורים העלה קופמן חס. בית הדין דחה את הערעור, וקבע כי ההודעה ששלח קופמן לחברי הלשכה לפיה הבחירות לא יתקיימו במועד נעשתה שלא כדין. עוד נקבע כי קופמן "העלה טענות פורמליות ופרוצדוראליות רבות שאין להן משמעות למהות העניין".

"מבלי להיכנס לקביעה מי אחראי לאיחור בהוצאת ההודעה על קיום הבחירות, סבורים אנו כי היה פה כשל טכני ולא מהותי, בנסיבות העניין של איחור בפרסום ההודעות", קבעו הדיינים ד"ר (עו"ד ורו"ח) משה דרוקר, רו"ח אוריאל להב ורו"ח עמי הלביא.

ליקוי זה, הוסיפו, תוקן כאשר ניתנה לחברי הלשכה אורכה להגשת מועמדות לבחירות, אותה ניצלו חלקם והגישו מועמדות לתפקידים בוועד המרכזי.

רו"ח דורון קופמן מסר כי "טרם התעמקתי בהחלטת בית הדין, אולם כבר על פניה ובהתאם לייעוץ המשפטי שקיבלתי ההחלטה הינה בניגוד לתקנות הלשכה ובכוונתי לפנות לבית המשפט המחוזי ולערער עליה".