הפרטיות נדחקת לפינה זנוחה

הרשות למשפט וטכנולוגיה נותרה ללא ראש לחצי השנה הקרובה

ועדת החריגים של נציבות שירות המדינה החליטה לא להאריך ב-6 חודשים את כהונתו של עו"ד יורם הכהן בתפקיד ראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט). בעקבות כך הכהן סיים את תפקידו ב-31 בדצמבר 2012, ובחודשים הקרובים רמו"ט תהיה ללא ראש, עד לאחר שתוקם ממשלה חדשה, והליכי האיתור והאישור של מחליפו יבשילו.

ראש רמו"ט נמנה עם שורת התפקידים אשר משרד ראש הממשלה קבע כי המכהן בהם מתמנה לקדנציה אחת סגורה בלבד. בעניין ראש רמו"ט נקבעה משך תקופת הכהונה ל-6 שנים בלבד. זאת, כחלק מההשקפה שהנושא בתפקיד רגולטורי מסוג זה צריך להיות בלתי תלוי בגורם שמינה אותו במהלך תפקידו. קדנציה סגורה מבטיחה את אי-התלות הזאת.

בהתאם לסיום כהונתו של הכהן, נערכו במשרד המשפטים והקימו ועדת איתור למציאת מחליף. אלא שפעילות הוועדה הופסקה בשל ההחלטה על הקדמת הבחירות לכנסת והמלצת נציב שירות המדינה, משה דיין, שלפיה יש להימנע מאיוש משרות בכירות עד לאחר הרכבת הממשלה.

הסמכות להאריך כהונה של מי שנושא במשרה שנקבעה לקדנציה אחת בלבד מסורה לוועדת החריגים בנציבות שרות המדינה, שבראשה עומד הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

משרד המשפטים ביקש מהוועדה להאריך באופן חריג את כהונתו של הכהן ב-6 חודשים, כדי לגשר על המצב שנוצר, ולהבטיח את המשך פעילותה התקינה של רמו"ט, עד שתמונה ממשלה חדשה וייפנו לעסוק במינוי מחליף. אך ועדת החריגים חשבה אחרת. והתוצאה היא שהגוף שאמור לשמור על הפרטיות שלנו נותר ללא ראש לחצי שנה הקרובה לפחות.

מי שהתנגד להארכת כהונת הראש בוועדת החריגים יוכל לטעון כי לא ראוי להאריך את תקופת כהונת הרגולטור בחצי שנה, וכי עדיף למנות ממלא-מקום זמני לתקופה הזו. כך יישמר העיקרון של שירות המדינה בתפקידים כאלו בקדנציה אחת בלבד.

מנגד, השאלה שצריכה באמת לעמוד לדיון היא: מה היא טובת המדינה ובעיקר טובתו של הציבור שנהנה מפעולתה של רשות כזו.

במדינה מסודרת, הזכות לפרטיות הייתה צריכה להיות בראש סדר העדיפויות הלאומי. אבל בישראל זה לא המצב. כך, הקואליציה הנוכחית בכנסת מסיימת את כהונתה עם רקורד שלילי בעניין שמירת הפרטיות שלנו.

בתחילה, התקבל בכנסת ה-18 "החוק הביומטרי" שידועה פגיעתו בפרטיות של כולנו; בהמשך, לא קודם כהלכה התיקון לחוק הגנת הפרטיות שהבטיח הגברת סמכויות האכיפה של רמו"ט, הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה, אולם התמסמסה על שולחנה של ועדת חוקה - כנראה מתוך חוסר מוטיבציה לקדם את יוזמת משרד המשפטים. על הרקע זה, ההחלטה בעניין ראש רמו"ט אינה מפתיעה.

לא יקודמו נושאים חשובים

הזכות לפרטיות תצא נפסדת מהמלך. רמו"ט, שתפעל עתה ללא ראש, לא תקדם נושאים חשובים שניצבים על שולחנה, תימנע מלהוציא הנחיות חדשות אשר ייטיבו עם פרטיות האזרח, ולא תוכל לנקוט הליכי אכיפה רחבי-היקף, הדורשים את ליוויו של ראש הרשות. כך, פעם נוספת תידחק פרטיותנו לפינה זנוחה.

אם לא די באמור, בתקופת בחירות מקבל תפקידה של רמו"ט חשיבות רבה עוד יותר, כי בימים שבהם כל רשימה לכנסת מקבלת את רשימת הבוחרים, רק רמו"ט חזקה תבטיח כי רשימה זו לא תגיע לכל דורש ותישמר פרטיותם של האזרחים.

גם המינהל התקין יוצא נפסד מהמחדל. כאשר החליטו לקצוב בקדנציה אחת של 6 שנים את תפקידו של ראש רמו"ט, המחשבה הייתה להבטיח את אי-תלותו בגורמים הממנים אותו. סביר להניח כי ממלא-מקום זמני לתפקיד יגיש גם את מועמדתו לתפקיד עצמו, כאשר ועדת האיתור תשוב לעבוד לאחר הבחירות. כך נמצא את עצמנו עם רשות שהעומד בראשה תלוי מאוד בגורם הממונה. תפקודו בתקופה הזו, לכן, עלול להיות חלקי, לא עצמאי ותלותי.

המסקנה היא שהבקשה של משרד המשפטים היא הפתרון הנכון. ראוי, לכן, לכנס את ועדת החריגים לישיבה נוספת, בתקווה שהשכל והבינה יעלו על מאבקי כוחות כאלה ואחרים, שהביאו להחלטה האווילית.

כי בסופו של דבר, כולנו נצא מורווחים משינוי ההחלטה של הוועדה. תפקוד טוב ונכון של גוף כמו רמו"ט יבטיח שמירה על הפרטיות של כל אזרחי המדינה, לרבות חברי ועדת החריגים.

* הכותב חבר במועצה הציבורית להגנת הפרטיות ומרכז את התחום בלשכת עורכי הדין.