אקסטרה שמאל

"על צד שמאל - תולדות השמאל הישראלי", א'-ד' 22:00, ערוץ 8

הנה סדרה רעה שתעשה לכם טוב, או לחלופין: סדרה טובה שתעשה לכם רע. תלוי איך אתם אוהבים את הטלוויזיה שלכם, תלוי איך אתם אוהבים את החיים שלכם. בפרק הראשון בודק היוצר, רון חכלילי, טענה קונצנזוסיאלית מוכרת כמו "השמאל בנה את המדינה". אפילו במשפט הקצר הזה, ניתן להסכים רק על המילה "את", שכן ראשית יש להכריע מה זה בדיוק שמאל, מה זה בדיוק בנה, וכמובן: מה היא בדיוק המדינה. בכל מקרה, חבל שחכלילי בוחר להתחיל דווקא בנקודה הזאת: הוא ואנחנו מפסידים פעם אחת מפני שכדי לחקור את תולדות השמאל בישראל, צריך להרחיק עוד כמה עשורים במורד ההיסטוריה ולגשת לתקופה שבה היו כאן תנועות קומוניסטיות מעניינות יותר בשנות ה-20 וה-30 למשל. הטעות השנייה היא כבר הפסד שלנו, כאשר כחלילי דן את עצמו לעיסוק בקלישאות רדודות ואז "מתפלא" כאשר אליקים העצני, למשל, היום ימין-קיצוני, מגדיר את עצמו כ"מפא"יניק". למה "מתפלא" במירכאות? מפני שהתחושה היא שהיוצר יצא לתחקיר שלו כשהסוף כבר כתוב אצלו מראש, וכאשר היוצר אינו סקרן באמת, הצופה לא יכול להסתקרן ביחד איתו.

לפיכך הגילוי המעניין ביותר בפרק הראשון, גם הוא אינו מסעיר במיוחד: ברגע שבו התנגשה האידיאולוגיה השמאלנית של "אחוות עמים" עם הקונפליקט היהודי-ערבי, בחרו כל הסוציאליסטים להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. הבחירה בציונות בשנים שקדמו להקמת המדינה ובשנותיה הראשונות, מחקה כל העדפה אידיאולוגית אחרת. גם זה לא נורא מפתיע שכן דם תמיד יהיה סמיך מהדיו שבו נכתבים המניפסטים, אבל לפחות חכלילי מצליח לשרטט את דיוקנו של השמאל הישראלי כמעין "נחום תקום" שגם אם תמתח אותו בחוזקה שמאלה, ברגע שתעזוב, ישוב תמיד אל הבסיס היהודי-לאומי שלו.