למה לא להצביע בבחירות

הם אזרחים שומרי חוק, משלמים מיסים בזמן, נוהגים בזהירות, אוהבים את המדינה בכל ליבם, אבל ב - 22 בינואר הם לא ילכו לקלפי. אפשר לקרוא להם סרבנים, אדישים, כאלה שלא אכפת להם באמת ממה שקורה סביבם, נהוג ללעוג להם, לזלזל, אבל אני יכולה להבין את אלה שבוחרים לא לבחור.

למה להשקיע מחשבה וחצי שעה של עמידה בתור, כשלפתק שאתה משלשל אין שום ערך, כי הנורמות פה עקומות ושום דבר לא משתנה כאן אם אובאמה לא מחליט ולוחץ. גם תחושת השינוי שנשבה פה קיץ אחד לפני שנה וחצי, המחאה הסוחפת ההיא, נשאבה לתוך ואקום של ועדות בלי כיסוי והבטחות שלא שוות כלום.

למה להצביע, אם הגרעון שדיברו עליו לפני שלושה חודשים, הכפיל את עצמו בין לילה ואף אחד לא מבין איך זה קרה? לא שר האוצר, לא ראש הממשלה, רק הפקידים מגמגמים משהו על צפי סביר. מה סביר? לא מדובר בכמה מיליונים לפה או לשם, אלא בבור עצום של 40 מיליארד שקל. מישהו ישלם על זה מחיר? כנראה ששר האוצר שממילא לא היה ממשיך בתפקידו. ראש הממשלה, לעומת זאת, יקבל פרס של עוד ארבע שנים בבית ברחוב עזה.

איכשהוא זה מזכיר לי את מה שקרה בחברת החשמל, כשפתאום, משום מקום, נפער לו חוב עצום של 1.4 מיליארד שקלים בכיס של כולנו. המנהלים ניסו להפיל את התיק אחד על הש ני, ובסוף שלחו איזה סמנכ"ל מסכן הביתה במקום את הקודקודים, וכדי להתגבר על עגמת המחדל, נתנו לבכירי החברה בונוס שנתי של 10% בשכרם, מנהל תקין, לא?

אז באמת למה ללכת להצביע?

למה להצביע לפוליטיקאים מושחתים, שחושבים רק על הישבן והאגו של עצמם? אהוד ברקלמשל, שכאילו "יצא לעשות לביתו", ובעצם הבין שהאיחוד של הליכוד וישראל ביתנו ישאיר אותו בלי ג'וב ועם מפלגה מקרטעת, אז הוא שוב ברח, הפעם למגדלי אקירוב.

ובנימין נתניהו מה? מסתבר שהאיש שאמור להיות מונע מתחושת שליחות עמוקה למדינה ולציבור, כשהוא מתמודד כבר כל כך הרבה פעמים לרשות הממשלה, מעדיף את האינטרסים שלו לפני אלה של המדינה, לפחות ככה קובעים כמה מראשי מערכת הבטחון לשעבר והאחרון שבהם יובל דיסקין. אז אפשר להאמין לאלה שעבורם שמת את הפתק?

למה להצביע כשכולם, האזרחים הפשוטים, אנשי הציבור והח"כים מבינים שהדמוקרטיה פשטה את הרגל וכמו שהיא מנוהלת כרגע באמת שאין לה עתיד, למרות שיאיר לפיד טוען שיש. ואם מישהו לא ינער פה טוב טוב את השטיח הזה ויעיף את לכלוך, נגמור פה כמו בקובה.

ובכל זאת, לכו לקלפי. כל האדישים, הסרבנים, אלה שמתכוונים לנצל את יום החופשה הזה כדי לנוח, כי בגשם לא ממש נעים לשבת בים, הצבעה היא חובה ולא זכות כמו שנהוג לחשוב, ואם יש לכם ילדים, אז קחו אותם איתכם אל מאחורי הפרגוד, כי אם אנחנו לא הצלחנו להעמיד פה שלטון רוב אמיתי וטהור, אולי הם יצליחו טוב מאיתנו. כדי שזה יקרה, צריך להטמיע בהם את הערכים האלה כבר עכשיו. ואולי, רק אולי, גם בשביל התקווה המאוד קלושה שמשהו ישתנה.