לא אשכח את הגברת הנחמדה מהבנק שבאה להציע לי - בעל עסק קטן בישראל - אשראי חוץ-בנקאי ו"פקטורינג". "אני לא צריך", ניסיתי להסביר לה. "אני יודעת", היא מיהרה להשיב. "אם היית צריך - לא היינו מציעים לך".
מהם, בעצם, העסקים הקטנים? מנוע הצמיחה של המשק, חמצן בריאותיה של כלכלת ישראל, המעסיק הגדול בשוק התעסוקה, תורם משמעותי לתמ"ג המקומי - יש קלישאה שפספסתי? כולם כאן מאוחדים בדעה שיש לתמוך ולעודד, לעזור ולהקל, להשקיע ולקדם... ובפועל? מעט מאד נעשה, אם בכלל. מחפשים משימה ראויה לשר האוצר הנכנס יאיר לפיד? הנה מקום ש כדאי להתחיל בו.
אנחנו שומעים לפעמים על הגדלת האשראי הניתן בערבות מדינה לעסקים, אך מאחורי הכותרות הללו נמצאות שורה של קרנות המעבירות את העסקים שורה של הליכים בירוקרטים, בהם נדרש בעל העסק להציג עסק רווחי, ללא חובות לרשויות, ללא תביעות, ועוד ועוד. עסק כזה גם אני רוצה.
ונגיד וההלוואה אושרה, מה אז? מי שחושב שהכל טוב ויפה, טועה: בעל העסק נדרש לשים כנגד הלוואה כ-25% מערכה, בהון עצמי. אז אם יש לי 125 אלף שקל להציג לבנק (כ-25% מהלוואה סטנדרטית של חצי מיליון שקל, לעסק קטן-בינוני) - למה שבכלל אצטרך הלוואה מלכתחילה?
והישראלים, מה הם עושים? מתחמנים כמובן: לוקחים הלוואת גישור למספר ימים, אותה הם מחזירים ברגע שנכנס הכסף מהקרן. בעל עסק כזה שלקח הלוואה של חצי מיליון שקל, מקבל למעשה הלוואה של 375 אלף שקל בלבד, אבל משלם ריבית על כל החצי מיליון. וזה עוד לפני שהזכרנו את חברות הייעוץ שמתווכות בתהליך, וגוזרות קופון שמן על הטיפול בניירות עבור אלה ש"לא מבינים בזה". פייר, לא?
אבל גם אם העסק מנוהל כמו שצריך, עם מספיק לקוחות, ספקים והזמנות - בישראל למרבית בעלי העסקים עדיין תהיה בעיה אחרת, חמורה מאד: בעיית התזרים.
הרי, יש יותר מדי גורמים בישראל שרוצים מזומן בסוף כל חודש: העובדים, חברת החשמל, העירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ כמובן. רוצים דחייה בתשלום? תקבלו מכתבים בצבע אדום, קנסות, שעבודים ואיומים על ניתוקים ועיקולים. בעלי עסקים בישראל נרדפים בכל מקום - ועל ידי מי? נכון, על ידי הרשויות, שסוגרות את ה"חמצן" ל"ריאות של כלכלת ישראל" - ומי שלא ניסה אף פעם לרדת על ברכיו בפני פקיד מס הכנסה כדי לקבל דחייה של שבוע (שבוע!) בתשלומים, לא יבין אף פעם על מה אני מדבר.
בעיה נוספת הנובעת מתזרים קשה היא ניכיון השיקים. רוב הלקוחות מוגבלים בבנק בסכום אותו הם יכולים לנכות, גם אם השיק הוא ממקור אמין ביותר. וכשהבנק מסרב? מחוסר ברירה פונים לשוק האפור - שם הריבית היא 5% ויותר לחודש. מכאן הדרך להידרדרות כבר קצרה.
אז איך משנים את כל זה?
המלצה אחת שלי, היא לקבוע כי המע"מ ישולם רק בעת קבלת הכסף במסגרת עסקאות.
זו הרי הוראה פשוטה, שתשפר את התזרים של כולנו, בעלי העסקים, ב-17%. במקביל, מחייבים לדווח גם על הקבלה על כניסת הכסף - ונפתרה בעיית הדיווח והמעקב: מקבל התשלום ינפיק קבלה וידווח לפי תאריך התשלום בפועל, ואילו המשלם יקלוט את הקבלה מן הלקוח כפי שקולטים חשבונית ספק, ויזדכה על המע"מ גם הוא, לפי תאריך התשלום.
והרמאים? הם מרמים היום וימשיכו גם בעתיד, אבל לפחות אלה מאיתנו ש"בסדר" יוכלו לנשום לרווחה לאור הזרמת חמצן נוסף מכובדת.
המלצה שנייה, קצת יותר מסובכת, נוגעת לתנאי התשלום במשק: "שוטף + 90" זה בסך-הכל המלצה, ואף אחד לא עומד בתנאים האלה - קצת כמו רמזור אדום איטליה. כשאני לא מקבל את הכסף בזמן, אני לא יכול לשלם לספק שלי, שמעכב תשלומים לספק שלו, וכן הלאה. כולם סובלים, כולם נואשים למזומן, ואיפה הכל מתחיל? נכון, בממשלה, ברשויות ובחברות הגדולות והחזקות במשק.
והפתרון? העברת חוק שמחייב את כולם לשלם תוך 30 יום מקסימום. לא שילמת? תיענש בחומרה, כולל ריבית פיגורים וקנסות. מתחילים לאכוף את החוק בהדרגה, מחשבוניות עם סכומים קטנים יחסית - ותוך שנה אפשר לשנות את כל מוסר התשלומים במשק. הסטטוס-קוו יוביל את הרוב לשלם ברגע שיקבלו את הכסף.
לא הגברת הנחמדה מהבנק שמציעה "פקטורינג" ואשראי תציל את העסקים הקטנים בישראלים. אבל הממשלה יכולה, וצריכה, לעשות כן - ובקלות יחסית.
** הכותב הוא יזם, בעל עסק קטן בישראל, מנכ"ל Stellcon ו-NSG בע"מ
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
