נישואים של תסכול

מארק קיובן מציין 13 שנים לבעלות על דאלאס והחתונה הקתולית עם נוביצקי ■ רק שהקשר האמוציונלי הזה הוביל את המאבריקס לבעיה

לא צריך לעשות מזה דרמה גדולה, כי באיזשהו מקום זה טבעי לגמרי ושום דבר לא הולך לקרות, אבל דירק נוביצקי מתוסכל. עכשיו, אפשר להגיד שהגרמני, שהחמיץ את 27 המשחקים הראשונים של העונה בגלל ניתוח בברך ימין, מתוסכל כי הוא עדיין רחוק מהפורמה הרגילה שלו (רק 12.5 נק' למשחק עד עכשיו) ובינתיים הפלייאוף בורח לדאלאס מאבריקס - איתו דאלאס הפסידה בשבעה משמונת המשחקים האחרונים שלה, והידרדרה לתשעה משחקים מתחת ל-50% (מאזן 22-13); ואפשר גם להגיד שנוביצקי מתוסכל בגלל מארק קיובן.

***

קיובן חגג בסוף השבוע האחרון 13 שנה כבעלים של המאבריקס. ב-13 השנים האלה הוא היה, בהפרש עצום, הבעלים הכי מעורב ב-NBA - ואחד מהכי מוצלחים. בתקופתו של קיובן, בן 54, בן של מרפד רהיטים יהודי (השם המקורי הוא קבניסקי) מפיטסבורג שבנה אימפריה עסקית של מיליארדים, המאבריקס זכו באליפות אחת (2010/11), הגיעו לפלייאוף 12 שנים ברציפות, ניצחו יותר מ-50 משחקים 11 עונות ברציפות (העונה ה-12 הייתה מקוצרת), והתיישבו בתודעה של עיר שבה גם אם הם יזכו בעשר אליפויות רצופות הם עדיין יהיו הרבה פחות פופולריים וחשובים מקבוצת הפוטבול - שהכינוי שלה הוא "הקבוצה של אמריקה" - דאלאס קאובויז.

המאבריקס הגיעו להישגים האלה בזכות שני דברים: 1. נוביצקי. 2. גישה ניהולית שקיובן מכנה "אופורטוניסטית" - הוא חיפש הזדמנויות לשחק עם החלקים סביב נוביצקי וניצל אותם, עד שהחלקים (והנסיבות) התאימו והמאבריקס זכו באליפות. אבל עוד לפני שהמאבריקס זכו באליפות, קיובן עשה משהו מאוד לא אופורטוניסטי: בקיץ 2010 הוא החתים את נוביצקי, שאז היה בן 32, על חוזה של 80 מיליון דולר לארבע שנים, עם סעיף שלא מאפשר להעביר אותו בטרייד.

בלי הסעיף הזה, תיאורטית, הדבר הקר אבל לכאורה נכון לעשות היה להעביר את נוביצקי בטרייד - אולי אפילו מיד אחרי הזכייה באליפות, אז היה אפשר לקבל תמורתו שלושה/ארבעה שחקנים טובים עד מעולים שאפשר לבנות סביבם לשנים ארוכות. נוביצקי היה בשיאו בפלייאוף 2011, אבל כבר בעונה הבאה הוא ירד בנקודות (21.6 למשחק, הכי פחות מאז העונה השנייה שלו ב-NBA), באחוזים מהשדה (43%, הכי נמוך מאז עונת הרוקי שלו), אפילו במוטיבציה (לא התאמן בפגרה, שנמשכה חצי שנה בגלל ההשבתה, ונאלץ להחמיץ משחקים בגלל כושר גופני לקוי בתחילת העונה). ולמרות שאי אפשר היה לחזות את הפציעה שגרמה לו להחמיץ את השליש הראשון של העונה הנוכחית - הוא החמיץ רק 45 משחקים ב-14 העונות הראשונות שלו - זה בכל זאת משהו שצריך לקחת בחשבון שיקרה לשחקן בן 34.

קיובן, חייבים לומר, לקח את הדברים האלה בחשבון. התכנית שלו הייתה לקצץ במשכורות - מה שחייב אותו לוותר על רוב הסגל שזכה באליפות - כדי שיהיה לו מספיק מקום מתחת לתקרת השכר בשביל להחתים בקיץ האחרון כוכב שני, שיוריד מהעומס על נוביצקי ובעתיד הלא רחוק ייקח את המאבריקס מהידיים שלו. המאבריקס חיזרו אחרי הכוכב היחיד בשוק השחקנים החופשיים, דרון וויליאמס, הפוינט גארד המעולה של ברוקלין נטס שנולד וגדל בדאלאס, אבל בסופו של דבר הוא חתם על חוזה חדש של 100 מיליון דולר לחמש שנים בברוקלין. קיובן העמיס את הסגל בשחקני משנה חדשים שנשארה להם בחוזה שנה אחת, ובקיץ 2013, עם יותר מקום מתחת לתקרת השכר, הוא ינסה שוב להחתים כוכב.

***

המאבריקס מקווים להחתים או את כריס פול, הפוינט גארד של לוס אנג'לס קליפרס שנותן בינתיים עונת MVP, או את דווייט האוורד, הסנטר של לוס אנג'לס לייקרס. שניהם נמצאים בשנה האחרונה של החוזה שלהם, אבל לנוביצקי זו לא נשמעת כמו מטרה ריאלית. "זה הולך להיות קשה עכשיו", הוא אמר השבוע, "תמיד חשבתי שאתה לא רוצה לבנות את הארגון שלך על תקווה. קיווינו לדרון בשנה שעברה. קיווינו לדווייט. למה שהוא יעזוב את הלייקרס? מבחינתי, זה לא עושה היגיון. הוא בסיטואציה נהדרת. למה שכריס פול יעזוב? הקליפרס הם כנראה הקבוצה הטובה בליגה כרגע. אז אתה הולך לקוות שנשיג משהו?".

הביקורת של נוביצקי, שכוונה לקיובן, קצת לא הוגנת. החתונה הקתולית ביניהם היתה משהו שגם קיובן וגם נוביצקי רצו, מסיבות אמוציונליות ורומנטיות בעיקר. נוביצקי אפילו ויתר על 16 מיליון דולר - הוא היה יכול לקבל חוזה מקסימום של 96 מיליון דולר בכל מקום אחר - כדי להישאר בדאלאס. בטווח הקצר זה השתלם יותר לשני הצדדים; בטווח הקצת יותר ארוך, זה כבל אותם בנישואים שמולידים תסכול.