מה נותר לטיפולו של כחלון

כמו טלנובלה, המערכת הפוליטית הנוכחית רוויית תהפוכות, כאשר האחרונה שבהן הינה שאלת עתידו הפוליטי של השר משה כחלון.

אם נתנתק לרגע מהפוליטיקה המפלגתית ונתרכז בהיבט אחר. אני רוצה לדבר על ה"כחלוניזם", לאו דווקא על כחלון האיש.

אינני רוצה לגעת בישירות ובצניעות שלו כאדם ולפרוט על האמוציות הכל כך אלקטורליות, אלא להרים על נס את פעילותו כשר בממשלת ישראל שבאופן מוזר להחריד לקח את תפקידו כממונה ברשות המבצעת במלוא הרצינות ולא כחבריו לשולחן הממשלה- הבירוקרטים אנשי הרשות החדלנית, הממסמסת והמקובעת.

אוקי. מה כחלון עשה כולם יודעים. במיוחד הפקידה האחראית על חשבון העו"ש שלי ושלכם. מה עוד נשאר לכחלון או יותר נכון לכחלוניזם לעשות? אמנם אין זה המקום לפרט את כל החוליים של המערכות השלטוניות והכלכליות בישראל, אבל טעימה מן העבודה ההכרחית לשמונה השנים הבאות אפשר ואפשר:

ראשית, טיפול מעמיק ויסודי בבעיית המונופולים, הדיאופולים והטריאופולים (וקללות נוספות) הפושה בכל חלקי המשק רק כך נוכל לגרום להורדת מחירים ולהפחתת עלויות המחיה לכלל משקי הבית, להעלאת כמות המועסקים במשק, להגברת פריון העבודה של העובדים, הפחתת הכוח המשחית של ההון-שלטון המתעצם ככל שגדל ריכוזו של ההון בידי קומץ אנשים מצולבי אינטרסים ועמוסי קשרים.

אין שום הצדקה לכך שכל שוק המזון, הצריכה והשירותים לא ישתחררו גם הם מאחיזת החנק של המונופולים והקרטלים. בדיוק כשם שמהפכת הסלולר שחשפה בפני כולנו את מלוא מערומיהן ותאוות הבצע של החברות הדינוזאוריות הוותיקות והביאה לסגירת קרטל ששאב וחלב מליארדי שקלים מכיסם של אזרחי ישראל. כך יש חובה לעבור ביסודיות על כל שווקי הצריכה במדינת ישראל וליישם "מלחמת עצמאות ושחרור" על כיסם של האזרחים. בשיטת הסלאמי הצרכנית: "פרה-פרה, קרטל-קרטל".

יש לשחרר את השוק מאחיזתם הלוחצת של הטייקונים מחד וסקטורים שונים ומשונים מאידך. לפרק, לפרק ולפרק כל ריכוזיות באשר היא. יש לפתוח את השוק ליזמות ולתחרות באחריות ובתבונה. יש להזרים אשראי לעסקים קטנים ובינוניים בפריפריה ובמרכז ולא רק לקומץ לווים הנוטים בשיטתיות לא להחזיר את הכסף שלקחו מהפנסיות והחסכונות שלנו, להוציא את קבוצות הלחץ והכוח ממשרדי הממשלה השונים ולהתחיל לעבוד לטובת העם כולו ולא רק לטובתם של סקטורים מצומצמים, כוחניים או מקושרים היטב.

תחום נוסף הזקוק לריוויזיה יסודית הוא השירות הציבורי. בחלק מהמקומות יש להוסיף כוח האדם חדש ואיכותי, ובחלק מהם יש לערוך ניקוי אורוות יסודי. לקדם את שיטות העבודה למאה ה21, לתת יתר סמכות וכוח במקומות הנכונים ולהגביל את כוחם של אחרים. בחלק מהמקומות להוסיף תקציב ובחלקם לקצץ בשומנים ובסיאוב ללא רחמים. לחסל את הבירוקרטיה המיותרת ולהביא לכך שמשרתי הציבור אכן יהיו כאלו בפעילותם היומיומית.

בינתיים, עד שהכחלוניזם יתפוס את מקומו כדרך שבה מתנהל הממשל מול בוחריו, אנו כאזרחים וכצרכנים חייבים לקחת את עצמנו בידיים. עלינו לבחור יום יום בחירות נכונות ולא רק פעם בארבע שנים. עלינו להחליט לאן הכסף שלנו הולך ולאילו מטרות הוא משמש: למען רווחתנו ורווחת כלל החברה או רק למען קומץ אנשים ומלחכי פנכתם המעוניינים להמשיך ולעשוק אותנו. עלינו לאותת לקברניטי המשק ולמנהלי התאגידים הגדולים. איננו מפסיקים להיאבק על זכויותינו למחירים הוגנים ולכן אנו מצמצמים קניות, מוותרים על מותגים, קונים מוצרי יצרנים קטנים ובכך מעבירים מסר בכל קניה: איננו משתפים פעולה עם תרבות העושק והחמס.

הגיע זמן שלטונו של החלק הארי שבעם. אנשי מעמד הביניים הנושאים על גבם את קיום המדינה וכלכלתה והצועדים באחריות יד ביד עם השכבות החלשות יותר. מאות האלפים מהם יצאו במחאה נגד יוקר המחיה שטפו את הרחובות ומחו בסופר, למען עתיד ילדיהם וקיומה של המדינה. הגיע זמנם להוביל, הגיע הזמן שקולם ישמע.

כאח השותף לרגשותיהם וצרכיהם של המוני אזרחים אלו אני יודע שחלק מאיתנו הביא את 20 המנדטים בסקרים המחמיאים לכחלון וחלק מאיתנו מרכיבים את 100 המנדטים האחרים. המשותף לכולנו הוא שאנו רוצים את הכחלוניזם בממשלת ישראל הבאה. רצוי מאד עם כחלון האיש אך גם בלעדיו.

איציק אלרוב, ממובילי המחאה החברתית ומייסד תנועת 'הצרכנים' בישראל

https://www.facebook.com/hatzarchanim