מחטפי השכר בבורסה על הכוונת של רשות ני"ע

לקראת כניסתו לתוקף של חוק שכר הבכירים (תיקון 20 לחוק החברות), בעוד כשבוע וחצי (12.12), גובר גל "מחטפי השכר" בשוק ההון. לא מעט חברות מנצלות את חלון ההזדמנויות ההולך ונסגר לאישור שכרם של מנהליהן הבכירים, ללא אישור של רוב בעלי המניות מקרב הציבור, כפי שדורש התיקון. ה"מחטפים" האחרונים התרחשו בבית ההשקעות דש איפקס ובחברת ההשקעות המפסידה ישראלום של מתיו ברונפמן.

כך, עידו נויברגר, מנכ"ל דש איפקס , יזכה לרפד את כיסיו במענק של 2.5 מיליון שקל, רגע לפני שבעלי מניות המיעוט זוכים להביע את דעתם בנושא. בצהרי שישי עדכן בית ההשקעות של אלי ברקת על אודות מענק חד-פעמי של 2.5 מיליון שקל לנויברגר, שיוענק לו נוסף על הבונוס הרבעוני תלוי התוצאות, שלו הוא זכאי.

בדירקטוריון דש ציינו כי המענק ניתן לנויברגר "לאור תרומתו הרבה כמנכ"ל לפעילות החברה ופיתוח עסקיה, ובמיוחד לאור נכונותו להמשיך לכהן כמנכ"ל החברה, לבקשת החברה, לתקופה בלתי קצובה".

הערה זו ניתנה על רקע הודעתו של נויברגר מאוקטובר 2011 על רצונו לסיים את תפקידו כמנכ"ל, ועל תוכניותיו להקים פעילות עסקית חדשה. עוד ציין הדירקטוריון כי "נויברגר השקיע מאמצים מיוחדים, והוביל בהצלחה, תוך השקעה יוצאת דופן, שורה ארוכה של מהלכים מורכבים בשנת 2012, ובכלל זה את ניהולה השוטף של החברה בתקופה קשה ומאתגרת בשוק ההון בכלל, ובחברה בפרט".

מצטרפים לבכירי החברה לישראל

ישראלום מתמודדת בחודשים האחרונים עם הרעה ניכרת במצבה הפיננסי, ובניסיונותיה להגיע להסכמות מול מחזיקי האג"ח, שלהם היא חייבת 220 מיליון שקל. החברה הציגה אתמול תנאי שכר מופחתים שיוענקו לרון הדסי בתפקידו כסגן יו"ר החברה. בתמורה לקיצוץ של כ-40% בדמי הניהול של הדסי - ל-65 אלף שקל, שמשקפים עלות שכר שנתית של 920 אלף שקל - היקף העסקתו צומצם ל-100 שעות חודשיות (ממוצע של פחות מ-5 שעות עבודה ביום).

נויברגר והדסי מצטרפים לשורה של מנהלים בכירים, אשר החברה שבה הם מועסקים מבקשת לאשר שיפור בתנאי ההעסקה יום לפני כניסתו לתוקף של תיקון 20. בשבוע שעבר נודע כי גם ראשי החברה לישראל - המנכ"ל ניר גלעד והיו"ר אמיר אלשטיין - קיבלו שיפור בתנאי העסקתם, כך שעלות שכרם השנתית תעמוד על כ-16 מיליון כל אחד (לא כולל מענקים), ותכלול הטבת אופציות ענקית כחלק מתוכנית אופציות של 240 מיליון שקל לבכירי החברה והחברה הבת כיל.

בכנס שקיימה היום פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC ישראל קיבלו לראשונה הדירקטורים בחברות איום מרומז מצד הרגולטור, לגבי השלכות אפשריות של מתן אישורים מסוג זה בחלון הזמנים עד כניסת התיקון לתוקף.

עו"ד שיראל גוטמן-עמירה, מנהלת מחלקת תאגידים ברשות לני"ע, אמרה כי "יש 'גניבת סוסים' של חברות שמבקשות לאשר שכר קודם לכניסת התיקון לחוק, בעוד הן יודעות מה הנורמות שלו - זה לא ראוי, אחרי שהמחוקק הביע את דעתו בנושא וכשהפתרון לנושא הוא דיאלוג".

גוטמן ציינה כי קביעה מפורשת בחוק של שיקולים שעל הדירקטוריון וועדת התגמול לקחת, הופכת אותם, כבר במועד פרסום החוק, לסטנדרט. בהתאם לכך, הדירקטורים עלולים למצוא את עצמם בבעיה מול טענות שיעלו בעתיד בעלי מניות המיעוט בנושא התעלמות החברות מהסטנדרט שהציב החוק, ויכולים לגרור את הדירקטורים לביהמ"ש.

גוטמן הוסיפה כי "עד כמה הליך האישור יכול להיות מנותק מהתיקון? בכל הנוגע לשיקולים שנכנסו לתיקון, המחוקק מביע דעתו על אמות המידה המינימליות של דירקטוריון בבואו לשקול את השיקולים הנדרשים לאישור שכר בכירים. חברה שגונבת את אותם סוסים בעת הנוכחית ולא מתייחסת לאותם שיקולים, עלולה למצוא עצמה בבעיה".

עוד ציינה גוטמן כי, "החברה חייבת להתייחס לקשר שבין התרומה של המנהל לתמורה שניתנה לו". על הגופים המוסדיים היא אמרה כי יש להם "הכוח להיות שחקן פעיל, ולנסות לחולל שינוי שאנחנו מייחלים לו. הם צריכים לעשות שימוש יעיל בכוח ההצבעה שיש להם".

לדבריה, "יש סיכון בגיבוש מדיניות תגמול עמומה. מעבר לכך שהיא לא תואמת את תכלית החוק, היא עלולה לקרב אותנו לרגולציה הדוקה יותר. מדיניות קונקרטית יכולה להגדיל את אמון הציבור בשוק ההון, שנמצא בשפל, ושכר הבכירים הוא אחד מהנקודות שהובילו לשפל הזה".

גוטמן גם רמזה לחברות הקטנות, שחוששות מהשלכות התיקון עליהן, ואמרה כי "אחד הדברים שנשקלים זה הבחנה בין חברות גדולות וקטנות".

 המנהלים הבולטים

 מחטפי השכר