65% סבורים כי התיקון לחוק החברות יוביל לירידה בשכר הבכירים

מסקר שערך משרד עוה"ד גולדפרב-זילגמן עולה כי 70% תומכים באישור התיקון לחוק, שמשנה את מנגנון תגמול הבכירים בחברות הציבוריות וכולל הקמת ועדת תגמול עצמאית ■ 48% תומכים בהצעה של ח"כ יחימוביץ' להגבלת שכר הבכירים

רוב גדול בציבור (65%) סבור כי תיקון 20 לחוק החברות, שאושר שלשום (ב') בכנסת, יוביל או עשוי להוביל לירידה בשכר הבכירים במשק - כך עולה מסקר שנערך על-ידי מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, בשיתוף עם משרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן, הגדול בארץ. הסקר נערך ערב אישור התיקון לחוק במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.

התיקון צפוי לשנות באופן דרמטי את מנגנון תגמול הבכירים בחברות הציבוריות ובחברות אגרות החוב, והוא כולל 3 חידושים עיקריים, שיחייבו את החברות הללו:

1. הקמת ועדת דירקטוריון עצמאית, שתדון בכל ענייני התגמול לבכירים - ועדת התגמול תכלול 3 חברים לפחות, המורכבת מהדירקטורים החיצוניים של החברה, שיהוו את רוב חבריה, וכן מדירקטורים נוספים שאינם מועסקים בחברה או על-ידי בעל השליטה, והם מקבלים שכר כמו דירקטור חיצוני (דח"צ). לוועדה יהיו כמה סמכויות עיקריות: להמליץ לדירקטוריון על מדיניות התגמול לנושאי משרה; לבחון את יישומה של מדיניות התגמול; לאשר תנאי כהונה של נושא משרה, דירקטור ובעל שליטה; להחליט אם לאשר את תנאי הכהונה של מועמד לתפקיד המנכ"ל.

2. קביעת מדיניות תגמול לכל חברה, שתתייחס לשיקולים ולאמות-מידה המפורטים בחוק.

3. התוויית הליך אישור מדיניות התגמול לנושאי משרה, באופן שמחייב להביא בחשבון את בעלי מניות המיעוט בה, טרם קבלת ההחלטה.

80%: הפער בלתי נסבל

לפי תוצאות הסקר - שנערך בקרב 500 גברים ונשים, המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה הבוגרת ביישובים היהודיים בישראל - 70% מהציבור תמך בתיקון לחוק, ואילו רק 10.6% התנגדו לו.

באשר להשפעה הצפויה של התיקון לחוק אמרו 43% כי הם צופים שקבלת התיקון תביא לירידה בשכר הבכירים; 22% סבורים כי קבלת התיקון עשויה להביא לירידה בשכר הבכירים, אך לא היו בטוחים בכך; ואילו רק 21.5% מהציבור אינו מאמין כי החוק יביא לירידה בשכר המנהלים הבכירים בחברות הציבוריות.

עוד עולה מהסקר כי רוב משמעותי בציבור סבור כי הפער שנוצר בשנים האחרונות בין שכר מנהלי החברות הציבוריות בישראל לבין שכר העובדים הזוטרים הוא גדול מדי: 80% סבורים כי פער השכר הפך בשנים האחרונות לבלתי נסבל; לעומת 9.2% בלבד, שהביעו שביעות-רצון מהמצב הקיים ואמרו כי הם לא חושבים שפערי השכר גדולים.

עוד מתברר כי רובו המוחץ של הציבור הישראלי תומך בהגבלה ממשית של שכר המנהלים בחברות הציבוריות: 79.3% ממשתתפי הסקר חושב שיש להגביל את שכר הבכירים בחוק, ורק 20.7% מתנגדים להגבלה כזו.

כמחצית מהנשאלים, כ-48%, אף תומכים בהגבלה אקטיבית של השכר, כך שלא יהיה גבוה מפי 50 משכרו של העובד הזוטר בחברה - כפי שביקשה לקבוע בעבר יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ' - הגבלה שלא באה לידי ביטוי בתיקון 20.

"שינוי יסודי"

לדברי עו"ד טל עצמון, ראש מחלקת מסים במשרד גולדפרב-זליגמן, שהשתתף בדיונים בכנסת לגיבוש תיקון 20, תוצאות הסקר מראות כי סוגיית שכר הבכירים מטרידה את הציבור.

עם זאת, עצמון ציין כי לדעתו, רוב המנהלים מקבלים שכר סביר והוגן גם כיום, ורק מיעוט שמקבל שכר מוגזם המגיע לכותרות וגורם להד הציבורי.

"אני מאמין כי תיקון 20 משנה באופן יסודי את כל הקשור בתגמול נושאי משרה בחברות ציבוריות ויצריך דיונים מחודשים מול הבכירים בהרבה מהחברות הציבוריות" , מציין עו"ד עצמון.

הוא מדגיש כי "התיקון לחוק מתייחס למנכ"ל באופן שונה ומחמיר מאשר לשאר נושאי המשרה, ודרישותיו לאישור תנאי כהונה של כל אחד מאלה שונה".

באשר להשפעתו של התיקון לחוק על שכר הבכירים, מעריך עצמון: "נראה ירידה מסוימת בשכר הבכירים בטווח הארוך, ובוודאות נראה תנאי תגמול יותר ארוכי-טווח וכאלה הקשורים יותר בביצועי החברות. בכל מקרה, על כל החברות הציבוריות להיערך מהיום באופן מיוחד, בכדי לעמוד בתנאי התיקון, שייכנס לתוקף בעוד כחודש וחצי".

שכר מנהלים
 שכר מנהלים

סקר
 סקר