בתי הקברות בגוש דן ישופצו בעשרות מיליוני שקלים

המוני תיירים פוקדים בכל שנה את בית הקברות פר לאשז בפריז, שבו קבורים בין היתר אוסקר וויילד, מולייר, לפונטיין, אדית פיאף, בלזאק, מרסל פרוסט ופרדריק שופן.

גם הישראלים כבר לא מבקרים רק באתרי הקבורה הקלאסיים כמו אלה שבצפת ובהר הרצל שבירושלים, ובבתי הקברות טרומפלדור בתל אביב וליד קיבוץ כנרת נערכים סיורים מודרכים בין קבריהם של גדולי האומה. בין המצבות מבצבצים גם סיפורים - על מגפת מלריה שגבתה קורבנות רבים או על סיפורי אהבה שמדברים גם מעבר לקבר.

עתה החליטו בחברה קדישא להרים את הכפפה ולהפוך את בתי העלמין בגוש דן למעין פר לאשז ישראלי. לשם כך, בחברה קדישא גוש דן (שמקור ההכנסות שלה הוא מכירת שטחי קבורה) ישקיעו מיליוני שקלים בשיפוץ כמה מבתי העלמין הישנים באזור תל אביב: טרומפלדור בתל אביב, עג'מי ביפו ונחלת יצחק בגבעתיים.

מחפשים תורמים

בין האישים הבולטים שקבורים בבית העלמין טרומפלדור ראש הממשלה משה שרת, מקס נורדאו, אחד העם, חיים ארלוזורוב, חיים נחמן ביאליק, מאיר דיזנגוף, מנחם שינקין, שאול טשרניחובסקי, נחום גוטמן ואחרים. בין האחרונים שנקברו שם היו שושנה דמארי וסמי עופר.

רבות מהמצבות הישנות היו שבורות והרוסות. מצבתו של מנחם שינקין, ממייסדי תל אביב, הייתה במצב כל-כך גרוע, ששמו כבר נמחק וכלל לא הופיע עליה, ורוב המבקרים כלל לא פקדו אותה.

בבית העלמין טרומפלדור החל השיפוץ כבר לפני כשנתיים. בשיפוץ טרומפלדור יושקעו בסך הכול 15-20 מיליון שקל, ואת רובו תממן החברה קדישא. בחברה קדישא מצפים גם להתגייסות מצד עיריית תל אביב, וכן מנסים לגייס תורמים פרטיים.

אברהם מנלה, מנכ"ל חברה קדישא תל אביב: "הכספים לשיפוצים יגיעו מכספי תרומות שחברה קדישא בימים אלה מנסים לגייס וכן ממקורות מימון עצמאיים. על פי החוק, חברה קדישא אינה אחראית על תחזוקת המצבות ומשימה זו נופלת על בית בני משפחת הנפטר. אבל כיוון שבבית העלמין זה אין כל פעילות קבורה מזה עשרות שנים, אין כמעט בני משפחה שמבקרים במקום".

במקביל ישופץ גם בית העלמין בעג'מי, בתקציב של 11 מיליון שקל. בבית העלמין, הסמוך לפרויקט אנדרומדה, קבורים 850 נפטרים. הקבורה במקום החלה בשנת 1840, והפעילות בה נחשבת לראשיתה של החברה קדישא בתל אביב-יפו - עד אז נהגו לטלטל את המתים היהודים שנפטרו בעיר לקבורה בירושלים. בית העלמין היה פעיל עד 1928, ובמשך כמעט 25 שנים לא נקבר בבית הקברות ולו אדם אחד ושעריו היו נעולים. בין היתר קבור בו רבי יהודה מרגוזה, שהיה ממחדשי היישוב היהודי ביפו.

עוד מתכננים בחברה קדישא לשפץ ולשחזר את בית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים. בבית הקברות 30 אלף מצבות, מהן 7,000 של ילדים, ובין היתר קבורים בו כמה מאבות התנועה הרוויזיוניסטית: אברהם ("יאיר") שטרן מפקד הלח"י, אב"א אחימאיר, הפוליטיקאים שמחה ארליך וחיים בדר, הציירת ציונה תג'ר, וכן שלושה אדמו"רים חשובים: האדמו"ר שלמה-חיים פרידמן, הרב אברהם מתתיהו פרידמן ("הצדיק משטפנשט"), הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן (האדמו"ר מסדיגורא) ואחרים.

בבית העלמין נחלת יצחק, שהחל לפעול ב-1932 ונחשב בשעתו לאחד היפים בארץ, קבורים גם 16 מחללי האונייה אלטלנה. האנדרטה לזכר חללי האלטלנה הניצבת בבית הכנסת תעבור גם היא שיפוץ, שהוא לבדו צפוי לעלות כ-750 אלף שקל, במימון אתרי מורשת לאומית. את שאר השיפוץ, בעלות של כמיליון שקל, יממנו חברה קדישא ועיריית גבעתיים, ובחברה קדישא מנסים גם כאן לגייס תורמים פרטיים כדי להגדיל את היקף השיפוץ.

בין היתר מתכננים לשמר את המקומות ההיסטוריים בבית העלמין עצמו, כמו חדר הטהרה שבו התאמנו לוחמי אצ"ל בהפעלת נשק בריטי. לדברי האדריכלית רותם זאבי, שאחראית לשימור ולשיקום, "בתכנון השימור של בתי הקברות רצינו שהאתר יהפוך לאתר מבקרים פעיל, למרכז היסטורי-תיירותי המספר את הסיפור על הקמת המדינה.

"התוכנית היא לעצב מפת אתרים שאפשר יהיה לקחת בכניסה ולעשות סיור. ותהיה גם דיגיטציה, או באתר של החברה קדישא או בעמדה דיגיטלית במקום".

- איך משמרים בית קברות?

זאבי: "כמו עיר, אבל בקטן. בכל מצבה יש חומרים שהשתמשו בהם בבניית הבתים עצמם, עמודונים כמו במרפסות של בתים שנבנו בסגנון אקלקטי, או כדים. לצורך השימור עוברים מצבה-מצבה ובודקים את המצב שלה, ומתוכן בוחרים את אלה שנמצאות במצב יותר רע או את אלו שיש להן חשיבות היסטורית, מתעדים ומשחזרים אותן בדיוק לפי המקור. רוב התקציב הולך לשיפוץ המצבות עצמן, בגלל שהחומרים יקרים. למשל, שיש טרצו כמו זה שהשתמשו בו לאדנים של חלונות בתל אביב הישנה. חוץ מהמצבות יש שבילים ואלמנטים נופיים שגם אותם משפצים. את חלקם בנינו ממש מאפס, ובטרומפלדור יצרנו שבילים מרחפים מעץ, כי לא היו מעברים".

- מה בנוגע לנגישות לנכים, אם כבר הופכים את זה לאתר תיירות?

"בטרומפלדור ובנחלת יצחק הביקור יהיה נגיש לנכים, בעג'מי יש שלושים מדרגות כבר בכניסה לבית העלמין עצמו, אז שם יש מחשבה עתידית על בניית מעלית, אבל זה אולי בעתיד".