לתרום ל"לתת" או לסלקום?

מסכנה שופרסל שנאלצה להעלות מחירים, רחמנות ממש

בשנה האחרונה הייתי אזרח מודאג. מאז קיץ 2011, ימי המחאה החברתית, בכל פעם ששמעתי את ראשי התאגידים הגדולים - חברות הסלולר, רשתות השיווק ויצרניות המזון - קיבלתי את הרושם שהם והחברות שהם מנהלים ניצבים על עברי פי פחת, שמדובר בעסקים שבריריים שמהלכים על סף תהום, ושבכל רגע עלולים להיסגר בשל אי-כדאיות כלכלית, לשגר לרחוב רבבות עובדים מיואשים ולהשאיר אותנו בלי רשת סלולרית לדבר בה, סופר לעשות בו קניות וקוטג' להשביע בו את רעבוננו. מה יש לומר - מפחיד!

איתותי המצוקה נשענו על נימוקים מוצקים: המחאה החברתית והאווירה שהשתררה בעקבותיה, שהקשתה על העלאת מחירים והפכה את הצרכנים הישראלים, לפחות לזמן מה, למודעים ולזהירים יותר; התייקרות חומרי-הגלם, האנרגיה והמים בארץ ובעולם; התחרות שכפה השר דאז משה כחלון על ענף הסלולר.

בכל פעם ששמעתי את מנהלי התאגידים ודובריהם מפרטים את שלל הצרות האלה, שקלתי להדק את החגורה בעוד חור או שניים ולהפריש תרומה צנועה כדי לסייע לחברות חיוניות שמנסות לשרוד בים כלכלי סוער ושורץ כרישים. יש כאלה שתורמים לעמותת "לתת"; אולי אני אתרום לסלקום?

אלא שהדוחות הכספיים המסכמים את 2012, שהתחילו להתפרסם החודש, גרמו לי לחשוב שאולי מוטב לשמור את סאת הרחמים שלי להזדמנויות אחרות ולאנשים ולארגונים שבאמת זקוקים לה. לפי הדוחות, על סלקום עברה באמת שנה קשה, ממש נוראית: הרווח הנקי של החברה עמד ב-2012 על 531 מיליון שקל בלבד.

בצוק העיתים החברה נאלצה להסתפק ברבעון האחרון ברווח נקי של 113 מיליון שקל, והמנכ"ל ניר שטרן יקבל בונוס צנוע של 1.35 מיליון שקל, ויגיע לעלות שכר קרובה ל-300 אלף שקל בחודש. איך אמרה לובה מ"ארץ נהדרת": קשה, קשה.

או שופרסל: 187 מיליון שקל רווח נקי ב-2012; 56 מיליון שקל רווח ברבעון האחרון, עלות שכר 5 הבכירים - כ-10 מיליון שקל. גם דיבידנד יש: כ-180 מיליון שקל. עכשיו ברור למה שופרסל "נאלצה" להעלות מחירים בחודשים האחרונים: אלמלא העלאת המחירים, איך המנכ"ל (עלות שכר של יותר מ-2 מיליון שקל בחודש) היה גומר את החודש?

במסדר דמעות התנין נזכיר גם את תנובה, עם רווח נקי צפוי של 1.1-1.2 מיליארד שקל ב-2012.

קצת יותר קשה

המסר ברור: לתאגידים קשה, אבל לגברת ולמר ישראלי שנאבקים לגמור את החודש עם שכר חודשי ממוצע שמגיע ל-9,000 שקל ברוטו, קצת יותר קשה.

כל ספין נשען על גרעין של אמת, ורוב התאגידים הגדולים אכן חווים תקופה של צניחה ברווחים. סלקום, למשל, הרוויחה ב-2012, 35% פחות מאשר בשנה הקודמת לה. זה עדיין מותיר בידיה רווח שמן מאוד, אבל את הירידה הזו מנצלים התאגידים ופרנסיהם כדי לשווק את הצורך הדחוף ב"התייעלות" (שכמעט תמיד מתבטאת בפגיעה בעובדים הזוטרים ולא במנהלים הבכירים), במסעות פיטורים, בהעלאת מחירים (במקרה של ענף המזון), בפגיעה באיכות השירות, ובקיצור - בהעמסת הנטל הכלכלי על החוליות האחרונות בשרשרת (הלקוח והעובד הזוטר), בטענה שפשוט אין ברירה: אם לא נתייעל, נקצץ ונייקר, כל העסק יקרוס, הרי כבר עכשיו הוא בקושי מחזיק מעמד.

כשהדוחות מתפרסמים, מתברר שרווח של חצי מיליארד שקל, ובונוס של מיליונים למנכ"ל, נחשב באלפיונים מסוימים לקיום בדוחק. שנאמר - הכול יחסי. רק הריבית על האוברדראפט של השכיר הממוצע היא לא יחסית. טוב, גם כאן אין טעם להתלונן: הרי גם הבנקים צריכים להתקיים, גם הם עוברים תקופה קשה.

לא מאמינים? תבדקו את המאזן של בנק הפועלים, למשל, שרשם ברבעון השלישי של 2012 רווח נקי של 625 מיליון שקל (לרבעון!). ככה אי-אפשר להמשיך. חייבים לעשות משהו כדי לסייע לבנק בשעתו הקשה. מה דעתכם ליזום מהלך תחת הסיסמה "לקוחות למען ייקור העמלות?".

צרו איתנו קשר *5988