בכיר טורקי במסר מפתיע לישראל: רוצים את הגז שלכם

"הקמת צינור לטורקיה היא הדרך הטובה ביותר ליצוא הגז הישראלי, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה אנרגטית", את הדברים אמר מיתאת רנדה, סמנכ"ל כלכלה במשרד החוץ הטורקי, במהלך "פסגת האנרגיה והכלכלה" שנערכה בשבוע שעבר באיסטנבול. מאחורי האירוע עמד ה-Atlantic Council, מכון מחקר אמריקאי יוקרתי, והשתתפו בו ראשי מדינות ופוליטיקאים ממרכז אסיה ומאירופה לצד בכירי משק האנרגיה הבינלאומי.

דבריו של רנדה כוונו לד"ר עמית מור, מנכ"ל משותף בחברת אקו-אנרג'י לייעוץ כלכלי אסטרטגי, שהיה המשתתף הישראלי היחיד שדיבר בוועידה, במסגרת מושב שעסק בגז שהתגלה במזרח הים התיכון. באולם נכח גם מיכאל לוטם, לשעבר שגריר ישראל בקזחסטאן ואזרביג'אן, שמונה לאחרונה לשליח מיוחד במשרד החוץ לנושאי אנרגיה. רנדה לא הסתפק בדברים שאמר והקריא מהכתב את החלטת ממשלת טורקיה להחרים את כל החברות הבינלאומיות שזכו לאחרונה במכרזים לרישיונות חיפושי נפט וגז במימי האי קפריסין. או במילים פשוטות יותר: גז ישראלי - כן. גז קפריסאי - לא.

מור, מומחה לגז טבעי ולשוקי אנרגיה בינלאומיים, לא נשאר חייב. "טורקיה ממלאת תפקיד מאוד לא קונסטרוקטיבי באזור", השיב לרנדה, "ברור שלאורך זמן האינטרס של ישראל ושל טורקיה הוא לחדש את מערכת היחסים ביניהן, אבל האם מישהו יכול להעלות היום על הדעת שקפריסין וישראל יטילו את יהבן על טורקיה?".

"קיבל גיבוי"

דבריו של רנדה נקלטו היטב בירושלים. הדיפלומט הטורקי הוותיק אינו חשוד באהבת ציון. הוא מוכר כאן כמי שחיבר את הדוח הרשמי של ממשלת טורקיה על אירועי המרמרה, המשט שהביא לנתק כמעט מוחלט בין המדינות. "איש כמו רנדה לא היה אומר לעולם את מה שאמר ללא גיבוי מלמעלה", אומר ד"ר אלון ליאל, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר ומומחה ליחסי טורקיה ישראל, "עד היום האמירות של טורקיה בנושא הגז היו בעיקר שליליות, כמו העלאת ספקות לגבי הזכויות של ישראל במאגרים. לכן זו התבטאות מאוד מעניינת שיכולה להעיד על חילוקי דעות פנימיים בטורקיה, כמו שיש, אגב, בישראל".

"מעבר לממד הטכני יש לסיפור הזה ממד פוליטי ואסטרטגי", אומר דובר משרד החוץ, יגאל פלמור, "מי שקובע כאן זה לא הדרג הפקידותי אלא הדרג המדיני הבכיר ביותר".

גורמים בירושלים קישרו השבוע בין האמירה של רנדה לבין הטון המאופק יחסית שהפגינה טורקיה כלפי ישראל במהלך העימות הנוכחי בעזה. השיא היה אמירה פרו-ישראלית שהשמיע בסוף השבוע סגנו של ארדואן, בולנט ארינץ', שהציע שטורקיה תפתח בשיחות ישירות עם ישראל על מנת להביא לסיום המבצע בעזה. ארדואן הזדרז להתנער מדבריו של ארינץ' ופרסם בתוך שעתיים הודעה שלפיה "אין על מה לדבר עם ישראל".

אלא שהמציאות ההפכפכה במזרח התיכון מעמידה את מדיניותו של ארדואן כלפי ישראל בסתירה עם האינטרסים הטורקיים בתחומי האנרגיה והכלכלה. "טורקיה נמצאת היום במצב מאוד בעייתי מבחינת אספקת גז", אמר ל"גלובס" גורם ישראלי, "הטורקים מחפשים בנרות מקורות אספקה חדשים ומוכנים לקנות גז נוזלי במחירים מאוד גבוהים".

טורקיה נאלצת לייבא את כל כמות הגז שצורך המשק הטורקי, כמעט 40 מיליארד מ"ק (BCM) גז בשנה (לעומת כ-6 שצורך המשק הישראלי). צריכת הגז צפויה לגדול ב-50% בשנים הקרובות. מקורות האספקה של גז בצנרת לטורקיה הם איראן, רוסיה ואזרביג'אן ובנוסף היא מייבאת גז נוזלי יקר מאלג'יריה באמצעות מתקני LNG. בחודשים האחרונים היו שיבושים באספקת הגז האיראני לטורקיה עקב פיצוצים בצנרת. ברקע גוברת המתיחות הפוליטית בין המדינות, בשל תמיכתה המוצהרת של איראן במשטרו של אסד.

גם אספקת הגז הרוסי לטורקיה אינה מובטחת על רקע מלחמת האזרחים בסוריה. המתיחות בין המדינות התגברה מאוד לאחרונה לאחר שטורקיה עיכבה מטוס רוסי שהוביל לפי פרסומים נשק לאסד, ובעקבות הטענות שרוסיה אחראית להוצאתם להורג של שני טייסים טורקים שצנחו לשטח סורי. גם ביחסיה עם אזרביג'אן הצליחה טורקיה להסתבך וחילוקי דעות עמוקים בין המדינות מעכבים פרויקט חיוני להנחת צנרת משדה הגז האזרי הגדול שאח דניז לטורקיה.

"נתק מדיני למרות ההיגיון הכלכלי"

האפשרות של הזרמת גז בצינור מישראל נבחנה לא פעם בעבר, אם כי בכיוון ההפוך - מטורקיה לישראל. בפסגת האנרגיה שנערכה באיסטנבול הוצג דוח חדש בנושא שנכתב על ידי ה-International Crisis Group (ICG), גוף לא ממשלתי בינלאומי המייעץ לממשלות בעניין פתרון סכסוכים. הדוח בחן שלוש אפשרויות מרכזיות ליצוא הגז מאזור מזרח הים התיכון: צנרת ליוון, צנרת לטורקיה והקמת מתקן הנזלה (LNG). הנחת הצנרת ליוון מסתמנת כפרויקט כמעט בלתי אפשרי לביצוע בעיקר כיון שמי הים התיכון לאורך התוואי עמוקים מדי להנחת צינורות. התוואי לטורקיה עובר במים רדודים יחסית והנחת צינור לאורכו אינה פרויקט יוצא דופן מבחינה הנדסית. עלות צינור לטורקיה עשויה להגיע ל-10% בלבד מעלות מתקן LNG יבשתי. "הבעיה הגדולה שמאיימת על פרויקט עתידי כזה היא המשבר הפוליטי בין טורקיה לקפריסין", מודים עורכי הדוח.

"טורקיה מאוד מודאגת מההתקרבות בין ישראל לקפריסין", אומר ליאל, "מבחינתה זו מכה כפולה - לא רק שהגז לא מגיע אליה, אלא הוא עובר לידי האויבת שלה, קפריסין. מעבר לצריכת הגז העצמית טורקיה השקיעה המון בלהפוך את עצמה ל-Hub או למרכז אנרגיה אזורי והמעמד הזה יעמוד בסכנה אם ייפתח נתיב יצוא חלופי".

יחד עם זאת, ליאל סבור שעדיין מוקדם לדבר אפילו על סימנים לתפנית ביחסים: "כרגע יש נתק מדיני מוחלט בין ישראל לטורקיה, בהוראת ארדואן. כל עוד המצב הזה יימשך, אז האפשרות של יצוא גז ישראלי לטורקיה תישאר בבחינת משאלת לב, למרות כל ההיגיון הכלכלי".

 טורקיה