הערכות: הראיות החדשות נגד ליברמן יחמירו את נוסח כתב האישום

היועמ"ש וינשטיין הורה לזמן את ליברמן לתת עדות במשטרה לצורך השלמת חקירה, בעקבות עדותם של גורמים שונים בוועדת המינויים במשרד החוץ

שר החוץ המתפטר, ח"כ אביגדור ליברמן, יזומן בימים הקרובים להשלמת חקירה במשטרה, כדי למסור את תגובתו לעדויות שנאספו בימים האחרונים על-ידי החוקרים, של חברי ועדת המינויים בשירות החוץ.

זאת, במסגרת השלמת החקירה שעליה החליט היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לאחר חשיפת ערוץ 10 שלפיה המשטרה לא גבתה את עדויות חברי ועדת המינויים בחקירה המקורית, אף שאלה יכלו לשפוך אור על מידת המעורבות והלחצים האפשריים שהפעיל ליברמן במטרה לאשר את מינויו של זאב בן-אריה לשגריר בלטביה.

במקביל, שוקל מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, אם לקיים בדיקה של התנהלות הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה בפרשת ליברמן.

אמש (א') הודיע משרד המשפטים כי ליברמן יזומן לעדות בהקדם האפשרי, לאחר שבימים האחרונים חקרה המשטרה את הגורמים הרלוונטיים בפרשה, דהיינו חברי ועדת המינויים.

יצוין כי מינויו של בן-אריה לשגריר בלטביה אושר ב-3 פורומים - האחד הוא ועדת המינויים בשירות החוץ, שבראשה עמד סגנו של ליברמן, דני איילון; השני הוא ועדת השרים שבראשה עמד ליברמן עצמו; והשלישי הוא הממשלה, שאישרה גם היא את מינויו של בן-אריה כחלק מחבילה מינויים שהובאו לאישורה.

בסופו של דבר בן-אריה לא התמנה לשגריר בלטביה, לאחר שבתחקיר הביטחוני המקדים התגלתה פרשת הדלפת מסמך חיקור-הדין על-ידו לליברמן, בעת ששימש שגריר בבלארוס.

לפי הודעת משרד המשפטים, "כתב האישום נגד ליברמן מייחס לו עבירה של הפרת אמונים, בין היתר בגין הבאת הצעה למינוי בן-אריה לשגריר בלטביה, לאישור ועדת השרים למינויים ולאישור הממשלה, למרות שידע על מעילת השגריר באמון שנעברה בקשר לעניינו. כמה ימים לאחר מכן החלו פרסומים שבהם צוטטו גורמים שונים בעילום-שם בנוגע להליך המינוי בוועדת המינויים.

"מהפרסומים השתמע כי ייתכן שליברמן היה מעורב במינוי השגריר ברמה העולה על זו שיוחסה לו על-פי כתב האישום. בעקבות זאת, ולמרות שלא היה בכך צורך לביסוס כתב האישום שכבר הוחלט להגישו, הוחלט לחקור את הטענות החדשות. בשל כך מתעכבת הגשת כתב האישום".

יצוין כי על-פי הערכות גורמים המקורבים לפרשה, העדויות הנוספות שנמסרו בימים האחרונים מסבכות את ליברמן במישור הפלילי, אחרת הוא לא היה נדרש למסור עדות נוספת.

עם זאת, טרם התבהר האם העדויות מספקות ראיה ישירה למעורבות אקטיבית של ליברמן באישור המינויים, באופן שמחמיר את השתית העובדתית נגדו מעבר לסעיף האישום הקבוע כעת בכתב האישום - מירמה והפרת אמונים.

במקרה כזה, הנראה לפי שעה בסבירות נמוכה, ייתכן כי הראיות עשויות לבסס מהלך של תמורה מצד ליברמן ל"מתת" שקיבל בדמות המידע שהודלף לו ממסמך חיקור-הדין, ובכך להביא להעמדתו לדין של ליברמן בעבירת לקיחת שוחד.

גם אם התשתית העובדתית הנוספת לא תביא לשינוי סעיף האישום אלא העובדות בלבד, במקרה של הרשעה הדבר עשוי להיות משמעותי במיוחד בשלב הטיעונים לעונש ומתן גזר הדין. זאת, משום שהרשעה בעבירת מירמה והפרת אמונים בדרגת חומרה גבוהה יותר מכפי שהוערך תחילה, עשויה לגרור גם רכיבי עונש מחמירים יותר, של מאסר על-תנאי, וכן לצמצם את הספקות שבית המשפט ישתכנע שבמעשיו של ליברמן יש קלון. לדבר זה תהיה השלכה ישירה על האפשרות של ליברמן לשוב לזירה הפוליטית בתום המשפט.

הופסק המו"מ עם הסנגורים

סניגוריו של ליברמן, עורכי הדין גיורא אדרת וירון קוסטליץ, הפסיקו את המגעים שהתנהלו בשבוע שעבר עם לשכתו של וינשטיין באשר למהות כתב האישום ולפרוצדורת הטיפול בו בבית המשפט. זאת, ככל הנראה, לאחר שאפסה תקוותם לקיים משפט-בזק, שיוכל להסתיים בטרם תתכנס הכנסת ה-19 אחרי הבחירות.

בין היתר הופסקו המגעים לאחר שהתברר שוינשטיין נחרץ בעמדתו כי במעשיו של ליברמן יש קלון, וזאת עוד לפני סבב השלמת החקירה הנוכחי. פירוש הדבר שליברמן יהיה מנוע מלשוב לכהן בממשלה לאחר הבחירות, אם יורשע ובית המשפט ישתכנע בשאלת הקלון, ואולם לא ברור משך הזמן שבו תימשך המניעות.

עוד נודע כי בכוונתם של סניגורי ליברמן לטעון שלא רק שבמעשיו אין קלון, אלא שגם לאחר סבב השלמת החקירה - עדיין ייטען על-ידם שהוא כלל לא עבר כל עבירה. זאת, על בסיס הנימוק שלא הייתה לו כל נגיעה לחברי ועדת המינויים בשירות החוץ; כי לא חלה עליו חובה לנקוט פעולה אקטיבית של הרחקתו של בן-אריה מתפקידים במשרד החוץ עם כניסתו של ליברמן לכהונת השר; כי במינויים למטה המדיני של השר ולשגריר בלטביה לא היה משום קידום, לעומת תפקידו של בן-אריה בעת כניסתו של ליברמן למשרד, בדסק אירו-אסיה; וכי הפרת חובת הדיווח לממשלה ולוועדת השרים לא עולה כדי עבירה פלילית המצדיקה הגשת כתב אישום - בין היתר על בסיס תקדים צחי הנגבי בפרשת מינויו של רוני בר-און ליועמ"ש.

"חקירה רשלנית"

בד-בבד הודיע היום (ב') משרד מבקר המדינה כי טרם החליט אם להיענות לפנייתן של תנועת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון, לבדוק את התנהלות הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה בפרשת ליברמן.

"מכתבה של תנועת אומ"ץ הגיע רק אתמול", נמסר ממשרד המבקר, "וכן התקבל במשרדנו מכתב מהתנועה לאיכות השלטון. המכתבים טרם נבחנו".

אומ"ץ פנתה למבקר בטענה כי "התנהלותו של וינשטיין ובטיפולו לאורך כל התקופה הממושכת בתיקיו של ליברמן מעוררים ספקות לא רק לגבי מהות החלטותיו אלא לגבי התנהלותו הבסיסית. התברר שחרף הזמן הרב שעבר נעשתה חקירה רשלנית, ורק בימים האחרונים החלו לגבות עדויות נוספות מאנשים שהיו מעורבים בעבירה שביצע לכאורה ליברמן, על-ידי הענקת מינוי דיפלומטי חדש לשגריר שסרח".

התנועה לאיכות השלטון ציינה בפנייתה כי "העובדה שהשלמות חקירה מתבקשות לאחר ההחלטה על הגשת כתב האישום ולאחר פרסום החלטה מנומקת בעניין, מעלה חשש בדבר התנהלות לא תקינה מצד גורמי אכיפת החוק. התנהלות מעין זה עלולה לגרור פגיעה במעמדם של גורמי אכיפת החוק בעיני הציבור עד כדי פגיעה באמון הציבור במוסדות אלה".