הסיכויים של ליברמן

כתב האישום המתוקן: פחת הסיכוי לעסקת טיעון, גבר הסיכוי לקלון

בימים הקרובים, לאחר שכתב האישום נגד ח"כ אביגדור ליברמן יוגש לבית משפט השלום, וייפתח משפטו של שר החוץ לשעבר, עתידים להיחשף חומרים מעניינים במיוחד. בין היתר הם יכללו את תמלילי העדויות של חברי ועדת המינויים בשירות החוץ - סגן השר דני איילון, השגרירים יוסי גל ושמעון רודד, וכן חוות-הדעת הקטלנית שחיבר המפקח הכללי בשירות החוץ, ויקטור הראל, באשר לתפקודו של זאב בן-אריה בכהונתו כשגריר בבלארוס.

הראל עצמו נכלל ברשימת עדי התביעה גם בנוסח הקודם של כתב האישום, לפני שבועיים. שמם של האחרים, שעדויותיהם נגבו לראשונה בסבב השלמות החקירה בשבוע האחרון, נוסף כעת.

הדרמה המשפטית עשויה להתעצם מעבר למסמכים יבשים, או עסיסיים, שיתויקו בקלסרי בית המשפט. היא עשויה ללבוש נופך של גירסאות סותרות בבית המשפט, כאשר דני איילון יזומן אל דוכן העדים ויספר שנקרא אל לשכתו של ליברמן ערב הדיון בוועדת המינויים, כדי שייאות להעביר את מינוי בן-אריה, בעוד ליברמן ידבק בגירסתו כי לא שוחח, לא הפעיל לחצים, והמסרים הועברו בגלים טלפתיים בלבד.

חברים אחרים בוועדת המינויים עשויים לספר כי אילו היו יודעים על חוות-הדעת השלילית של הראל, לא היו ממהרים לתמוך במינוי השגריר הכושל לכהונה במדינה נוספת.

ההתעשתות של וינשטיין

מה יכול למנוע את חשיפת החומרים ואת הדרמה המשפטית הצפויה? למשל, אם ליברמן יחליט להודות בעובדות כתב האישום, ולהעביר את הדיון לפסים משפטיים בלבד, בשאלה האם העובדות הללו כלל מגלות עבירה. אלא שלליברמן היה קל יותר ללכת במסלול הזה, בנוסח הקודם של כתב האישום, שייחס לו מעורבות פסיבית יותר בקידום המינוי של בן-אריה.

הנוסח החדש, המייחס לו אקטיביות בלתי משתמעת לשתי פנים, מקשה על הטענה שעובדות כתב האישום מגלות לכל היותר עבירה משמעתית ולא פלילית. כתב האישום כבר אינו גבולי בין מירמה והפרת אמונים לבין התנהגות לא אתית; הוא הפך להיות גבולי בין מירמה והפרת אמונים לבין לקיחת שוחד.

מה שעוד יכול למנוע את המופע בבית המשפט הוא עסקת טיעון, אלא שזו הולכת ומתרחקת, ככל שעובדות כתב האישום הולכות ומחמירות.

לכאורה, היועמ"ש יהודה וינשטיין יכול "לשלם" באמצעות מחיקת פרטים כאלה או אחרים מתשתית העובדות המתוקנת, אלא שמה שמעניין את ליברמן הוא הקלון, וכאן חלה הקשחה נוספת בעמדתו של היועץ המשפטי, שמלכתחילה לא היה מוכן לזוז מעמדתו, שלפיה בעבירה שביצע ליברמן יש קלון. ואם וינשטיין נקט עמדה כה קשוחה על בסיס הנוסח הקודם, מקל וחומר שלא יסכים לזוז ממנה על בסיס הנוסח החדש של כתב האישום.

בעת שסנגוריו של ליברמן התכוננו לקרב המשפטי הקודם, המבוסס על הנוסח הפסיבי יותר של האישום, הם תרו ומצאו את החלטת היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין, לסגור את התיק נגד צחי הנגבי בפרשת בר-און-חברון מחוסר ראיות מספיקות.

הנגבי, כזכור, נחקר בחשד כי הסתיר מהממשלה, בעת שזו אישרה את מינויו של עו"ד רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה, את עמדתו של נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, ביחס למינוי.

הנגבי, שר המשפטים דאז, דיווח לממשלה ששוחח בנושא עם ברק, אך לא סיפר כי חוות-דעתו של ברק הייתה כה שלילית בנוגע לבר-און, עד שלדבריו לא היה ממנו אותו גם לשופט שלום.

אין קביעה שיפוטית ביחס להתנהלות זו של הנגבי, מאחר שהתיק נגדו מעולם לא הגיע לבית המשפט. ואולם המחדל שבאי-הדיווח נראה כמקביל להתנהלותו הנטענת של ליברמן בפרשת השגריר.

כל זה נכון עד לכתב האישום הנוכחי. וינשטיין, חבול ממהלומות כואבות שספג בשבועיים האחרונים, התעשת לאחר הפרסום המביך על המחדל החקירתי, ופעל בזריזות מרשימה לתיקון הליקוי.

התקווה כעת היא שההליך המשפטי יחזיר את הזרקור הציבורי בחזרה לנושא העיקרי - התנהלותו הפלילית לכאורה של שר החוץ של מדינת ישראל בנוגע לתחום המיניסטריאלי שעליו הופקד.

צרו איתנו קשר *5988