בסוף נאמין שכחלון משיח

1. משה כחלון מכהן כשר הרווחה של מדינת ישראל מאז ינואר 2011. ובפרפרזה על הצהרותיו של כחלון ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו אמש, ש"מה שקרה למחירי הסלולר בשנים האחרונות יקרה גם למחירי הדירות", מוטב אולי לומר ש"מה שקרה לעניים בישראל בשנים האחרונות יקרה גם למחירי הדירות".

בעיות הדיור, כמו בעיות העוני (שאגב קשורות מאוד זו בזו), מורכבות פי כמה ממחיר הסלולר, ויש להן הרבה יותר אבות משר רווחה זה או אחר או מיו"ר מועצת מקרקעי ישראל.

מעבר לכך, לצד הכתרים הרבים שקשרנו לראשו של כחלון על המהפכה שביצע בשוק הסלולר, כדאי שנזכיר לעצמנו גם את ההשלכות הפחות נעימות של רפורמת כחלון - אלפי המפוטרים בענף, הפגיעה בפנסיות של הציבור בעקבות קריסת מניות הסלולר, אובדן הכנסות המדינה מרווחי החברות (ומפוטנציאל המכירה של רישיונות עתידיים) ועוד.

וכשעוברים לשוק הדיור, שם מועסקים פי עשרה עובדים בהשוואה לשוק הסלולר, הכנסות המדינה ממכירת קרקעות וממסי נדל"ן ישירים ועקיפים כפולות ומכופלות, והפנסיה וההשקעות של מיליוני ישראלים מושפעות ישירות ממה שקורה למחירי הדירות, הטרייד-אוף של החיים הוא הרבה יותר מסובך ומפחיד.

2. הרומן שנרקם בכנסת האחרונה בין שר השיכון ויו"ר המינהל, אריאל אטיאס, לבין ראש הממשלה נתניהו היה אמיתי לגמרי. במאי 2012, כשאטיאס בירך את נתניהו בביקור משותף בפראג ("שהקדוש ברוך הוא ייתן לך כוח, בריאות, סיעתא דשמיא ועצה טובה להנהיג את עם ישראל עוד רבות בשנים"), הוא זכה לפרגון נדיר גם מרעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו ("הייתי לוחצת לך יד, אבל בכאילו. זה ממש יפה, מרגש").

גם כששרים בכירים כמו יובל שטייניץ או אביגדור ליברמן ניסו להתנגד לאטיאס, נתניהו סייע לו להעביר כל מהלך: המענקים לפריפריה, הוצאת הקריטריונים ל"מיצוי כושר השתכרות" מהזכאות לדיור בר השגה, פיטורי מנהל המינהל הקודם ירון ביבי ועוד.

אבל כל זה היה ונגמר. נתניהו חיפש על מי לגלגל את כישלון מצוקת הדיור בקדנציה האחרונה, והחבר מש"ס פשוט היה שם. אטיאס, לא הראשון שיחסיו עם ראש הממשלה עולים על שרטון בן ליל, אפילו לא ידע אתמול על המהלך שמתכנן נתניהו. בזמן שאטיאס שידר בימים האחרונים לכולם שהוא היה ויישאר בראש משרד השיכון גם בכנסת הבאה, נתניהו וכחלון נטלו מהמשרה את כל הטעם.

3. האמת שהאקדח היה שם כבר במערכה הראשונה. בהסכם הקואליציוני של הליכוד וש"ס, שנחתם ב-23 במארס 2009, נאמר במפורש כי "בראש מועצת מקרקעי ישראל יעמוד שר הבינוי והשיכון עד לתום שנת 2010, וממועד זה יעמוד בראשה איש ציבור שימונה על ידי הממשלה". בפועל, ע"ע הסעיף הקודם, אף אחד לא עשה עד כה דבר כדי להפריד את המינהל מהשר אטיאס.

ובכל מקרה, כל הדיבורים שנשמעו היום על ההפרדה הלא סבירה בין השיכון למינהל הם עורבא פרח. בחוק מקרקעי ישראל בשנת 1960 נקבע כי שרי האוצר והחקלאות יהיו אחראים על המינהל. רק ב-1990, כשאריאל שרון מונה לשר השיכון והחלו גלי העלייה ההמוניים, חיברו בין שני הגופים. וכששרון עבר ב-1996 לתפקיד שר התשתיות הלאומיות, הוא לקח איתו את המינהל.

ב-2003, כשאהוד אולמרט קיבל במורת רוח את משרד התמ"ת, פיצה אותו ראש הממשלה שרון גם בתיק היקר כל כך ללבו - יו"ר המינהל. רק ב-2007 חזר המינהל למשרד השיכון, בתחילה לידיו של השר זאב בוים ולאחר מכן לאטיאס.

לכן, כשהרב עובדיה יוסף אמר לא מזמן ש"כל שרי השיכון הקודמים רק שתו נרגילה" הוא לא היה רחוק מהאמת. ואם אכן משרד השיכון יאבד את השליטה במונופול הקרקעות בכנסת הבאה, כדאי שגם שר השיכון הבא יביא איתו חומרים לנרגילה.

4. למרות המורכבות, למרות שנתניהו בסך הכול חיפש אתמול ספין פוליטי, למרות שכחלון מתכוון גם לעבור קודם בהרווארד, זה לא אומר שלא נראה כעת מומנטום חדש וברור בשוק הנדל"ן. ביקוש קבוע; היצע קשיח; ריבית נמוכה; מונופול על הקרקע; דואופול על האשראי - הם גורמים קריטיים, אבל הם לא הקטליזטור שיפיל או ירים את שוק הנדל"ן.

אם הציבור יחדל כעת מחיפוש דירה חדשה רק בשל האמונה שמחר יגיע שינוי, בשל התקווה שכחלון, עם הקרדיט המוכח משוק הסלולר, נושא עמו בשורה אמיתית לשוק הדיור - מחירי הדירות יירדו בלי שכחלון ישווק כאן אפילו דונם לדירה אחת.

למה הציפיות והישיבה על הגדר מורידות מחירים? כי ישראלים שכבר רכשו דירה חדשה לא יוכלו לחכות יותר מדי עם מכירת דירתם הישנה; כי ההלוואות לבנקים יעיקו על הקבלנים, שיהיו מוכרחים לזרוק סחורה בהנחה; וכי יזמים שכבר רכשו קרקעות, גם אם ביוקר, יחששו שאוטוטו יציפו פה קרקעות בזיל הזול, ויהיה עוד יותר מסובך למכור דירה.

ואם כל זה גם יבוא עם מדיניות ברורה סוף סוף בשוק הדיור של מדינת ישראל, עם ישיבות תכופות בהרבה של המועצה האחראית על המינהל, תוך שדרוג מעמדו של מינהל התכנון (שאולי גם יהפוך בעצמו לרשות עצמאית) ועם גיבוי במיסוי, בתמריצים ובמקלות של משרד האוצר מול בעלי הקרקעות ורוכשי הדירות - לא מן הנמנע שאכן נאמין בסוף שכחלון הוא המשיח.