גרמן: "כשיאיר התחיל לדבר על פוליטיקה החיבור היה טבעי"

ראש עיריית הרצליה התפטרה אחרי 14 שנות כהונה ■ בריאיון ראשון מאז חברה ל"יש עתיד" היא מספרת על הטבלאות שערכה בעד ונגד המהלך, על ההתנהלות מול בעלי הון, על כך שמעולם לא הוצע לה שוחד ועל תוכניותיה לחיים כחברת כנסת

יעל גרמן התעקשה לקיים את הריאיון הראשון מאז הודיעה על כוונתה לפרוש מראשות עיריית הרצליה לטובת הכנסת, בפארק הרצליה. לאחר שלוש קדנציות, מועמדת מספר שלוש בסיעת "יש עתיד" של יאיר לפיד מרגישה נוח יותר מחוץ לבניין העירייה, שממנו היא נפרדת לאחר 14 שנים. "לחשוב שהיו צריכים להיות כאן מגדלים", היא אומרת, ומציינת כי הפארק העירוני הוא ההישג הגדול ביותר בשנות כהונתה.

במשך תשע שנים נאבקו 244 בעלי הקרקע בת ה-717 דונם, שחלמו לראותה הופכת מקרקע חקלאית לשכונה יוקרתית, עם גרמן, שביקשה להפקיע את הקרקע לטובת הקמת פארק. "ביום הראשון שנכנסתי ללשכת ראש העירייה נתקלתי בתוכנית של ראש העירייה יוסף נבו להקים פארק בשטח הזה". בהקמת הפארק ראה נבו אפשרות לטשטש את הפערים בין החלק המערבי והמדושן לחלקי העיר הצנועים יותר, שמופרדים זה מזה חברתית וגיאוגרפית על ידי נתיבי איילון. "תליתי את התוכנית של נבו על הקיר בלשכה וזה היה הדבר הראשון שהחלטתי עם עצמי שאלך עליו עד הסוף".

המאבק העיקש בין הצדדים הגיע לכל הערכאות האפשריות, הוועדה המחוזית, המועצה הארצית ואפילו בית המשפט. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שרה דותן קיבלה בשנת 2005 את עמדת בעלי הקרקע וקבעה כי במתחם הבאסה יוכלו להיבנות 1,400 דירות במגדלים. "זה היה היום הקשה ביותר בחיי כראש עירייה", משחזרת גרמן. "פשוט יום שחור. הרגשתי כאילו חטפתי בוקס בבטן. ויחד עם זאת הבנתי שאין מקום לוויתורים ונעתור לעליון. במארס 2008 נשמתי לרווחה כשהעליון הפך את ההחלטה וקיבל את העמדה שלנו שבנייה על חלק מהפארק מעקרת את הרעיון להקים פארק שילדים יוכלו לרוץ בו. היום כשאני הולכת כאן בפארק אני יודעת שהמאבק היה שווה כל שנייה בתשע השנים האחרונות".

חודשים התלבטתי

- מה הפיל את הפור בהחלטה לעזוב את כל זה לטובת הכנסת?

"זה משהו שהתבשל אצלי זמן רב. במיוחד כשהתמודדתי מול הישראבלוף הישראלי, שבא לידי ביטוי בניסיונות להציג דירות מגורים במרינה כדירות נופש, במאבק באנטנות הסלולריות, במאבק בחברה קדישא. הבנתי שעד שלא יקום דור שיגיד שמי שלא מכבד את החוק יקבל עונש לדוגמה, הישראבלוף לא ייעלם.

"ועם זאת, חודשים ארוכים התלבטתי. היו ימים שדעתי הייתה אחת, וימים שדעתי הייתה אחרת לגמרי. מה שהכריע את הכף הייתה האפשרות להשפיע, שהיא מה שמניע אותי מאז שנכנסתי לפוליטיקה. פוליטיקה זה שינוי. הגעתי כאן למצב שאני מרגישה שאני יכולה להעביר את הלפיד בלב שקט לראש העיר הבא. הכלכלה של העיר יציבה ועל מסלול נכון. העיר הזאת היא מתנה לכל מי שינהל אותה ויש בה פוטנציאל נדל"ני גדול כי יש לה עדיין שטחים שמתוכננים ל-50 אלף יחידות דיור, זו כמות אדירה של אגרות והיטלי השבחה. החשש הגדול שלי שב-2013 יגיע מישהו עם מניעים זרים שלא באמת יחשוב על אינטרס הציבור ויראה רק את ההון שניתן לעשות כאן. יש פה פיתוי אדיר. עכשיו זו תהיה אחריותם של התושבים לזהות את המועמד הראוי עם השיקולים הנכונים".

- את נפרדת מעיר שאולי הכי מייצגת את הקיטוב הסוציואקונומי בישראל.

"זו אכן מצד אחד עיר עם רמה סוציואקונמית גבוהה מאוד בהרצליה פיתוח ובשכונת צמרות. מצד שני, יש לי שש שכונות קשות בהרצליה. אני תמיד אומרת שיש פריפריה בהרצליה, שבה אנשים גרים בדירות עמידר, מקבלים הבטחת הכנסה ומטופלים ברווחה. החוכמה לנסות ולצמצם את הפערים. המפתח לטעמי נמצא בחינוך, ואנחנו משקיעים בחינוך בשכונות השונות לא באופן שווה, נותנים מענה לאוכלוסיות חלשות והשנה עברנו לראשונה את כל ערי השרון בזכאות לבגרות. טיפסנו למקום ראשון, אחרי שנים במקום אחרון".

בהרצליה אין נוכחות של מגדלים ועד כה נכשלה כל יוזמה לפרויקט פינוי-בינוי. מדוע הנושא הזה לא קודם? "כל הרצליה תקועה בגלל קרן משרד הביטחון", מדגישה גרמן. "ההסכם שנחתם לאחרונה בין עיריית תל אביב ועיריית נתניה לבין משרד הביטחון להסטת הקרן, מתייחס לקרן אחרת ולא נחתם הסכם עם הרצליה. מרבית העיר מושפעת מהקרן ולכן לא ניתן לבנות בה מגדלים. יחד עם זאת, הנושא של תמ"א 38 מתקדם יפה מאוד. אם לפני שנה קיבלנו 20 בקשות לתמ"א, היום יש כבר למעלה מ-100 בקשות, והמספר רק עולה. אני מוצאת עצמי כל הזמן חותמת על היתרים לבקשות לתמ"א 38".

אחד המאבקים הבולטים שעמדת בראשם וטרם הסתיים, הוא המאבק בנושא דירות הנופש במרינה. "כשעשיתי רשימה של בעד ונגד אם לעזוב לטובת הכנסת, המרינה הייתה בראש רשימת הנגד. זאת אחד הדוגמאות הבולטות של הישראבלוף. כולם ידעו מה אומרת תוכנית בניין העיר, מה נאמר בדיונים בוועדת התכנון ובבית המשפט העליון, וידעו שאסור לגור בדירות נופש, אך בקריצת עין אמרו 'שיגורו ויהיה בסדר'. הפרקליטות והעירייה פעלו ללא יראה וללא משוא פנים כנגד התופעה. אנחנו כולנו חייבים להראות שלחוק יש משקל ושניתן לאכוף אותו. כי אם לא, זה יהיה הקצה של המדרון התלול שבו נמצאת כבר מדינת ישראל מבחינת אכיפת חוקי התכנון והבנייה והמסר יהיה חמור. אני מקווה מאוד שמי שיבוא אחריי ימשיך במאבק ולא ייכנע, ויבין שלפרשת דירות הנופש במרינה תהיה השלכה משפטית על כל דירות הנופש שנבנו לאורך ערי החוף בישראל.

"להערכתי, בשתי מערכות בחירות קודמות, מי שעמדו מאחורי חלק משני קמפיינים של מתמודדים נגדי היו בעלי הון מהמרינה, שהיה להם אינטרס שאלך. היום הם ודאי צוהלים".

- איך מתנהלים מול בעלי הון?

"הכול מתחיל בשאלה למי חייבים, עוד בקמפיין הבחירות. אם לא חייבים לסקטור מסוים, לא לוקחים תרומות בפריימריז, אין חובות ואפשר לעבוד כמו שצריך. הקפדתי על כך מאוד ובשני הקמפיינים האחרונים עמדתי על כך שמרצ תממן את הקמפיין בלי לקחת שקל אחד תרומה, ובלי שאקח בעצמי שקל אחד תרומה. כשנבחרתי הייתי משוחררת לחלוטין משיקולים זרים. היכרויות אישיות לא היו לי, לא הסתובבתי בחוגים של בעלי הון ולכן לא הייתי מחויבת".

- הציעו לך פעם שוחד?

"אף פעם, אבל איומים היו. קיבלתי תביעה אישית ממוטי זיסר בסך 15 מיליון שקל בגין פרשת המרינה וראיתי אותה חד משמעית כאיום. לשמחתי עו"ד אלי זוהר הגן עלי יפה וזיסר נקנס ב-120 אלף שקל. גם כשניהלתי מאבק נגד חברות הסלולר, מנכ"ל פורום החברות הסלולריות אז, טל זילברשטיין, איים עלי ושאל האם אני רוצה שינתקו את הרצליה מהסלולר. לא עניתי, אלא הגשתי מיד תלונה. כשפגעתי במונופול של חברה קדישא ופעלתי להקים בית עלמין אזרחי ללא תשלום, הם תלו שלטי ענק על אוטובוסים: 'גרמן קוברת את הרצליה'. ולא נדבר על משפחות פשע שרצו להשתלט על שטחים בחוף הים. ברגע שהולכים לפוליטיקה צריך לשכוח מזה שכולם יאהבו אותך. בתפקיד כמו שלי אני לא יכולה לפחד או לדאוג מזה שלא יאהבו אותי. פוליטיקה היא שדה קרב, מלחמה קשה, אבל מלחמה משתלמת".

עברנו שורה שורה

- ועכשיו את נלחמת נגד הווילה של פדרמן, שכבר 30 שנה גרים ליד המלון בחוף.

"לא ידעתי שהשימוש בווילה אינו תואם את הייעוד. ידעתי שיש היתר בנייה ולא ידעתי שהשימוש שונה. ברגע שהדבר התגלה הוריתי לפעול משפטית נגד המשפחה. זו משפחה נהדרת ונפלאה, אבל אם פעלה בניגוד לחוק, שישיבו את הקרקע".

- איך תמליצי להתגבר על חור של 15 מיליארד שקל בתקציב?

"הכול עניין של סדר עדיפות. כמו שעשינו בתקציב העירוני - עברנו שורה-שורה, לא פסחנו לא על 100 שקל, לא על 1,000 שקל ולא על מיליון שקל. ומ-100 שקל שמורידים פה ו-1,000 שקל שם, גרמנו לתקציב להפוך מאוזן זו שנה חמישית ברציפות. אין תקציב בעולם שאין לו שומנים. תקציב הביטחון מופרז ואני בטוחה שזה כך בכל התחומים, למעט ברווחה. הפתרון נמצא בהסטות תקציב מהפחות חשוב ליותר חשוב. כשקיבלתי את העירייה גיליתי שמושקעים 20 מיליון שקל בשנה בספורט תחרותי. הורדתי את זה בחצי לטובת החינוך".

"אני לא רוצה להיות שרה, אלא להיות יו"ר ועדת חוקה"

- מתי פגשת לראשונה את יאיר לפיד?

"התראיינתי אצלו כשנבחרתי לראשות העיר. מאז עברו שנים רבות, ואז נפגשנו שוב כמה פעמים במפגשים חברתיים, ובכל פעם היינו מדברים על הבעיות במדינה, עוד לפני שנולד נושא הבחירות לכנסת. כשיאיר התחיל לדבר על מעבר לפוליטיקה החיבור בינינו כבר היה טבעי".

- כל השנים היית מזוהה עם מפלגת מרצ.

"נולדתי פוליטית במפלגת שינוי שהקים אמנון רובינשטיין, והצטרפתי למרצ כשרובינשטיין עזב למרצ. מפלגת יש עתיד זו חזרה הביתה מבחינתי. היא פשוט חופפת למצע ולעקרונות של שינוי".

- איזה משרד היית רוצה לקבל?

"אני לא רוצה להיות שרה. התפקיד שאני רוצה למלא הוא יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת. אני רוצה לעסוק בחקיקה שנוגעת לחוסר שוויון הזדמנויות. אם בהרצליה ב-2012 ניתן להדיר נשים ולמנוע מהן להופיע בציבור בחגיגות שמחה תורה, המצב קשה מאוד. ההקצנה הדתית מסכנת את הדמוקרטיה ולכן החוק האזרחי צריך לשלוט במדינה. הדרת נשים צריכה להיחשב עבירה פלילית. צריך לחזק את השוויון בין גברים לנשים, בין דתיים לחילוניים, בין אתיופים ללא אתיופים, ערבים ליהודים, בין הומוסקסואלים ללא הומסקסואלים, ולהכיר בנישואים חד מיניים.

"לקח לנו 64 שנים ובמקום להתקרב לחוקה ברוח מגילת העצמאות, התרחקנו ממנה. זה מה ששכנע אותי ללכת מהמקומי לארצי. אם דברים לא ישתנו, הצעירים לא יישארו כאן. אני נתקלת בחברים של הילדים שלי שמספרים לי שהם שוקלים ברצינות לעזוב את הארץ וזה מחריד".

מבחינת יוקר המחיה מבהירה גרמן כי "אנחנו לא מחויבים לוועדים הגדולים, לא לנמלים או לחברת החשמל ולא לתאגידים הגדולים. נפעל להורדת מחירי החשמל, לפתיחת המשק לתחרות ולתמיכה בעסקים קטנים".

"בכל מקרה, אנחנו לא בכיס של אף אחד. נציב תנאים ברורים לכניסה לקואליציה, ואם הם לא ימומשו, אין לי שום בעיה לשבת באופוזיציה. ניתן לבנות ממשלה מצוינת מישיבה באופוזיציה, גם אני הגעתי לראשות העיר מאותו מקום".

- איך קיבלו במשפחה את הצעד שלך?

"אמי ז"ל תמיד ביקשה ממני שלא אלך לכנסת כי היא מפחדת מהנסיעות שאעשה לירושלים כל יום. לשמחתי, בעלי יוסי מפרגן לי ואפילו הצהיר בפני שהוא מוכן להסיע אותי כל בוקר לירושלים, כדי שלפחות את טרדת הנהיגה אסיר מעצמי".

"כואב לי הלב שהמוני צעירים מהרצליה עוזבים לנתניה"

- מה תוכלי לעשות מירושלים בכל הקשור לניסיונות לפתור את מצוקת הדיור?

"מצוקת הדיור הייתה כתובה על הקיר במשך שנים ונוצרה על ידי כל הממשלות. בראש ובראשונה בשל התפיסה המוטעית, הרווחת עד היום, בנוגע לקרקע. המדינה רואה באדמות משאב כלכלי שיש למצות את הרווח הכספי ממנו. כל השנים פגשתי שרי שיכון ואוצר, ביקשתי להקצות קרקע לבנייה לזוגות צעירים, וכולם לאורך השנים בכל הממשלות - עבודה, ליכוד וקדימה - השיבו לי שבגלל שהרצליה נמצאת באזורי ביקוש, לא יקצו לה קרקעות בזול. התפיסה הזאת מרתיחה אותי. הסברתי להם שבהרצליה יש פריפריה, ישנם זוגות שידם אינם משגת לרכוש דירה וגם לא לשכור דירה, ומדיניות הממשלה מגלה אותם מהמקום שבו הם גרים ומקבלים תמיכה כלכלית ונפשית ויומיומית מהוריהם. הממשלה לא מבינה שזוג צעיר שמתרחק מההורים נקלע להוצאות נוספות בגלל היעדר עזרה. כשאני רואה בשנים אחרונות המוני צעירים מהרצליה עוזבים לנתניה, כואב לי הלב. ברמה הארצית מביאים לכך שישראל מתחלקת למדינת מרכז עם מחירי שיא, אוכלוסיה אמידה ובדרך כלל מבוגרת, ופריפריה צעירה וענייה. זו מדיניות שגויה".

- והמדיניות הנכונה?

"רק ברגע שהמדינה תגדיר דיור בר השגה כמצרך ציבורי, היא תבין שהיא צריכה לתת את הקרקעות לפרויקטים כאלה במחיר אפס, ובמיוחד באזורי הביקוש, שם הקושי לקנות דירה הוא הכי גדול. המימון צריך להגיע מהגופים המוסדיים, ומובטחת להם תשואה של 4%-7%, והקריטריונים חייבים לכלול מיצוי כושר השתכרות, ולא ותק נישואין. גם עבור המוסדיים ההשקעה הרבה יותר בטוחה כשהם משכירים את הדירות למי שעובד. איזה בעל דירה מוכן להשכיר דירה למשפחה שלא עובדת? גם כלפי החרדים, המדינה תרוויח והם ירוויחו אם נחייב אותם ללמוד לימודי ליבה, שהם הבסיס המינימלי להשגת עבודה. אני מאמינה שהציבור החרדי, שוודאי לא מעוניין להישאר המגזר העני ביותר במדינה, ייצא לעבוד. ואז הוא גם יוכל לענות על קריטריון כושר ההשתכרות וגם יביא לעלייה של 2% בתמ"ג, שמשמעותה סתימת 15 מיליארד שקל החור בגירעון.

"באנגליה, אגב, הקימו כפר אולימפי לקראת האולימפיאדה בלונדון. ומה עשו איתו אחרי האולימפיאדה? דיור להשכרה. אז בלונדון אפשר, ודווקא בישראל כשהמדינה היא בעלת הקרקע, לא ניתן לעשות את זה?"