מרכז נתונים מוגדר תוכנה: מודל אופרטיבי חדש לווירטואליזציה

ארבעת פרשי הוירטואליזציה

לא קשה לגרום לי לארוז מזוודה ולטוס לברצלונה, במיוחד כאשר זו הזדמנות לפגוש ארבעה אנשים שלמדתי להעריכם כמי שיודעים להפוך חזון למוצרים ותוכניות להכנסות:

• Pat Gelsinger, המנכ"ל הטרי של VMware מוכר לישראלים רבים משנותיו הרבות (30) בתפקידים בכירים באינטל. בין השאר, כ-CTO וסגן נשיא בכיר שבאחריותו פיתוח ארכיטקטורות מעבדים, הוא היה בקשרים קרובים עם אנשי מרכז המו"פ של אינטל בישראל.
• קרל אשנבך, מנהל התפעול הראשי, COO, של VMware הוא זאב מכירות ידוע בתעשייה, אחד ש"לא לוקח שבויים" כבר 24 שנים - משום שהם מפריעים לקחת את הגביעים בסוף התחרות.
• דר' סטיב הרוד (Herrod) סגן נשיא בכיר למחקר ופיתוח, CTO ו-Presenter מוכשר, נראה ונשמע ההיפך מהתדמית "החנונית" של Geek מדופלם. למעשה, זה הכנס "שלו" וההצגה שלו זכתה במרבית תשומת הלב.
• בועז חלמיש, "שלנו", מי שניהל את המו"פ בחברת מרקורי ועבר אחר כך לנהל את פיתוח התוכנה ב-HP, אחרי שזו רכשה את מרקורי הישראלית. היום הוא סגן נשיא בכיר ב-VMware ומנהל כללי של חזית משתמש הקצה (End User Computing) בתוכנית המלחמה של החברה.

אוטונומיה היא ניהול עצמי

בכנס שהתקיים באוקטובר האחרון, סירב פט גלסינגר לקחת קרדיט על פיתוח הקונספציה החדשה, The Software Defined Datacenter, בטענה שהוא בא אל המוכן. זו היתה סיבה מצוינת להעביר את שרביט המנצח לסטיב הרוד, גבר עם נוכחות מרשימה שניהל את ה-Keynote במיומנות של מנחה אירועים משופשף. הוא גם מדבר בקצב של תותח וולקן ולכן אסכם את תמצית המסר שלו במקום לצטט אותו מילה במילה.

הרעיון של "מרכז נתונים מוגדר תוכנה" הוא לחבר את המגמות המקבילות בעולם הווירטואליזציה וליצור מהות חדשה, עולם IT ווירטואלי מקצה לקצה. משמעות הדבר היא לשלב מערך שרתים ווירטואליים עם תחנות עבודה ווירטואליות, אחסון ווירטואלי ורשתות תקשורת ווירטואליות - ולנהל את כל מאגרי החומרה באמצעות תוכנה אוניברסלית, שיודעת להשתמש אופטימלית במשאבים. היום העבודה הזאת נעשית באמצעים "ידניים", כלומר מומחה IT צריך לשקול את הדרישות הטכניות של כל תהליך עסקי בזהירות ולקבל החלטות על סמך ניסיונו והבנתו.

החזון של סטיב

בחזון של סטיב הרוד, ה-Datacenter הווירטואלי בנוי סביב תוכנת תצורה אוטומטית, שיודעת לבצע את התהליכים האלה על סמך חוקים (Rules Based), מתודות שגובשו על ידי מומחים (Expert System), לימוד עצמי ותיקונים אוטומטיים. ה-IT הווירטואלי, בחזון הזה, הוא מערך אוטונומי שמתחזק את עצמו. כדי לממש את החזון יש צורך שהתצורה של מערכות תוגדר בתוכנה, ללא צורך בשינוי חומרה, ושהאוטומציה תקיף את מכלול המשאבים שנכנסים לפתרון.

אי אפשר להסתפק ביכולת להריץ מספר מערכות הפעלה על אותו שרת במקביל. כי לצורך שינוע יישום מפלטפורמה אחת לשנייה יש ללוות אותו בהגדרות מחדש של מרחב האחסון, של רשת התקשורת, ממשק המשתמשים וכל רכיבי הניהול שמאפשרים לדעת מה קורה בכל רגע. יישום העיקרון הזה חיוני כאשר חושבים על המהפכה הארכיטקטונית שמביא מחשוב ענן.

כשמדברים על עננים לא רק הפלטפורמות הופכות לווירטואליות, ה-Datacenter עצמו לא בהכרח קיים פיזית באתר הפיזי של החברה. זה אומנם יכול להיות "ענן פרטי" שהשתכן בתוך ה-Datacenter הישן, אך באותה מידה גם ענן ציבורי שאין לכם מושג איפה הוא נמצא גיאוגרפית - או איזה יצור היברידי שנוצר מהכלאה של שתי הקונספציות. בכל מקרה, כדי להריץ יישום בענן עליכם ליצור עבורו סביבת עבודה ווירטואלית, שתספק את כל המשאבים להם הוא זקוק.

ההבדל בין יצירת סביבה וירטואלית עבור שירות IT בענן לבין הכנת פלטפורמה להרצת יישום ב-Datacenter מסורתי הוא ההבדל בין העבודה של מהנדס בתקופה הקדם-תעשייתית לעבודה של מנהל פעילות הייצור בימינו. המהנדס הקדום (Engineer, מלשון "האיש האמון של המנוע") בנה מכונות במו ידיו - ואף אחד לא היה מסוגל לקדם תוכנית עסקית הזקוקה למכונה בלעדיו.

ברור שהוא כרע תחת נטל התפקיד וכל העסק עמד על בלימה, מחכה באימה לקריסה הכמעט בלתי נמנעת. היום מנהל קו היצור מזמין מכונה סטנדרטית, שנכנסת לקו יצור "גנרי" עם ממשקים סטנדרטיים - והדילמות שלו הן מהסוג "העסקי": מאיזה ספק לקנות, באיזה תנאים ומחיר, מי יתחזק את המכונה ומתי נזדקק להחלפתה? התפקיד של מנהל ה-IT בעידן הענן אמור להשתנות בצורה דומה.

מנהל יותר ממהנדס

הוא יהיה פחות "מהנדס מערכות" ויותר "מנהל שירותי IT". הוא יתעסק פחות ב-Nuts & Bolts ויותר בתהליכים עסקיים. השירותים שיחליפו את היישומים המסורתיים יגיעו ארוזים במעטפות הסטנדרטיות של "שירותי Web", כך שהניוד שלהם מ"מערה" אחת לשנייה הוא פשוט ביותר. משתמש הקצה יכול לעשות זאת, משום שהמנמ"ר כבר הכין בחבילת הפתרון גם קובץ סטנדרטי של דרישות התצורה.

ולא רק דרישות חומרה מפורטות בתעודת המשלוח הווירטואלית. גם חוקי השימוש של הארגון, הגדרות אבטחה וניהול הרשאות מפורטים בתעודה, כמו גם "סוכן" ניטור שתפקידו לדווח למנמ"ר בכל מקרה של חריגה, בזדון או בשוגג, ולידע אותו ברציפות על השימוש שנעשה במשאבים השונים.

לעומת סטיב בעל החזון, קארל אשנבך המעשי מודאג מכך שחלק משמעותי מהעסקים ב-Mid Market ורוב העסקים הקטנים עדיין לא מבינים איך ווירטואליזציה יכולה להוריד עלויות IT. "איך טכנולוגיה שהם לא מבינים ותוכנה שאינה נוגעת ישירות לתהליך העסקי יכולות להראות החזר על ההשקעה, ROI?" אני מנסח עבורו את השאלה.

"מ'ז'תומרת איך?" הוא עונה בשאלה, "היא מגדילה את הנצילות של השקעות קיימות, במקרים מסוימים פי 3 או יותר! זו לא תיאוריה, זה מוכח באלפי עסקים וארגונים בכל הוורטיקלים שאפשר לחשוב עליהם!" אני מקשה עליו ומבקש הסבר לא מקצועי אבל משכנע, איך עושים יש מאין? למה הנצילות גדלה על ידי הכנסה של רובד נוסף למבנה ההיררכי (ה-Stackׂ) של תשתית, חומרה, מערכת הפעלה, Middleware ויישומים?

"המהפך הווירטואלי פורם את הקשר הגורדי בין מרכיבי התוכנה לרכיבי החומרה", הוא עונה. "מבחינה מסוימת זה תהליך מקביל למהפכה שעוברת על עולם התקשורת, מטכנולוגיה של חיבור פיזי של חוט נחושת בין שתי נקודות הקצה לחיבור הווירטואלי של VoIP, בו השיחות משייטות ב"ענן ה-IP" על פי הוראות של נתבים נשלטי תוכנה. פרוטוקול IP יוצר ווירטואליזציה של קו התקשורת ובאמצעות אריזה של קבצי קול בחבילות (Packets) מתאפשר למספר גדול של שיחות להתנהל על אותו חיבור פיזי.

את החיבור הפיזי שמספק חוט נחושת או סיב אופטי מחליף מסלול רגעי ברשת, שנוצר אד-הוק כדי לספק את השירות. באותה צורה, הווירטואליזציה של כל תשתיות ה-IT, מעצם היותה נשלטת בתוכנה, מאפשרת אופטימיזציה דינמית של השימוש במשאבים פיזיים, כלומר הקצאה של משאבים על פי דרישות היישומים וסדרי הקדימות הנקבעים על ידי ההנהלה".

זה לא ג'וב לגיקים

"היום המנמ"ר מעביר את רוב זמנו בתיקונים, תחזוקה מונעת, התקנות וגיבויים", הוא אומר. "זה לא שימוש נכון בכישוריו, כפי שמנהל היצור לא אמור להסתובב עם מברג ו"מפתח שוודי" בכיס ומיכל תרסיס WD40 בידיו, מחפש מכונה לתקן. הגדרת התפקיד החדשה של מנהל מערכות המידע מדברת על תיווך - בין המשתמשים לספקי שירות, בין דרישות לפתרונות. הוא Broker במובן הקלאסי של המילה. הוא יודע מה יש לספקים להציע, באיזה מחיר ובאיזו איכות, ומצד שני הוא שומע מה צריכים המשתמשים, כמה הם מוכנים לשלם ומה רמת השירות המינימלית שתיחשב מספקת.

תפקידו להתאים אלה לאלה בצורה שתביא מקסימום תועלת לארגון בעלות מינימלית. והוא גם חבר בצוות ההנהלה, מה שמחייב אותו לחשוב על הפוטנציאל העסקי של חידושים טכנולוגיים עוד לפני שעמיתיו להנהלה בכלל מודעים להזדמנויות העסקיות." תחת הגדרה זו, ברור שכלי הניהול המסורתיים לא מספקים אותו. במיוחד כאשר ההזדמנות המשמעותית ביותר כרוכה בשינוי עמוק אצלו במחלקת ה-IT.

"המאמץ המרוכז שלנו בנושא תוכנות הניהול משקף את ההכרה שהגענו לפרשת דרכים. מי שימשיך בדרך הישנה ילמד על בשרו שהיא לא מוליכה לשום מקום. ומי שיבחר בדרך החדשה, שמבוססת על ווירטואליזציה ומובילה למחשוב ענן, יצליח רק הודות לכלי ניהול מתקדמים וייחודיים, שאנו שוקדים על פיתוחם. אנו מתכוונים לתת את המענה המלא לתפיסת The Software Defined Datacenter משום שאנו מאמינים כי היא מספקת את הבסיס הטכני לקפיצה ענקית ביכולת של מערכות ה-IT להתמודד בהצלחה עם הדרישה הנשמעת מכל עבר: "אנחנו רוצים יותר תמורת פחות".

יותר פתרונות, יותר ביצועים, יותר זריזות עסקית, יותר גמישות בניהול משאבי הארגון - תמורת פחות כסף, פחות כוח אדם, פחות תשומת לב של ההנהלה ופחות הזדמנויות לעשות שגיאות שקשה לתקן אותן".