מדוע התחזק השבוע הדולר?

איך קורה שהדפסה מאסיבית כל-כך של כסף עדיין לא פוגעת בו

שוב עלו השבוע מדדי המניות האמריקנים. ככל שזה מפתיע, מופלאה בעיני יותר העלייה שנרשמה השבוע בדולר העולמי, יחד עם אותן המניות. קורלציה זו חריגה, כי ברור שחוזק המטבע הוא גורם שמאט את עליית ערך הנכסים הנסחרים מולו, וזה המקרה במניות, ובסחורות.

שימו לב לשני הגרפים היומיים הבאים: הראשון של מדד המניות S&P500, והשני של הדולר אינדקס, המייצג את כוחו של הדולר העולמי:

משה שלום סנופי
 משה שלום סנופי

משה שלום דולר
 משה שלום דולר

ניתן לראות בגרפים אלו את השינוי הדרמאטי שקרה סביב תחילת פברואר, ובמיוחד בימים האחרונים. שני הנכסים מצליחים להתגבר על התנגדויות בצורה מאוד קלילה, ולהמשיך את מסלולם המהיר כלפי מעלה. במיוחד בדולר. אז מה בעצם קורה כאן?

יאמרו מייד שהנה זו הוכחה לחוזקה היחסי של הכלכלה האמריקאית ביחס לכלכלות האחרות, ובמיוחד זו של אירופה. נתוני התעסוקה האחרונים לכאורה הראו זאת, וביום שישי האחרון ראינו איך נתון זה אכן דחף את הדולר, והמניות, יחד, בחוזקה מדהימה.

ההסבר הנפוץ הוא שחלק מן המשקיעים רוצים לקחת חלק בצמיחה המחודשת בארה"ב, ומכניסים כסף לתוך נכסים דולריים, כאשר המניות הינן כמובן כאלה. כמו כן, המשקיעים רודפים בימים אלו אחרי השילוב של תשואות טובות יותר ממה שהם יכולים להשיג בצד הסולידי של הספקטרום, ולכן, עדיף כבר להכניס את ההשקעה ב-"High Yield" מגובה כלכלה מבריאה, במקום בכזו הגוועת לנגד עינינו כמו זו האירופית.

אזכיר כאן שתי עובדות מחזקות לטיעון זה:

• לא רק נתוני התעסוקה הראו כאן שיפור, אלא שמקובל עכשיו לחשוב שענף הנדל"ן האמריקאי מתאושש מן התחתיות שלו.

• גרמניה עצמה, גרעין הגרעינים של הכלכלה האירופית, הציגה ירידה של 0.6 אחוז בנתוני הצמיחה של הרבעון האחרון (!), ביחד עם אינפלציה הסובבת ה-2% לשנה. (ד.א אני מתייחס לאירופה כי האירו הוא בעל ההשפעה הגדולה ביותר במסגרת סל המטבעות המרכיב את הדולר אינדקס).

האם העובדה שבן ברננקי, המדפיס 85 מיליארד לחודש, אינו מזיק לתהליך זה? האם כמות כזו, חלקה מוכפלת פי 10 על ידי המערכת הבנקאית, אינה אמורה לגרום לנזק בביקוש לדולרים? עובדה שלא. מדוע? כי אין עדיין אינפלציה, ואין עלייה בתשואות האג"חים בצורה מספיקה.

יתר על כן, לדעתי עלייתו של הדולר היא סוג של הקדמת המאוחר, וזאת בגלל:

• שיש כרגע אופוריה כללית ביחס לנכסי הסיכון, ובמיוחד ביחס למניות. זו עובדה המתבטאת בצורה ברורה בשיאי כל הזמנים שאנו רואים חדשות לבקרים במדדים (עדיין לא ב S&P500 אבל לא ירחק היום...).

• ושמדד הפחד מרחף ברמות נמוכות היסטוריות, ואיננו משקף רצון להשקיע בגידור ההשקעות כלל.

לדעתי, חלק מקניות הדולר נעשה כסוג של הגנה יותר רחבה, וזאת על ידי גופים מוסדיים גדולים שאינן חושבים שהגיע עדיין הרגע לביצוע אותה הגנה אקטיבית על ידי אופציות או חוזים עתידיים.

הדולר היה, ויישאר המטבע העיקרי למפלט, וזאת עקב נזילותו המוחלטת. לכן, אם וכאשר האופוריה הנוכחית תתפוגג, ונראה תיקון קצת יותר רציני מאשר מה שראינו עד כה, המוסדיים האלו יוכלו כבר להיות במטבע שיסבול הכי פחות מכך.

ברמה המקומית, הדולר-שקל ניסה לאחרונה להצטרף לאחיו הבינלאומי, אבל מי שראה את מה שקרה ביום חמישי, ושישי, האחרונים כבר הבין שהוא עדיין לא בשל לכך.

משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.