יצרני המזון, תלמדו

בזמן שמחירי המזון מזנקים, מחירי הביגוד וההנעלה בארץ צונחים

יצרני המזון מנמקים את גל העליות של מחירי מזון - הכובש את הכותרות בשבועות האחרונים וכן את ארנקנו המתרוקן - בעליות המחירים של חומרי גלם ובהתייקרות תשומות נוספות שמאלצים את יצרני המזון להעלות מחירים. יצרני מזון רבים מנסים "להכשיר את הלבבות" בקרבנו להעלאות המחירים הללו ולשכנע אותנו כי מדובר בכמעט גזירה משמיים.

משנת 2000 עלה מדד מחירי המזון ב-35%, ואילו מדד המחירים לצרכן עלה ב-20%. בנתונים הקיימים ימשיך רכיב המזון במדד לעלות בקצב מהיר ומהותי יותר מאשר קצב עליית המדד הכללי.

בו בזמן שמדד מחירי המזון מזנק באופן פרמננטי זה שנים רבות, הרי מדד מחירי הביגוד וההנעלה במשק הישראלי צנח ב-26% בעשור האחרון. קרי, מדובר בירידת מחירים ריאלית ומרשימה בתחום הביגוד וההנעלה של כ-46%.

מהפכת מחירים

לא צריך להיות תיאורטיקן דגול כדי לחוש כי בעוד מחירי המזון מזנקים במשך שנים, מחירי הביגוד וההנעלה מנגד צונחים בעקביות. על מנת להבין את מהפכת המחירים הרב-שנתית בענף ההלבשה והביגוד - די אם נסתובב במרכזים מסחריים בארץ, שם נוכל לראות, לדוגמה, שניתן לקנות מערכת בגדים שלמה לילד/ה במחיר של שישיית בקבוקי שתייה.

הבוגרים שבינינו זוכרים ימים אחרים, שבהם מחירי הבגדים בישראל היו גבוהים מאוד, המגוון היה מצומצם, ורכישת ביגוד והנעלה באיכות טובה שעלו ביוקר הייתה בעיקר נחלתן הבלעדית של האוכלוסיות החזקות.

ימים אלה חלפו, וטוב שכך. זאת, הודות לתחרות אינטנסיבית מבית ומחוץ, וכן הודות להתייעלות ענפית מרשימה אשר הביאה להתאמת המודלים העסקיים הענפיים לרוח הזמן והתחרות במשק.

ענף הביגוד וההנעלה המקומי חווה זה שנים תחרות חריפה, הן מצד יצרנים גלובליים והן מצד יצרנים מקומיים. לפיכך הוא נדרש לרמה גבוהה של יצירתיות והתייעלות על מנת לשרוד את התחרות. התחרות העצומה מחייבת את השחקנים בענף לבצע התאמות במודל העסקי שלהם על מנת להמשיך ולהרוויח, ומי שאינו עומד באתגר נאלץ לחסל את עסקיו ולפרוש מן הזירה התחרותית.

להעז ולהצליח

חברות האופנה המקומיות, בהן פוקס, גולף וקסטרו, אשר מצליחות להגדיל הן את השורה העליונה והן את השורה התחתונה, בתנאי תחרות גוברת, הן דוגמה לכך שגם בתנאי שוק מורכבים ניתן להעז ולהצליח.

הבולטים שבין יצרני ויבואני הביגוד וההנעלה הסתגלו למציאות עסקית קשה, שבמהלכה נרשמה עלייה ניכרת בעלות שכר העבודה, התייקרות דרמטית בתעריפי השכירות בקניונים, וכן נסיקה במחירי החשמל, המים והארנונה. למרות כל הגזירות הללו, הם השכילו להביא לצרכן הישראלי מוצר טוב במחיר הוגן.

גם מחירי חומרי הגלם בענף הביגוד וההנעלה עלו בשיעור ניכר בעשור האחרון. לדוגמה, מחיר הכותנה זינק ב-50% בפרק זמן זה. כך שהפתרון להתבדרות בין מדד מחירי המזון ובין מדד מחירי הביגוד וההנעלה בעשור האחרון אינו טמון במרכיב העלויות בלבד, אלא גם בגמישות העסקית וביעילות של הענף.

השורה התחתונה והחיובית בכל האמור לענף הביגוד וההנעלה בישראל היא כי סעיף הוצאות זה הפך תוך כעשור ממותרות לסעיף נגיש לכלל האוכלוסייה.

אנו הצרכנים נהנים מירידת המחירים הרב-שנתית של מחירי הביגוד וההנעלה, באופן ישיר, וזאת בניגוד בולט לגל עליות המחירים בתחום המזון. נראה כאילו יצרני המזון היו עסוקים בשנים האחרונות בגלגול עלויות על גב הצרכנים - במקום להתייעל באופן מהותי, לשדרג את המודל העסקי ולנפק לצרכן מוצר טוב יותר במחיר שפוי יותר.

אני חושש כי בדינמיקה הקיימת בשוק המזון לא ירחק היום שבו מזון איכותי ובריא יהפוך לנחלתם של השכבות המבוססות באוכלוסייה, בעוד השכבות החלשות יותר ייאלצו לקמץ ברכישת מזון ולהסתפק במוצרים בסיסיים ובמזון בעל איכות נמוכה, בדומה לימים עברו בענף הביגוד וההנעלה.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988