בלדה לעוזב קיבוץ

הסרט "מבצע סבתא" הפך ממהתלה לבלדה, מדאחקה לגעגוע

"מבצע סבתא", ד' 21:03, "יס 2"

במילה אחת: תענוג. בקצת יותר מילים: יש פרויקטים שהזמן עושה להם חסד. רעיון מצחיק שעלה בתום ערב של יותר מדי אלכוהול או דברים אחרים, הופך לתסריט שעם השחקנים הנכונים ממריא אל על, וכך למרות פשטותו של הרעיון, ויש שיאמרו אף טיפשותו, מעניקה לו הפרספקטיבה התרבותית, היסטורית רבדים חדשים, שהיוצר המקורי אפילו לא התכוון אליהם.

הדוגמה המפורסמת ביותר בז'אנר היא כמובן "גבעת חלפון". מהתלה מטופשת בבסיסה, שצוות שחקנים מוכשר הפך להצלחה, אבל הפרספקטיבה ההיסטורית הפכה למשל על ישראל המתרסקת של שנות ה-70. משל שהתסריטאים אסי דיין ונפתלי אלתר, כלל לא התכוונו לכתוב.

גם "מבצע סבתא" שמספר על שלושה אחים שמנסים להביא את סבתם לקבורה בקיבוץ, הפך לכזה. אם לפשט את התאוריה, הוא הפך ממהתלה לבלדה, מדאחקה לגעגוע. הוא מציג באופן גרוטסקי את איש הסיירת, הקיבוצניק שמנסה לעשות לערבים מה שהוא עושה למתנדבות. על פניו זה מצחיק, אבל משהסתלקה דמותו של הקיבוצניק הלוחם מחיינו והוחלפה בדמותו של המתנחל הצעיר, נוסף לדמות, כמעט בעל כורחה, גם ממד עמוק יותר.

כמה דמעות של צחוק ואחת של געגוע

כל מי שחי אי פעם בקיבוץ ונחשף להווייתו, לא יכול שלא למחות כמה דמעות של צחוק ואחת של געגוע: לדור המייסדים ולסכסוכים שטיפח במשך השנים, למוסר העבודה הירוד בחלק מהענפים, לסיפורי הגבורה של הלוחמים, לאובייקט המיני שהיו המתנדבות, למתנדב המסטול, ל"סחבקיה" בין המפקדים הבכירים בצה"ל - שהרי כולם מאותו הכפר, או במקרה דנן, מאותו הקיבוץ.

הסיפור שמתחיל בעובדה ש"סבתא חיה מתה", הופך ממקאמה לקינה, בזכות העובדה שכל התנועה הקיבוצית מתה ביחד עם "סבתא חיה". רמי הויברגר, רמי סמולרצ'יק, עינת ויצמן, רותם אבוהב ואחרים, הופכים את הקומדיה הקצרה הזאת של דרור שאול לנדבך חשוב בארון הסרטים הישראלי.