וינשטיין מתנגד להסדר הפשרה בתביעה הייצוגית נגד דסק"ש

‎‎בתביעה, שהוגשה גם נגד נוחי דנקנר, נטען כי הנפקת כור בסוף 2008 נעשתה במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק, במטרה שבעלי השליטה יגדילו את אחזקותיהם‏ ■ היועמ"ש: "הפשרה אינה מעניקה סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין"

‎‎היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מתנגד בחריפות להסדר הפשרה שגובש בין הצדדים במסגרת הבקשה לתובענה ייצוגית שהוגשה כנגד דיסקונט השקעות, נוחי דנקנר ודירקטורים נוספים בדסק"ש.

כך עולה מעמדת היועץ המשפטי שהוגשה בימים האחרונים לבית המשפט המחוזי בירושלים, שבפניו מתנהלים הליכי התובענה הייצוגית.

עמדת היועץ היא כי "לא ניתן לאשר את הסדר הפשרה במתכונתו הנוכחית, שכן הוא אינו ראוי, הוגן וסביר, בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה", שקופחה כתוצאה מהתנהלות דסק"ש בעניין הנפקת הזכויות של חברת כור תעשיות.

‏התביעה הוגשה ב-2009 על-ידי יעקב סבו, באמצעות עו"ד רון דרור, בנוגע להנפקת כור בחודשים נובמבר-דצמבר 2008, במחיר שלטענת התובע היה נמוך משמעותית ממחיר השוק. לטענתו, מדובר בקיפוח המיעוט, ובהליך שנעשה במכוון כך שהציבור לא ישתתף בו, במטרה שבעלי השליטה בכור יגדילו את שליטתם בה.

ההליך התנהל בפני השופט רם וינוגרד בבית המשפט המחוזי בירושלים, ובחודש יולי האחרון פנו הצדדים בבקשה משותפת לאשר הסדר פשרה שאליהם הגיעו.

‏לפי ההסדר, התובענה הייצוגית תאושר כלפי כל הנתבעים, אך תתקבל כלפי דסק"ש בלבד ותידחה ביחס לכל הנתבעים האחרים אישית, כולל דנקנר; יינתן פסק דין נגד דסק"ש המורה לה להעביר תרומה בסך 18 מיליון שקל לטובת הציבור בכללותו, וזאת באמצעות הקמת עמותה שמטרתה סיוע לאוכלוסיות חלשות באזורי הנגב, הגליל ועוטף עזה, באמצעות חלוקת מלגות ללימודי משפטים, חשבונאות וכלכלה, וסיוע וטיפוח אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים כמו נוער במצוקה, ילדים ומבוגרים הסובלים מליקויים התפתחותיים, קשישים ועוד.

עוד נקבע בהסדר הפשרה כי התובע יזכה לגבול בסך 750 אלף שקל, ואילו עורך דינו אמור לקבל 3.24 מיליון שקל.

‏‎‎הסדר ללא פיצוי

‏‎‎היועץ המשפטי מדגיש בעמדתו כי דסק"ש בלבד תהיה זו שתתרום סכומים מכיסה, ולא אף אחד מבין בעלי התפקידים בה, לרבות דנקנר. עוד הוא מדגיש כי סכום הפשרה יעמוד לטובת הציבור בכללותו, ולא לטובת קבוצת המקופחים כתוצאה מהליך ההנפקה בכור, שהיווה עילה להגשת התביעה. "כתוצאה מכך", נכתב בעמדת היועץ, "הקבוצה שהוגדרה בבקשת אישור התובענה לא תזכה לפיצוי כלשהו, וגם כל מחזיק אחר של מניות כור לא יזכה בפיצוי כלשהו".

‏לדברי וינשטיין, "הפשרה לא מפצה את חברי קבוצת המקופחים באופן כלשהו, אך יוצרת מעשה בית דין שנוטל מחברי הקבוצה את זכות התביעה. לכן היא איננה מגשימה את אחת ממטרות חוק תובענות ייצוגיות - מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין. לא ראוי לאשר הסדר פשרה שאינו מפצה את חברי הקבוצה".

בנוסף, לדבריו, "הפשרה ממומנת באופן בלעדי רק על-ידי דסק"ש, ובעקיפין על-ידי בעלי מניות מהציבור בדסק"ש, שאין מחלוקת כי לא הפרו דין כלשהו. שאר המשיבים - נגדם הועלו רוב הטענות - אינם תורמים להסדר ולו שקל אחד, וזאת ללא כל הסבר".

‏‎‎הסדר לא סימטרי

‏‎‎יצוין כי בבקשת התובענה הייצוגית נתבעו סכומים גבוהים בהרבה מסכום הפשרה שהושג לבסוף. כך, דובר שם על סכומים של 272 מיליון שקל, או לחילופין 73 מיליון שקל על-פי חישוב אחר.

קבוצת הנפגעים הוגדרה בתובענה הייצוגית כקבוצת כל בעלי מניות כור לפני ההנפקה המקפחת, שאינם נמנים עם קבוצת השליטה, ושלא מימשו את זכותם לרכוש מניות בהנפקה המקפחת.

"לא ניתן להתעלם מהא-סימטריה שבהסדר הפשרה", טוען היועץ המשפטי, "בעוד שחברי הקבוצה אינם מקבלים דבר במסגרת ההסדר, נציגי הקבוצה שנפגעה לכאורה זוכים לפיצוי משמעותי ביותר בהיקף של מיליוני שקלים".

‏טענות קשות יש ליועץ גם נגד העובדה שההסדר כולו אמור להיות ממומן מכספי דסק"ש ולא מכספי הנתבעים האחרים - בעלי השליטה והדירקטורים. "לב-ליבן של הטענות המהותיות בבקשת האישור אינן נגד דסק"ש, אלא נגד הפרסונות שקיבלו את ההחלטות הבעייתיות. ברור לחלוטין כי הטענות המהותיות מופנות נגד הדירקטורים ובעלי השליטה בדסק"ש ובכור, שלטענת התובע רקחו תוכנית שלטענתו אינה כדין.

"לעמדת היועץ המשפטי, מבנה הפשרה מעלה חשש כי התביעה נגד הדירקטורים ובעלי השליטה נדחית לא משום שהתביעה אינה טובה, אלא משום שבמסגרת הפשרה דסק"ש מבקשת 'לפדות' על חשבונה גם את הטענות נגדם". ‏‎‎‏(ת"צ 3118/09).

"לפנים משורת הדין"

מדסק"ש נמסר בתגובה: "הסדר הפשרה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק תובענות ייצוגיות, והוא נעשה לפנים משורת הדין, לטובת דסק"ש ולטובת הציבור, מבלי להכיר באחריות כלשהי של דסק"ש ושל הדירקטורים של כור. כל זאת לאור העובדה שדסק"ש והדירקטורים דוחים מכל וכל את הטענות המועלות נגדם בתביעה.

"דסק"ש והדירקטורים הגישו התנגדות מפורטת לבקשתו של יעקב סבו לאישור הגשת תביעה ייצוגית. נוכח העובדה שגם לפי הטיעונים שהועלו על-ידי יעקב סבו עצמו, קיים קושי אובייקטיבי בהגדרתה של קבוצת התובעים שבשמה הוא מבקש לפעול כתובע ייצוגי, הועלה הרעיון לפיו דסק"ש תרים תרומה לטובת הציבור למטרות שנקבעו כדלקמן: סיוע לאוכלוסיות חלשות באזורי הנגב, הגליל ועוטף עזה, לרבות בדרך של חלוקת מלגות ללימודי משפטים, חשבונאות, כלכלה ותחומים נוספים שיש בהם לתרום לקידום הממשל התאגידי בישראל".

‎‎הסדר הפשרה המוצע

* ‎‎התובענה הייצוגית תאושר כלפי כל הנתבעים, אך תתקבל כלפי דסק"ש בלבד ותידחה ביחס לכל הנתבעים האחרים אישית, כולל דנקנר.

* ‏‎‎יינתן פסק דין נגד דסק"ש, המורה לה להעביר תרומה בסך 18 מיליון שקל לטובת הציבור בכללותו, וזאת באמצעות הקמת עמותה.

* ‏‎‎התובע יזכה לגמול בסך 750 אלף שקל, ואילו עורך דינו אמור לקבל שכר-טרחה בגובה 3.24 מיליון שקל. ‏